ב"ה
בענין המקררים החדשים:
ב"ה
שאלה:
שמעתי שכת"ר כתב ספר על החשמל בשבת אז רציתי לשאול בעניין המקררים החדשים שיש התקני שבת של משמרת השבת, פנו אלינו ממשמרת השבת לפרסם אותם, שאלתי את הראש"ל הרב יצחק יוסף על כך והוא אמר לי שהכל חומרות ושאינם מתחשבים בספרדים וכו', אבל לא הבנתי עד הסוף האם מותר להשתמש במקררים הללו ללא התקן או שצריך לעשות התקן, השאלה האם כבודו יוכל להחכים אותי בעניין זה?
תשובה:
הנה לגבי מש"כ בעניותי בענין החשמל, אין זה ענין לדין המקררים הנ"ל, אלא קונטרס בענין השימוש בחשמל המיוצר ע"י חברת החשמל בשבת בזמנינו (שלמעשה לא נדפס רק נשלח למעוניינים במייל), לאור מה שרצו להחמיר בזה כמה חכמים מטעמים שונים.
אולם בעיקר דין המקררים, בזמנו קראתי את כל הכתוב בחוברות שהוציאו בזה, והטעמים שכתבו להחמיר נסובו בעיקר על חששות שונות מצד המציאות הממוחשבת של המקררים בזמנינו, ושבכל פעולה של פתיחה וסגירה וכדומה נרשמים פעולות בכרטיס הבקרה, ועפ"ז נעשים פעולות שונות אחרי מספר פעולות מסויים, כגון הדלקה כיבוי טרמוסטט הפשרה צפצופים וכדו'. והללו הציגו כל חשש כזה דבר ראשון כאיסור דאורייתא לדעת הגאון חזו"א משום בונה וסותר, וכן לאיסור כותב ומוחק, ולאיסור מוליד מחמת הפעולות החשמליות, ושאין בזה גרמא כי רישומים אלו בכרטיס נעשים מיד, ושאין להקל משום דבר שאינו מתכוין מפני שהוא פסי"ר דניח"ל. ע"כ תורף דבריהם בכלליות.
אולם למעשה ע"פ היסודות ההלכה וכללי הפסיקה שלימד אותנו מרן רבנו הגדול זיע"א ברובי תורותיו שבכתב ושבע"פ, נראה שמעיקר הדין שפיר דמי להקל בכל החששות הללו, ורק מהיות טוב למי שבידו הדבר לטרוח ולהתאמץ שיהיה ללא כל חשש עם התקן שבת ואליבא דכולי עלמא. וכמובן שמותר ממעשרות שהרי זה בתורת חומרא ולא חיוב. (וכמו שכתב מרן הראש"ל שליט"א בילקו"י שבת כרך ב לגבי גנרטור בשבת, שמותר ממעשרות כיש יש בזה חומרא טובה לצאת י"ח גם אליבא דהחזו"א והרב אלישיב.)
וטעם ההיתר בזה, דראשית לדידן לא קי"ל כשיטת החזו"א בדין בונה וסותר בסגירת מעגל חשמלי כנודע. זאת ועוד אף לשיטתו בפעולה אלקטרונית בכרטיס הבקרה וכדומה אין סגירת מעגל חשמלי כדי שיחשב בונה וסותר לדעת החזו"א, ורק אפשר להוסיף ולחדש ע"פ דבריו שמא גם בזה יהיה חשש דומה. אולם ודאי דהוו דלא לוסיף עלה במה שחידש מר ניהו רבה כנגד רוב ככל גדולי אותו הדור שלא קבלו דבריו לענין דינא.
ובענין כותב ומוחק הנה למעשה אין שם כתב ממש, רק זיכרון אלקטרוני שמשמר וזוכר הפעולות שצריך לזכור, אבל אין זה סוג כתב שאפשר לקרא אותו בדרך כל שהיא, וגם אינו מיועד לקריאה אלא לתפעול המכשיר ע"פ הפעולות שבזכרון ואח"כ נמחק. ואף אם נאמר שאכן נרשם בכרטיס כתב גמור, הרי הוא לכל היותר כתב שאינו מתקיים, שאינו אלא מדרבנן, והרי המשתמש במקרר אינו מתכוין אליו כלל, ואינו צריך לו כלל, שהרי אינו הולך לקרא מה שכתוב שם, ואף שצריך לזכרון האלקטרוני בשביל שהמחשב הפנימי יעשה פעולתו ע"פ אותו זכרון, אבל אין צריך לכתיבה הנרשמת שם כלפי הקורא (שזהו גדר כתב, שמיועד לקריאה) והו"ל פסיק רישיה דלא אכפת ליה בדרבנן. וכמ"ש מרן הראש"ל שליט"א בדין כתיבת המשקל שיש במעליות שבת, דהו"ל פסי"ר דלא ניח"ל בכתיבה דרבנן שהרי אינה מתקיימת.
