סוכה מסדינים

[מרפסן איגרי]

האם יש מכתב של מרן הרשל"צ שליט"א לגבי מחיצות מסדינים או לבוד מחוטים, באופן שכל הסדינים מחוברים בארבע רוחותיה ורק באמצעה הרוח מנידה.
כי בחזו"ע (בהערה) משמע שגם זה אסור. ובהערות במשנ"ב איש מצליח הביאו כמה ראיות שאם הסדינים מחוברים בארבע פינות ואין חשש שמא יתנתקו, הסוכה כשרה (ע' ב"י יו"ד ס' שמא, א בשם הרשב"א. משנ"ב ס' רמ' ס"ק כה ול').

 

[hgeuch]

עם ברזלים ?

 

[מרפסן איגרי]

ברזלים
אחרי העיון, לענ"ד קשה מאוד לדחות את כל הראיות להתיר (באופן שאין חשש שמא יתנתק כגון שחיבר את הסוכה באזיקונים). מלבד הרשב"א יש גם רב סעדיה גאון בהלכות סוכה שאם הבד קשור היטב בארבע רוחות שאדם לא יוכל להרים את הבד, המחיצה כשרה. ויש עוד ראיות בקובץ ויען שמואל ח"ט ס' מג. וגם מההלכה שכתב בחזון עובדיה משמע כן

 

[מרפסן איגרי]

אולי @הרב שמעון ללוש שליט"א או הרב @מורשת מרן יוכלו לעזור לנו בזה

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
ערב שבת שלום,

בעבר השבנו על זה בתכנית אור השבת,

זה הקישור:

ואלו הנושאים שם:
האם מועיל שהאורחת תדליק נר שבת ויו"ט שיכבה יותר מאוחר ובכך תינצל מתוספת אורה?-(שאלת המשך מפרשת כי תצא) / האם יש איסור שהש"צ אומר בפתיחת ההיכל י"ג מדות "ביחיד" והציבור חוזר אחריו? / כשנמצאים בציבור שאומר י"ג מדות וצריך לומר איתם, האם זה גם בשמחת תורה? / האם הדס ללא ריח כשר לארבעת המינים? / מהם הכללים והחומרות הבסיסיות שצריך להשים לב בשביל ארבעת המינים כשרים? / כיצד יש לקשור את הלולב עם ההדס והערבה? / האם מותר לקשור את הסכך באזיקונים לכתחילה במקום שמצויה רוח חזקה? / מהם הבעיות הקיימות בסוכות ברזלים המצויות ומה הפתרון בהם / האם לפי מרן הרב עובדיה סוכות לבוד כשירות אפילו שהחבלים רועדים ברוח? / האם סוכה שהדפנות שלה עומדות ע"י ניפוח בלחץ אויר כשירה לכתחילה? / האם סוכת פרגולה כשירה לכתחילה או בדיעבד ומה צריך לעשות כדי להכשירה? / האם סוכה שעשויה בכניסת בית הכנסת כשירה או פסולה משום קפנדריה? / אם רואה את חברו מתנמנם מחוץ לסוכה האם צריך להעיר אותו? / מדוע מרן הרב עובדיה אסר לצאת לטיול במקום שאין סוכה ולצאת לעסקיו התיר והרי בשניהם שייך הטעם של תשבו כעין תדורו ולכאורה כך מדויק ברש"י? / מהם הדברים שחייבים מן הדין לעשות דוקא בסוכה? / מי ששכח לברך לישב בסוכה בסעודה ונזכר אחר סילוק המפה האם הפסיד הברכה?

בברכת שבת שלום ומבורך,
וכתיבה וחתימה טובה.

