חידה: המחמיר ברה״ר עם עירוב מותר לו להקל

[לביא]

באיזו גוונא, מרן הורה שאף המחמיר בהוצאה ברה״ר עם עירוב יכול להקל
(ייתכן שיש לשאלה ב׳ תשובות)

 

[בנימין לוריא]

כגון בחגורה?

 

[ציון ש]

במוקף גדר ושער הננעל בלילה

 

[לביא]

כגון בחגורה?

איפה הוא כותב זאת? (לזיכרוני הוא אוסר)

במוקף גדר ושער הננעל בלילה

מדובר בכל עירוב
או יותר בפשיטות, הרב כתב שאף המחמיר יכול להקל, וכתב זאת בסתם בלי לחלק
(ערכתי מעט את הכותרת והחידה כדי שיהיה יותר מובן)

 

[לשמור ולעשות]

לטלטל כפפות
לטלטל שעון יד
לטלטל בגדים הצריכים לחיילים בעת מלחמה
להרים ילד שיכול ללכת בעצמו, או בעגלה
שיכולים לתת לקטנים, וכן לגדול שנוהג להקל
(והובא כ"ז בילקו"י סי' שא ומשם בארה)

 

[מוח חושב]

ללכת פחות פחות מארבע אמות

 

[לביא]

(והובא כ"ז בילקו"י סי' שא ומשם בארה)

כשאני כותב ״מרן כתב״ אני מדבר על כתבי מרן ולא ילקו״י (אלא״כ מדובר בח״א הישן), והם יבי״א יחו״ד הליכו״ע חזו״ע ועוד. עד כמה שהראשל״צ הוא כעין ״שופר״ של מרן, חיבוריו אינם חיבורי מרן (שוב, חוץ מהחלקים הישנים).
כל זאת אמנם, חוץ מ

שעון יד

שמבואר ביחו״ד ח״ג סי׳ כג במסקנא בזה״ל: מותר מן דין לצאת בשבת לרשה״ר בשעון יד הצמוד לידו עם שרשרת כסף או זהב והמיקל גם כשהוא מחובר לרצועת עור, יש לו על מה שיסמוך, והמחמיר בכ״ז תע״ב. ומ״מ אף הנוהגים להחמיר שלא לטלטל בשבת אפי׳ במקום שיש עירוב, רשאים לקל לצאתבשעון יד ואינם צריכים להחמיר בזה במקום שיש עירוב לרשות הרבים עכ״ל. הנה מבואר כי אף ברה״ר מתיר אך כותב תע״ב, אך למחמיר שלא לסמוך על העירוב מותר לכתחילה.
ויעוין עוד בח״ב סי׳ מט, וכן ביבי״א ח״ז סי׳ מב אות ד׳

והנה אף שלא ענית עם המקור הראוי, כיוון שסו״ס ענית תשובה, אחשביה