האם בבצל ירוק יש את הדין של לינת לילה שצריך ליזהר היודע מקור שיכתוב יישר כח.
כוונתו שמשאירים ראש קטן (החלק הקשה שבשום) ומחשיבים זאת ל"עיקרן".
אבל קשה מאד להקל בזה, כי רש"י כותב בנידה יז. שערות שבראש השום, ושמעתי ממורי הוראות שמרן רבינו זצ"ל לא היה מיקל בזה בשום אופן
גם בבד"ץ בית יוסף ידוע שרבי משה יוסף מנחה אותם על פי דעת אביו מרן זצ"ל שלא להקל כלל בדיני לינת לילה, ומחמירים בהרבה דברים, וגם בזה מחמירים
לא תמצא צנצנת של שיני שום קלופים בכשרות בד"ץ בית יוסף, רק בהשגחת הרב אפרתי, או בד"ץ העדה החרדית, שבלא"ה האשכנזים מקילים בדיני לינת לילה בכמה עניינים, ואכמ"ל.
לכן ספרדי ישתדל שלא לקנות זאת לכתחילה.
באבקת שום בודאי שגם מרן זצ"ל מורה להקל כפי שנקטו רוב המוחלט של הפוסקים כיון שאינו ראוי לאכילה כמות שהוא
כך הורה מרן זצ"ל לבנו הג"ר משה יוסף שליט"א עבוד בד"ץ בית יוסף
כדאי לך לעיין בספר "שולחן יוסף" (הוראות ופסקים חדשים ממרן עמ' צד והלאה) שם הביא את כל ההוראות של מרן זצ"ל לבד"ץ בית יוסף בדיני לינת לילה.
וראיתי דבר מוזר באור לציון החדש יו"ד עמ' רעה שכתב להחמיר אפילו באבקת שום, ובביאורים כתב שהרי אף שום קלוף סגור יש חשש רוח רעה.
ולא הבנתי מה ענין שמיטה אצל הר סיני? מה קשור שום קלוף אטום וסגור שע"ז הגמ' בנידה יז. מפורש אומרת שסה לא מועיל, לאבקת שום שנשתנה צורתו ושמו, אינו ראוי לאכילה, ועוד כמה טעמים להקל שהזכירו הפוסקים... וזה רק מחזק מה שרבינו יצחק תמיד זועק שהספרים לא נכתבו על ידו, וכפי שכבר האריך בזה מרן אביו זצ"ל בכמ"ד.
כך הורה מרן זצ"ל לבנו הג"ר משה יוסף שליט"א עבוד בד"ץ בית יוסף
כדאי לך לעיין בספר "שולחן יוסף" (הוראות ופסקים חדשים ממרן עמ' צד והלאה) שם הביא את כל ההוראות של מרן זצ"ל לבד"ץ בית יוסף בדיני לינת לילה.
וראיתי דבר מוזר באור לציון החדש יו"ד עמ' רעה שכתב להחמיר אפילו באבקת שום, ובביאורים כתב שהרי אף שום קלוף סגור יש חשש רוח רעה.
ולא הבנתי מה ענין שמיטה אצל הר סיני? מה קשור שום קלוף אטום וסגור שע"ז הגמ' בנידה יז. מפורש אומרת שסה לא מועיל, לאבקת שום שנשתנה צורתו ושמו, אינו ראוי לאכילה, ועוד כמה טעמים להקל שהזכירו הפוסקים... וזה רק מחזק מה שרבינו יצחק תמיד זועק שהספרים לא נכתבו על ידו, וכפי שכבר האריך בזה מרן אביו זצ"ל בכמ"ד.
יעקב. ח. מ.
Active member
נראה שבלוף לא שייך לומר לוף קלוף כי אין לו קליפה שגם החלק החיצון נאכל, ולא דומה לבצל שיש לו קליפה חומה שאינה נאכלת. ולכך נראה דלינת לילה לא אוסרת. וכדעת הרב דוד טהרני שליט"א
עבדא דקודשא בריך הוא
Active member
שמעתי גם מהג"ר מתתיהו דויטש שיש להחמיר בבצל ירוק
דעתו שהלוף אינו בצל לא שהוא לא נקלף.
מה דעת מרן בנוגע לשום כתוש הנמכר כיום בשוק שהוא רק גבישי שום מיובש ושמן.
כמדומני שאם יש שמן אז אין בעיה
(וכן בחלק ב כמדומני שכתבו שברכת פופקורן האדמה ובהערות כתבו דלא חשיב נשתנה צורתו דדמי לצ'יפס)
הביאורים...
עבדא דקודשא בריך הוא
Active member
במחילת כבוד רבינו שליט"א
בפוסקים מבואר שאפילו מעט מן הקליפה מועיל להחשיב את השום כאינו קלוף, וכ"ש עיקר השום
וכך מבואר בשו"ע הגר"ז (חו"מ הלכות שמירת גוף ונפש ס"ז) ובהגהות היעב"ץ (נדה שם) ובבן איש חי (ש"ש פרשת פנחס), וכ"כ ביבי"א (ח"ב יו"ד ס"ס ז) ובאול"צ (ח"ה פל"ז הכ"ד).
אסביר לך
ישנם שני התרים שמובאים בגמ'
"ולא שנו אלא דלא שייר עיקרן וקליפתן, אבל שייר עיקרן וקליפתן לית לן בה"
כלומר יש היתר של "עיקרן" ויש היתר של "קליפתן", אלו שני התרים נפרדים.
לגבי ההיתר של "קליפתן" אכן מבואר בכל הפוסקים שאפילו שייר מעט מהקליפה זה מועיל כדי לפטור את הבעיה של לינת לילה
אבל אני דיברתי על ההיתר של "עיקרן", ובזה רש"י כתב דהיינו השערות שבראש השום והבצל, ואילו הם מחשיבים את החלק הקשה בראש שן השום ל"עיקרן" וע"ז אמרתי שזה חידוש גדול להחשיב זאת כעיקרן, וכן שמעתי מכמה מורי הוראה שלא כדאי להקל בזה, וכפי שכבר כתבתי לא תמצא בשום מקום שבד"ץ בית יוסף נותן הכשר לצנצנות שיני שום קלופים...
לפי"ז, אין מה לדמות כלל מ"קליפתן" ל"עיקרן", כי כשיש מעט קליפה, ברור לנו שזה קליפה, וע"ז כתבו שמועיל אפילו מעט כאמור, אבל בראש השום שמשאירים את החלק הקשה, הנידון אם זה בכלל נחשב ל"עיקרן", ולכן כפי שכתבתי לא כדאי להקל בזה, ומיהו בשעת הצורך אפשר להקל בדבר.
אם טעם השום משתנה בגלל השמן שמעורב בו יש להתיר
כי לדעת מרן זצ"ל צריך שהתערובת תהיה ניכרת כאופן משמעותי, כלומר שהשום או הבצל או הביצים סופגים מהתערובת
ולא כמו שיש שעושים חוכא ואיטלולא בדברים אלו...