 

[בניה כהן]

אני רק רוצה להוסיף שפעמים רבות נסמכים על "לבוד" כדי לא להסתמך על בדים, וב"לבוד" יש בעיות רבות - א. דעת המג"א שמועיל רק כשיש ד' דפנות. ב. כמעט בכל סוכה שראיתי הלבוד רחוק ג' טפחים ומעלה (ובפרט למה שמרן חזר בו בסוף ימיו והקטין את שיעור הרביעית ואמר שהוא לא יותר מ81 סמ"ק, ויש ראיות שהוא אף פחות מכך, אם כן ג"ט זה פחות מ23 ס"מ, ולא 24 כפי שרגילים למדוד) ג. כשעושים עם חוטים - מצוי מאוד שמתרופפים

 

[abc123]

ב"ה
ערב שבת שלום,

בעבר השבנו על זה בתכנית אור השבת,

זה הקישור:

ואלו הנושאים שם:
האם מועיל שהאורחת תדליק נר שבת ויו"ט שיכבה יותר מאוחר ובכך תינצל מתוספת אורה?-(שאלת המשך מפרשת כי תצא) / האם יש איסור שהש"צ אומר בפתיחת ההיכל י"ג מדות "ביחיד" והציבור חוזר אחריו? / כשנמצאים בציבור שאומר י"ג מדות וצריך לומר איתם, האם זה גם בשמחת תורה? / האם הדס ללא ריח כשר לארבעת המינים? / מהם הכללים והחומרות הבסיסיות שצריך להשים לב בשביל ארבעת המינים כשרים? / כיצד יש לקשור את הלולב עם ההדס והערבה? / האם מותר לקשור את הסכך באזיקונים לכתחילה במקום שמצויה רוח חזקה? / מהם הבעיות הקיימות בסוכות ברזלים המצויות ומה הפתרון בהם / האם לפי מרן הרב עובדיה סוכות לבוד כשירות אפילו שהחבלים רועדים ברוח? / האם סוכה שהדפנות שלה עומדות ע"י ניפוח בלחץ אויר כשירה לכתחילה? / האם סוכת פרגולה כשירה לכתחילה או בדיעבד ומה צריך לעשות כדי להכשירה? / האם סוכה שעשויה בכניסת בית הכנסת כשירה או פסולה משום קפנדריה? / אם רואה את חברו מתנמנם מחוץ לסוכה האם צריך להעיר אותו? / מדוע מרן הרב עובדיה אסר לצאת לטיול במקום שאין סוכה ולצאת לעסקיו התיר והרי בשניהם שייך הטעם של תשבו כעין תדורו ולכאורה כך מדויק ברש"י? / מהם הדברים שחייבים מן הדין לעשות דוקא בסוכה? / מי ששכח לברך לישב בסוכה בסעודה ונזכר אחר סילוק המפה האם הפסיד הברכה?

בברכת שבת שלום ומבורך,
וכתיבה וחתימה טובה.

שכויח.
אומנם מה שכבוד הרב ממליץ 20 ס"מ רווח זה מצויין בכדי שלא יהיו תזוזות של החוטים ע"י ילדים וכו'.
ולכן אין לצמצם 23 בדיוק.
אלא מאידך גיסא גם לא מומלץ לכאורה 4 חוטים של 20 ס"מ כי 80 בדיוק זה גם סיכון, דאפשר שיזיזו את החוט למטה ואז הסוכה תיפסל בכך שזה 79 ס"מ.
לכן על כל פנים מומלץ לעשות חוט אחד אולי האחרון 21 ס"מ רווח.
או לחלופין אם אפשר לעשות 5 חוטים עם רווח 20 ס"מ.

 

[קורסיה]

אלא מאידך גיסא גם לא מומלץ לכאורה 4 חוטים של 20 ס"מ כי 80 בדיוק זה גם סיכון, דאפשר שיזיזו את החוט למטה ואז הסוכה תיפסל בכך שזה 79 ס"מ.

ביחד עם עובי החוטים תמיד יהיה יותר מ-80 ס"מ

 

[abc123]

ביחד עם עובי החוטים תמיד יהיה יותר מ-80 ס"מ

אם הפחד של @הרב שמעון ללוש היה על תזוזה קטנה של חוט ובגלל זה לא רצה שיהיה 23 אלא 20. ק"ו שלא נסמוך על זה שהחוט העליון ביחד עם העובי זה יהיה 21.

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
אמת, אלא שדברי באו מהנסיון שמראים לי סוכות, ושם כבר יש למטה ברזל מוגבה כמה ס"מ, וממנו כל 20 ס"מ זה יוצא קרוב ל90 ס"מ.
אבל אה"נ ההערה נכונה ליתן את הדעת שלא יהיה 80 בדיוק, אלא לפחות כ-85.

