מרן היבי"א- הערוך מפרש את הירושלמי כתובות [ה"ו] קפליטין בלשון רומי: שער ותלתלים ופאה נוכרית.
לשון היבי"א- ויצא לנו איפה לאסור פ"נ ברה"ר.
שיטת המתירים- א. חוץ מהערוך כל הראשונים בסוגיא מבארים שזהו קלתה ולא פ"נ. ב. הוא מוסף הערוך, ולא הערוך בעצמו שהיה אחד מהראשונים. והובא בס' מקור חיים לראשונה סי' ע"ה.
יבי"א- שו"ת באר שבע [סי' י"ח] שחלק על היתר הש"ג [שבת ס"ד], וכן בהגהות עין משפט [נזיר כ"ח]. וכן הבית יעקב [סי' קנ"ב], שדחה ד' העין משפט. וכן ד' היעב"ץ במור וקציעה [ע"ה], לדחות היתר הרמ"א [ע"ה], דלא כהבנת המג"א ועוד מהאחרונים, דס"ל דהוא היתר אף בדין כיסוי הראש, ולא רק לגבי ק"ש מול הערווה. וכן בשאלת יעב"ץ [ח"א סי' ט'], ע"ד מהר"י בעז [נזיר כ"ח]. וכן בשאלת יעב"ץ [ח"ב סי' ז' ח'].
לשון היבי"א- והעיקר כדברי מהר"י קצנלבוגין והבאר שבע. וכן ד' החת"ס בהגהותיו [ע"ה].
שיטת המתירים- ד' הש"ג [שבת ס"ד, ובהגהות עין משפט, נזיר כ"ח], ע"פ ביאור הישכיל עבדי [ ח"ז אבה"ע סי' ט"ז], והוא להדיא באפי זוטרי [סי' כ"א]: וכבר נתפשט המנהג בכל איטליה כדברי הש"ג.
וכן כד' האחרונים שהבינו ברמ"א ע"ה, וש"ג, להתיר אף בכיסוי הראש ברה"ר. באר היטב מחצית השקל. פרי מגדים. מגן אברהם. אשל אברהם. אליה רבה [או"ח סי' ש"ג ס"ק י"ח]. שו"ע הרב. צמח צדק [ברכות פ"ג]. כף החיים. וכן הוא להדיא במשנ"ב. וכן ד' החזון איש, ואף הגר"א בביאורו על ע"ה סק"ז, שהביא את הרמ"א ס"ל כוותיה [חזו"א]. וכן הוא להדיא באור יצחק תלמיד האגרות משה [בדעת הגר"א] אבה"ע ג'.
וכן ד' החז"א [או"ח סי' ט"ז סוף אות ח'], דאין חובת כיסוי ערווה ממש כגוף ורק אחרי שיש חובה לכסות הראש חזר הדין של ערווה והרהור. ובמה שרגילים לכסות שרי עפ"ז, ובלבד שלא יהיה כבגד אדום, שאסור בכיסוי הגוף. [לא לשונו, הבנת הדברים].
דעתו להיתר - דינים והנהגות ח"ב פ"ח אות ט', מעשה איש ג' פרק ו'. וכן ד' כל תלמידיו, הגרח"ק הגרח"ג הגרנ"ק הגר"י שפירא [דעת יהודה]. הגר"ד לנדוי הגר"י פוזן [במכתב בכתב ידו]. הגר"י ברויאר. והוא כהש"ג והרמ"א ע"ה, וש"ג], המג"א, משנ"ב, וכן ד' החזו"א.
וכן פסק להיתר האגרות משה [אבה"ע חלק ב' סי' י"ב] וס"ל שזה נחשב כיסוי. ואין זה פריצות, כהולכת ללא כיסוי. וכן לא חיישינן לדת יהודית ומראית העין. וכן פוסק בשמש ומגן [חלק ב' אבה"ע סי' ט"ז]. וכן ד' עוד מהפוסקים.
יבי"א- שו"ת שנות חיים, שבזמן הזה אף המגן אברהם יודה לאיסור דיש הרבה שלא מכסות ראשם ויבואו ללמוד מהם, כי לא ניראות כמכסות ראשם, ודומות ממש להולכות בלא כיסוי.
שיטת המתירים- המג"א לא חילק. ועוד המשנ"ב להדיא התיר במקום שזה המנהג ולא חיישינן למראית העין. וכן פסק באגרות משה [שם] דמנלן מראית העין בעשה ועוד דנשי מכירי, ולא בעי גברי מכירי עיי"ש.
