של גדולי הפוסקים לגבי גרביים שחורות, שאע"פ שהן שחורות בעינן שיהיו אטומים לגמרי, ולא סגי ב 40 דנייר, אם אפשר צילום ספר
בע"ה אני עומד להוציא ספר "כיסוי השוק כהלכתו" (וחלקו שהסתעף בעניין פאה נכרית יתפרסם בע"ה בקובץ בית יוסף הקרוב. תשו"ח לרב
@מורשת מרן ), ושם מבואר שלא מיבעיא שגרביים בצבע הרגל לא מועילות, וכן גרביים שקופות לא מועילות, אלא גם גרביים שחורות אטומות לא מועילות, היות וזה בגד צמוד, וכמו שלא מועיל שאשה תלבש חולצה צמודה, כן לא מועיל הגרביים הצמודות.
וכעת אני לקראת סיום, בעז"ה כשאגמור אעלה הכל, מפי ספרים ומפי סופרים.
כעת לעצם השאלה, בנוגע לאשה שבינתיים מקילה שמספיק גרביים, פשוט שצריך שיהיו אטומות.
ואעתיק מתוך מה שכתבתי בספר. ותן לחכם ויחכם עוד.
הגרביים צריכות להיות גם אטומות
ח. ומ"מ יש לדעת, שגם בגרביים שחורות יש להזהר שיהיו אטומות, דאם אינם אטומות, לא מהני, וכמו שכתב כיו"ב בעל הלכות גדולות (ברכות סוף פ"ג ד"ה וכי היכין דאסיר לבר ישראל), וז"ל: דאפילו אשתו כי מגלי טפח מינה אסור לקרות ק"ש כנגדה, ואי לבישא לבושא חלישא ומיתחזי בגויה אסור. עכ"ל. וכ"כ הנמוק"י (ברכות כד. ד"ה אלא) בשם רה"ג. וכ"פ המג"א ואליה רבה ומחזיק ברכה ומקור חיים (ר"ס עה) ושאר אחרונים שם, וכ"כ בספר מנחת אהרן (דצ"ט ע"א, ובנד"מ הוא בעמ' קעו). ע"ש. ובס' אום אני חומה (ח"ב קלט אות ב) כתב, וז"ל: ולב מי לא יבין גם בלא מקורות דבגדים שקופים גורמים להסתכלות והרהור דאחריני, ואף גורם לעצמה זלזול בלבוש הצניעות אשר בודאי יגרור אחריו טפי. עכ"ל. וכ"כ הגאון שבט הלוי (בדרשותיו ח"א עמ' קו ד"ה וברצוני). ע"ש.
וכן כתבו האחרונים להדיא לגבי נידו"ד שאין ללבוש גרביים שקופות, דכ"ה בכרוז של הגרי"ח זוננפלד ובית דינו מלפני כמאה שנה (שהבאנוהו לעיל בריש התשובה) בזה"ל: "וחלילה ללבוש אנפלאות מנוקבות מעשה רשת אשר הרגל נראה מתוכן". ובס' חידושי תורה להגה"ק בעל דברי יואל מסאטמאר זצ"ל (פרשת שופטים) כתב, נשים ההולכות בגרביים שקופות איסור גמור הוא ואין שום צד היתר בדבר. וכ"ה בשערים המצויינים בהלכה (סי' ה סק"י) [ומה שמשמע מדבריו שם שאם הגרבים אינם שקופות מהני אפילו מעל הברך, הוא תמוה ביותר ונגד כל הפוסקים. ולקושטא מאחר שמתחת לברך הוא השוק כדלעיל, גם שם לא מהני גרבים אפילו אטומות כדלהלן]. וכ"כ בשו"ת אז נדברו (ח"י סי' לד, וחי"ד סוף עמ' קד בהערה), ובשו"ת משנה הלכות (חי"ב סי' שיא). והובאו דבריהם בפסקי תשובות (סי' עה הערה 27). וכן כתבו בספר הצניעות והישועה (פי"א אות ח), ובשו"ת אגרות משה (חאהע"ז ח"ה סי' יז), ובשו"ת באר משה (ח"ד סי' קמז אות יז), ובשו"ת יביע אומר (ח"ו יו"ד סי' יד אות א) ובטהרת הבית (ח"ב עמ' קסה, ובנד"מ בעמ' קעב). ע"ש עוד ראיות לזה.
וע"ע בספר דבר גדעון (ח"ב עמ' תרפג) ובבגדי תפארתך (עמ' קיח והלאה) ובלבוש מלכות (עמ' 125-128) שהאריכו בזה טובא. ע"ש. [ונראה דבגרביים שגוף הבד עצמו שלהם שקוף, הוו כערוה בעששית (דברכות כה:), וגרביים ששקופות רק בגלל החורים של 'אי צפיפות האריגה' הוו כקלתה המוזכר בכתובות (עב:) שאסור מדת יהודית. מיהו י"ל דגם אינהו לא גרעי מערוה בעששית. ודו"ק].