 

[abc123]

ב"ה
אמת, אלא שדברי באו מהנסיון שמראים לי סוכות, ושם כבר יש למטה ברזל מוגבה כמה ס"מ, וממנו כל 20 ס"מ זה יוצא קרוב ל90 ס"מ.
אבל אה"נ ההערה נכונה ליתן את הדעת שלא יהיה 80 בדיוק, אלא לפחות כ-85.

ולכן באמת מומלץ לשים את הברזל התחתון כלפי פעלה תקוע בחיבור המרובע ולא כלפי מטה ואז מרוויחים באמת כמה ס"מ.

 

[מרפסן איגרי]

בעבר השבנו על זה בתכנית אור השבת,

לא זכיתי להבין מה ההבדל ההלכתי בין סדינים ללבוד, שניהם הם בד ולשניהם אותו דין (אם יקשרו חזק את הסדינים באופן שלא יוכלו להתנתק לעולם)

 

[בנימין לוריא]

לא זכיתי להבין מה ההבדל ההלכתי בין סדינים ללבוד, שניהם הם בד ולשניהם אותו דין (אם יקשרו חזק את הסדינים באופן שלא יוכלו להתנתק לעולם)

אה"נ, אבל לבוד לא זז ברוח מצויה, משא"כ סדינים.

 

[מרפסן איגרי]

גם לבוד מחוטים זז באמצעו כמו סדינים

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
כבר ביארנו בס"ד דכל שהקצוות מתוחות, אזי ה"רעידות" שנעשים באמצע מהכאת הרוח, לא נחשבים תנודה, ורק תנודה הבאה מחמת "רפיון", שיש צד שאינו מתוח, זה נחשב תנודה אנה ואנה שאפילו בכל שהוא לא הוי מחיצה.
וההבדל בין סדינים לחוטים, שבסדינים מתוחים חשש מרן הש"ע שאם ינתק אחד הצדדים של המתיחה, הסדין ישאר עומד על עומדו, אלא שאינו מתוח, ולא הוי מחיצה, והיושב בפנים לא מעלה על דעתו שהסדין רפוי והסוכה פסולה, משא"כ בחוטים מתוחים, אם ינתק חוט, הרי שהוא יפול והוא ניכר לנגד עינינו. זאת ועוד, יתכן שהקשירות של מתיחה בעלמא של סדין, בדר"כ יש בה חשש של ניתוק המביא לרפיון, משא"כ קשירה של חוט בקצהו לברזל, בדר"כ עליו סומכים את כל אחיזת החוט, ולכן נעשה באופן שהסיכוי רחוק שינתק.
ועכ"פ אכן כל ההבדל אינו ב"כשרות" הסוכה, כי אם ב"חשש" של מרן הש"ע שמא ינתק.

 

[abc123]

זה מעניין מה הדין בדיעבר (היינו שעת הדחק) האם כאשר קרה באמצע היו"ט 'פנצר' עם החוטים, אם ע"י הילדים או כל דרך אחרת, אין עצה ואין תבונה נגד השם. ואין שום אפשרות לסמוך על סדינים?

 

[בנימין לוריא]

דפנות סוכה מסדינים

רציתי לשתף את חברי הפורום במה שכתבתי בס"ד סוכה שדפנותיה מסדינים וקשרם היטב רבים נוהגים לעשות סוכה מיריעות של בד וקושרים אותם בארבע רוחותיה וחלקם מוספים גם לבוד מבד ומקיימים בזה מצות סוכה. נתתי אל לבי לתור אחר דין זה האם שפיר לעשות כן לכתחילה. הנה בדין מחיצה שזזה ברוח מצויה כבר דשו בו רבים. ואין...

forum.moreshet-maran.com

 

[דוד א]

אם ינתק חוט, הרי שהוא יפול והוא ניכר לנגד עינינו

לצערנו עינינו הרואות בסוכות של מי שאינו כ"כ בקי בהלכה, שהרבה פעמים אותו חוט שקשר בתחילת החג עומד רופף עם עיגול גדול כלפי מטה, שנראה דלית מאן דפליג שלא נחשב לדופן.