יבי"א- הביא דעות האחרונים שחששו למראית העין, וכן ד' האחרונים שחששו לדת יהודית, ונטה מרן לפסוק כמותם.
שיטת המתירים- מראית העין בואר לעיל, והוא בהתבוננות קלה ובכך סגי [הגרח"ק]. דת יהודית- ס"ל לפוסקים המובאים לעיל, דמשמע מהסוגיא כתובות ע"ב בראשונים שדת יהודית משתנה ולכן לא בעי היום שתי כיסויים כדין. והוא בין לחומרא, כמו שהיום אין המנהג לשים נזם, ובין לקולא, בכיסוי ע"י פ"נ.
ויש החיוב לכסות הגוף, וזה לא משתנה בשום זמן, ולגבי כיסוי השיער שאינו כגוף [כמבואר בחזו"א לעיל], וכן תכשיטים וכדו', כמנהג המקום, והוא כדעת המשנ"ב לעיל.
יבי"א- ועוד יש לאסור משום בחוקותיהם לא תלכו. שהוא מנהג פריצות הנלמד מהגויים, ששייך בו משום ובחוקותיהם לא תלכו, וכמובא להדיא במהר"י קולון [שורש פ"ח, ובב"י וברמ"א סי' קע"ח].
שיטת המתירים- שכל עוד ומנהג הנשים הכשרות לכסות הראש ע"י פאה, אף אם הראשונות נקראו פרוצות, אין המנהג כיום מנהג פריצות כיוון שזה מותר כדין, ע"פ שיטתינו, ומשום הכי אין בזה לא משום ובחוקותיהם, ולא מראית העין ולא דת יהודית, כיוון שזה המנהג כדין, והוא ככל בגד שמכסה שאסור שיהיה אדום, ולא צנוע, ואין זה כיסוי בכיסוי כי דין שיער לא כגוף.
יבי"א- לשון מרן זצ"ל: והעיקר שיש לאסור כד' הירושלמי והראשונים וכמו שהסכימו רוב ככל האחרונים [כוונת מרן, להערוך והראשונים בדת יהודית ופ"נ, וכן לאחרונים הבאר שבע היעב"ץ ועוד גדולי האחרונים]. והגאון בעל עצי ארזים כתב " דהמתיר עתיד ליתן את הדין". ומסיים שם מרן: ובפרט לבני ספרד.
סיכום.
מרן זצ"ל: אוחז להלכה כשיטת החולקים על הש"ג והרמ"א ע"פ מג"א ועוד. וס"ל שהוא מנהג פריצות שהרגילות בו התחיל מהאפיקורסים. ויש בו איסור משום דת יהודית ומראית העין. וכל הרוצה ומבקש פאה: עם הארץ - כי לא למד את ההלכה שזה אסור. או רשע- כי לא אכפת לו שאשתו תלך בפריצות.
אך מ"מ פוסק מרן, שאינו דת יהודית ממש שצריך לגרשה, אלא יסביר לה בנועם.
וכן מתיר להדיא לגרושה [בחלק ד'], מטעם שיש מהאחרונים שהתירו.
שיטת המתירים: בראשם החזו"א ותלמידיו זצ"ל ושליט"א, וכן ד' האגרות משה, הישכיל עבדי, השמש ומגן, ועוד. כהש"ג והרמ"א ע"פ המג"א ועוד. וסביריה ליה שכל עוד וזה המנהג כיום כך לכסות, דיני ככל בגד וכנ"ל. ואין בזה משום מראית העין ודת יהודית.
לסיום חשוב להדגיש שהטענה שפאה יותר טובה ממטפחת, אינה נכונה כלל.
מרן החזו"א אמר פעמיים. וכוונתו שפעמיים במציאות מכסה יותר. וכמו שהתבטא אחד מתלמידיו, מותר אבל לא מצווה.
אלא ברור לכל, שמטפחת יותר צנועה! רק השאלה האם ע"פ ההלכה הותרה הפאה שהיא יותר יפה, או לא.
אני חושב שאחרי פירוט הנידון [שטרחתי עליו רבות], אין טעם להתווכח אלו הנתונים, ונהרא נהרא...
בברכת יגדיל תורה, ושיזכנו לעשות רצונו בלב שלם!!!!