אסביר לך
ישנם שני התרים שמובאים בגמ'
"ולא שנו אלא דלא שייר עיקרן וקליפתן, אבל שייר עיקרן וקליפתן לית לן בה"
כלומר יש היתר של "עיקרן" ויש היתר של "קליפתן", אלו שני התרים נפרדים.
לגבי ההיתר של "קליפתן" אכן מבואר בכל הפוסקים שאפילו שייר מעט מהקליפה זה מועיל כדי לפטור את הבעיה של לינת לילה
אבל אני דיברתי על ההיתר של "עיקרן", ובזה רש"י כתב דהיינו השערות שבראש השום והבצל, ואילו הם מחשיבים את החלק הקשה בראש שן השום ל"עיקרן" וע"ז אמרתי שזה חידוש גדול להחשיב זאת כעיקרן, וכן שמעתי מכמה מורי הוראה שלא כדאי להקל בזה, וכפי שכבר כתבתי לא תמצא בשום מקום שבד"ץ בית יוסף נותן הכשר לצנצנות שיני שום קלופים...
לפי"ז, אין מה לדמות כלל מ"קליפתן" ל"עיקרן", כי כשיש מעט קליפה, ברור לנו שזה קליפה, וע"ז כתבו שמועיל אפילו מעט כאמור, אבל בראש השום שמשאירים את החלק הקשה, הנידון אם זה בכלל נחשב ל"עיקרן", ולכן כפי שכתבתי לא כדאי להקל בזה, ומיהו בשעת הצורך אפשר להקל בדבר.