אזי ה"רעידות" שנעשים באמצע מהכאת הרוח, לא נחשבים תנודה

ק"ק, שלשון רבינו הגדול בחזון עובדיה הוא "מפני שכל מחיצה שמתנודדת ברוח מצויה והולכת ובאה עם הרוח ואפילו בנדנוד מועט אינה חשובה מחיצה" ע"ש. משמע, שכל תזוזה פוסלת את הסדין מלהיות מחיצה.
ועי' במקורות הדין (עמו' ג טור א) שכתב "ופשט לשון הפוסקים שכל נענוע ברוח מצויה פוסל הדפנות". ע"ש. הרי לך שכל תזוזה פוסלת.
וע"ש שבא לאפוקי מהחזו"א ודוק ממה שכתב החזו"א.
אא"כ מדובר ברעד קל מאוד שבקושי נראה לעיין, אבל אם הסדין הולך ובא, לדעת רבינו הגדול אינה דופן !

כי אם ב"חשש" של מרן הש"ע שמא ינתק

לענ"ד חשש של מרן השלחן ערוך, אין נכון לכנותו "כי אם".
אגב אשאל, הנה מרן כתב (סי' תרל ס"י) ... "אין נכון לעשות כל המחיצות מיריעות"... ועי' משנ"ב ע"ז, ולא הבנתי, אם יש חשש ניתוק מה לי כל הדפנות או רק אחת מהן. אא"כ נאמר שבאחת כן יכול לשים לב ולתקן מיד משא"כ בכל הדפנות. אך עדיין צ"ב.

 

[דוד א]

(ובפרט למה שמרן חזר בו בסוף ימיו והקטין את שיעור הרביעית ואמר שהוא לא יותר מ81 סמ"ק, ויש ראיות שהוא אף פחות מכך, אם כן ג"ט זה פחות מ23 ס"מ, ולא 24 כפי שרגילים למדוד)

שימו לב !!
נכון מאוד -
לפי השיעור החדש של הרב מרגולין שמרן זיע"א סמך עליו את כל כוחו ולכן הוריד את שיעור הרביעית והכזית.
נמצא שלבוד הוא פחות מ21 ס"מ
וגם ידוע הוא וכמו שהזכירו כאן, שאין לצמצם, כי בתזוזה קלה יבואו לידי ביטול עשה של אכילה חוץ לסוכה !
וכל חכם יעשה כמו שכתב מרן השלחן ערוך לעשות את המחיצה מקנים וכיו"ב ולא יסמוך על חוטים מחוטים שונים ולא על סדינים כי רבה מכשלתם עד למאוד
וכדאי היא זכות המאמץ במצווה וההוצאה הכספית להועיל ולהיטיב לנו כאן ובבא !!
ועוד יש לשים לב שאפשר לעשות שתי דפנות שבעה טפחים מלאים ועוד אחת טפח וצורת הפתח, ואח"כ להמשיך הלאה בלי דופן מדין פסל היוצא מהסוכה והסוכה כשרה לכתחילה, ויש כאן גם פחות עבודה וגם סוכה של לכתחילה בלי חששות שמא ילד קטן או כיסא גדול יפסלו את הסוכה [ובשבת וביו"ט אין תקנה (כמעט)]
ואשריהם ישראל שלא מחפשים רק לצאת ידי חובה ולעשות כשר, אלא לקיים את המצוות ברוחב ובהידור כמו בדברים של גשמיות שלא מתקרבים לקצה הגג מדאי ולא מבזבזים את כל הכסף עד השקל האחרון או עד טיפת הדלת האחרונה שברכב ...
וכשנתבונן זהו רצונו של מרן מהבני תורה, להדר ולדקדק ולא לסמוך על שיטות וצירופים ...
ודי בזה ..

 

[קורסיה]

שלשון רבינו הגדול בחזון עובדיה הוא

עיין כאן בס"ד ותראה שאין מאן דפליג שאם הסדינים מחוברים למעלה ולמטה דהוי דופן העומדת ברוח מצויה
גם הרב בחזו"ע לא חולק על זה