וכתב בהליכות שלמה (תפילה פ"כ בארחות הלכה סוף הערה 22) דלמ"ד שהשוק צריך להיות מכוסה מדינא [כדלעיל באריכות], אסור שיראה אפילו במקצת. וכ"מ בשו"ת להורות נתן (ח"ב סי' א אות ג) דגם בגד "שלא נראה בשרו להדיא" לא נחשב כיסוי משום דעכ"פ נראה קצת בשרו. ע"ש. וע"ע בשו"ת משנה הלכות (חי"ב סי' שיא). ע"ש. [ועיין בספר שיחות עריבות (י ע"ב בהערה) שכתב להוכיח שגם אם מקצת הגוף גלוי, מקרי "ערום". ע"ש. והו"ד בספר אום אני חומה (ח"א עמ' מה, בציון המצוינת אות תמז)]. וע"ע בספר בגדי תפארתך (עמ' קכ הערה כט) שהאריך בראיות שגם ראיה עמומה חשיבא כערוה בעששית דלא מהניא. ע"ש. וכ"כ בספר לבוש מלכות (עמ' 125, הערה קלה). וכל זה דלא כמו שראיתי בספר לבושה של תורה (סימן מח) שכתב גיבובי סברות קלושות שגם לדעות הסוברות שהחלק התחתון הוא השוק, מ"מ אי"צ לחלק זה כיסוי אטום לגמרי, אלא סגי בזה שהוא מטשטש את חלק זה, עי"ש שבמחכ"ת כל דבריו בנויים על סברא דיליה שלחלק זה אי"צ כיסוי גמור, ומלבד שהחוש מכחישו גם כל ראיותיו קלושות חלושות ודחויות כעלה נידף, ואין להן בסיס ומקור אמיתי, ולא רציתי להאריך, על מנת שלא להלאות על הקורא, ודעת לנבון נקל להבין שאין ראיותיו נכונות, וסמכתי בזה על המעיין [ומ"מ הקורא שם ועדיין לא הבין למה ראיותיו חלושות, יכתוב לי ואענה לו בפרטות, רק כאמור אכמ"ל בדברים פשוטים למעיין]. וע"ע להלן (אות ח) מה שהבאנו בשם הגר"ש וואזנר דגרביים שאינם אטומות גם מבליטים יותר, ע"י ניגוד הצבעים.
שיעור הדנייר
ט. ושיעור הדנייר אינו מוכרע, כי הדבר משתנה מזמן לזמן ומחֵברה לחֵברה וכד', כידוע, כי 40 דנייר של שנת תשע"ד אינו אלא כעובי 15 דנייר של שנת תשנ"ה בה נקבע השיעור של ה-40 (וכמ"ש בס' הלבוש כהלכתו עמ' 135 בהערה). והכלל הוא, שיכסה ויאטום לגמרי את הרגליים. ובספר בגדי תפארתך (עמ' קכב) הביא תמונות של גרביים שונות המולבשות ע"ג בקבוק בהיר, ורואים שם שגם בגרביים שהם 70 דנייר נראה הבקבוק שמתחתיו. וכתבו בהערה שם שרק בגרביים מאה דנייר מצוי כאלו שהינם אטומות למעשה. ע"ש. וכ"כ בספר שארית יעקב (להגרי"מ מורגנשטרן, מגילה דף כד סוע"א) שמאה דנייר הוא הטוב ביותר, וכי היכי דאנשים מחמירים בעניני סת"ם וד' מינים שיהיו מהודרים אליבא דכל הדעות, כ"ש שעליהם להדר בעניני צניעות שהוא יסוד הבנין של כל כלל ישראל. עכ"ל. ועכ"פ הכל תלוי במציאות, ויש לכל אחת לבדוק אם באמת לא נראים הרגליים כלל על ידי הגרביים או שכן נראים קצת (ואם הולכת עד הקרסול אין צורך לבדוק זאת, וראה עוד להלן [ד"ה וכאשר] אם חייבת בכלל בגרביים).
ועוד יש לידע, שבדיקת הגרביים אם הם שקופות או לא, יש לעשותם מידי פעם בפעם, מאחר שתוך כדי שימוש נעשות הגרביים שקופות יותר בגלל שחיקת הבד מהמתיחה על הרגל ובלאי הכביסה, ומטעם זה כתב בקונטרס הלכות והנהגות הצניעות להגאון ר' משה שאול קליין שליט"א (הו"ד בספר הלבוש כהלכתו עמ' 133) שאין לסמוך כלל על מספר הדנייר בלבד, מכמה סיבות, אחת מהטעם הנ"ל שמהשימוש זה עלול להשתנות מידי פעם, ועוד שמבחינה טכנית אין אטימות הגרב תלויה במספר הדנייר לבד אלא גם באופן האריגה, שקיפות החוט, עובי החוט, צפיפותו, וכמות החוט בגרב. ועוד, שברגל עבה יותר או במתיחה חזקה, שקיפות הגרב גדולה. עכ"ד. וכטעמו השני כך כתבו גם גדולי ישראל במכתב ניסן תשע"ב (הובא בספר הלבוש כהלכתו בסופו, מכתב י), וז"ל: כמו"כ לאחרונה היצרנים טווים הגרביים מחוטים דקים יותר, "ולכן כבר אין לסמוך על עובי הדנייר", וחובה לבדוק שהגרביים יסתירו לגמרי את צבע בשר הרגל, ואין זה חומרא או הידור אלא חיוב גמור מעיקר הדין. באנו על החתום: נסים קרליץ, חיים קניבסקי, שמואל אויערבאך, שמעון בעדני. ע"כ.
והוסיפו הפוסקים (כתר הצניעות פ"ט, משבצות זהב לבושה פ"ז, הלבוש כהלכתו פי"א ס"ד, דבר גדעון ח"ב עמ' תרפד) שאת הבדיקה אם הגרב שקוף או לא, יש לעשות זאת לאור השמש או אור חזק, שלפעמים אף שבראיה שטחית לא נראה שזה שקוף, אך מול אור השמש וכד', יהיה שקוף. ע"ש.
וכל זה בגרביים שחורות, אך בגרביים בצבע הרגל, לא יועיל מה שיהיו עבים בדנייר גבוה, מאחר שסוף סוף נראים כצבע הרגל, וכמו שהבאנו לעיל באורך בשם כל הפוסקים.