וכן מדין מוליד אין לחוש, שכבר הסכימו כל הפוסקים שאין איסור מוליד אלא בדבר הניכר, וכאן לא ניכר מאותם רישומים ולא מידי, שמבחינה מכנית לא רואים שום שינוי, כ"ש דכל עיקרו של הכרטיס טמון וספון מעיני בני אדם ולא שייך שיהיה ניכר משהו מאותם פעולות אלקטרוניות של רישום וכדומה. ועוד שאינו מתכוין לאותם רישומים רק לפתוח המקרר ולסגור, ואף דניח"ל באותם רישומים, הרי לדעת כמה מהראשונים פסי"ר דניח"ל בדרבנן לקולא, וכתב ביבי"א ח"ה שהסומך עליהם להקל אין מזניחין אותו. ולכן בנ"ד די"ל דאיסורא מעיקרא ליתא שהרי אינו ניכר, בודאי שיש להקל. ובפרט דבעיקרא דמלתא כל עיקרו של איסור מוליד לדידן בני עדות המזרח אינו מוכרח כלל, שהרי מרן הש"ע אף שהביאו בב"י מ"מ לא העלהו על שולחנו, ורק הרמ"א הביאו בהגה, וכבר כתבו הגר"ח בן עטאר בספרו ראשון לציון ועוד איזה אחרונים, שנראה דהשמיטו בש"ע מפני שהרי"ף והרמב"ם לא סוברים אותו להלכה, ולשיטתם אין איסור מוליד כלל, ומרן היבי"א זיע"א ביבי"א ח"ד הביא דברי אותם אחרונים ולא דחאם בעיקר דבריהם בדעת מרן הש"ע, אלא שנראה מדבריו בשאר דוכתי דסו"ס פשטה ההוראה להחמיר בדין מוליד עפ"ד הרמ"א בהגה, אולם כל שיש צירוף קל שפיר דמי להקל בזה, והוו דלא לוסיף עלה. וכ"ש בנידון דידן שאינו ניכר, דבזה הסכימו גדולי הפוסקים הגנת ורדים ואחריו כל האחרונים שאין איסור מוליד בדבר שאינו ניכר. (שהרי כל האיסור מפני שדומה למלאכה שבורא המים הללו כמ"ש רש"י בריסוק השלג, ולפ"ז בדבר שאינו ניכר אינו דומה למלאכה. ופשוט.)
ונמצינו למדים עד כאן, שמצד כל הרישומים שנעשים בשעת פעולת האדם מיד, מעיקר הדין אין לאסור, אף שמן הראוי להמנע כשאפשר בנקל מיהא.
ומצד הפעולות האסורות הנמשכות מאותם רישומים לאחר זמן, וכגון הצפצופים, ההפשרה, וכדומה, גם אין חשש, דכיון שנעשים אחר זמן אינו אלא גרמא, ומכיון שאינו מתכוין לאותם פעולות, רק לפתוח ולסגור ע"מ לקחת המצרכים מן המקרר, אף דניח"ל באותם פעולות שנעשים לאחר זמן, הו"ל פסי"ר בגרמא דמעיקר הדין שפיר דמי להקל, כמבואר בילקו"י מהדו"ק שבת ח"ה. ובפרט שבדר"כ אינו בגדר פסי"ר, שהרי לא בכל פתיחה וסגירה נעשית פעולה כזאת של איסור, רק נרשמים רישומים בכל פתיחה וסגירה עד שלאחר כמה רישומים ולפי שאר הנתונים שבבקרה, נעשים אותם פעולות אסורות כל כמה זמן וכל כמה רישומים. ולכן בכל פתיחה וסגירה אין שום הכרח שתיעשה פעולה אסורה כזו, והלכך אינו בגדר פסי"ר כלל, רק בגדר דבר שאינו מתכוין, דלכ"ע מותר אפילו בדניחא ליה ואפילו בדאורייתא, וכדעת רבי שמעון שמתיר דבר שאינו מתכוין.
זאת תורת העולה שמצד הדין אין לאסור השימוש במקררים החדשים, רק לדאוג שבפתיחת המקרר ובסגירתו לא נעשים הדלקה וכיבוי של התאורה במקרר, (או הדלקה וכיבוי "ישירים" של מנוע או מאוורר וכדומה ששומעים בפתיחה ובסגירה). אבל לשאר הדברים מעיקר הדין אין לאסור. ומ"מ מי שבידו להחמיר בנקל לעשות התקן שבת, ראוי ונכון לו להחמיר בזה, ותבא עליו ברכה, אבל אם יש טורח גדול בדבר, או שמצבו הכספי אינו ברווח כ"כ וקשה עליו להוציא עבור זה את הממון הדרוש, שפיר יש להקל להשתמש באותם מקררים ביום השבת מעיקר הדין. והאוסר עליו להביא ראיה ברורה וחזקה כי התורה חסה על ממונם של ישראל (ב"י יו"ד סי' סט בשם הרא"ש בתשובה כלל ב סי' יז). הנלענ"ד כתבתי, והיעבת"א.
ביקרא דאורייתא
חג שמח ושבת שלום ומבורך
