• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

פורום שמירת הלשון לדיון ולמידה עקב המצב השורר עתה בארץ הקודש

אליהו חמוי

Active member
יום ראשון
בהמשך לקריאת חכמי הפורום
הקפדה על שמירת הלשון בזמן מלחמה
בחומש דברים שזה עתה סיימנו מצוה התורה בפרשת כי תצא [כג י] ''כי תצא מחנה על אויבך ונשמרת מכל דבר רע'' במפרשי התורה שם נתבאר שאע''פ שלעולם יש לאדם לשמור עצמו מדבר רע מ''מ בשעת מלחמה וסכנה השטן מקטרג ביותר ולפיכך יש להיזהר אף מדקדוקי עבירה וז''ל האור החיים הקדוש [שם] בענין זה ''הגם שיש דקדוקי עבירות שה' לא יעניש עליהם ואם יעניש יהיה העונש קל מודיע הכתוב שבשעת מלחמה שיוצאים על אויביהם צריכים שמירה מכל דקדוקי עבירות'' ובספרי [הובא ברמב''ן שם] דרשו מתיבת ''דבר רע'' דבא הכתוב להזהיר על דיבור לשון הרע נמצא שאע''פ שבמשך השנה יש להיזהר בשמירת הלשון מ''מ בשעת מלחמה שהשטן מקטרג יש להיזהר ביותר

דיבור לשון הרע על עצמו
הנה עיקר איסור לשון הרע נודע ונתפרסם כלפי הדיבור על אחרים אולם יש לעיין האם הותר לאדם לספר על עצמו שנהג באיזו סטואציה שלא כהוגן או שאר דברי גנות על עצמו
נראה כי יש לחלק ענין זה לשניים כתב הרמ''א [בסי' תרז סעי' ב] לעינן פירוש החט ביוה''כ ''כשמתפלל בקול רם או ש''ץ כשחוזר התפילה אין לפרט החטא'' וביאר המשנ''ב [בס''ק ו] דמיירי בחטא שאינו מפורסם לרבים ולכן אסור לפרטו בקול ''שאין זה כבוד המקום שמגלה לרבים שחטא כנגדו'' לפ''ז נלמד שאין לאדם לספר על עצמו ''קמתי בבוקר ב11:00 או כל כיוצ''ב ולפי פשוטו אף כשרוצה להתחזק ג''כ אסור דלא גרע מאמירת וידוי בקול שעושה עבור תשובה ואעפ''כ אסור [וי''ל] כמו כן בנותן טעם יש להזכיר את דברי הגרי''ח מבבל בשו''ת תורה לשמה [סי' תט] שאין נכון לאדם לספר על מומי גופו ע''ש ויש להסמיך לכך הא דאיתא בתענית [כ.] ''לך אמור לאומן שעשני כמה מכוער כלי זה שעשית'' היינו שבסיפור מומי גופו הרי הוא פוגע כביכול באומן שעשהו
אולם שאר עניני לשון הרע ודברי גנות על עצמו כגון מעשה טפשות שעשה וכיוצ''ב לפי פשוטו יש להתיר דאיהו דמחיל ליה ליקרא וכמובאר בחפץ חיים [כלל ז סעי' ו] וראיתי להגאון ר' עמרם פריד שהביא ראיה יפה מהמדרש [שיר השירים רבה פ''א] ''ובתוך עם טמא שפתים אנוכי יושב'' אמר לו הקב''ה ישעיה בנפשך אתה רשאי לומר כי איש טמא שפתים ניחא שמא ובתוך עם טמא שפתים אנוכי יושב אתמה''
 
נערך לאחרונה:
יום שני
בצדק תשפוט והוכח תוכיח אם סתרי אהדדי?
יש לשאול כאשר רואים ת''ח שעבר עבירה שכידוע יש מצוה לדונו לכף זכות וכמאמרם ז''ל ''אם ראית ת''ח שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שבודאי עשה תשובה'' [ברכות יט] האם יש מצוה להוכיחו אח''כ בינו לבין עצמו ובאמת שהדעת נותנת שאם יש לנו לדון שעשה תשובה מה צורך יש בתוכחה וכ''כ בספר יד הקטנה [הובא בח''ח באר מים חיים כלל ד אות יח] אולם מצינו תנא דפליג הלא הוא החות יאיר [סי' סב] לענין ת''ח שעבר עבירה שנפסל לעדות עד שיעשה תשובה שאין לנו להכשירו עד שנדע ממש שעשה תשובה ולא נאמרו דברי הגמ' הנ''ל אלא לענין לדונו לכף זכות וכ''כ הח''ח לצדד שם
והדברים תמוהים דכיצד יש לנו מחד גיסא לומר שבודאי עשה תשובה ומצד שני להוכיחו ולפוסלו לעדות?
 
נערך לאחרונה:
יום שני
בצדק תשפוט והוכח תוכיח אם סתרי אהדדי?
יש לשאול כאשר רואים ת''ח שעבר עבירה שכידוע יש מצוה לדונו לכף זכות וכמאמרם ז''ל ''אם ראית ת''ח שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שבודאי עשה תשובה'' [ברכות יט] האם יש מצוה להוכיחו אח''כ בינו לבין עצמו ובאמת שהדעת נותנת שאם יש לנו לדון שעשה תשובה מה צורך יש בתוכחה וכ''כ בספר יד הקטנה [הובא בח''ח באר מים חיים כלל ד אות יח] אולם מצינו תנא דפליג הלו הוא החות יאיר [סי' סב] לענין ת''ח שעבר עבירה שנפסל לעדות עד שיעשה תשובה שאין לנו להכשירו עד שנדע ממש שעשה תשובה ולא נאמרו דברי הגמ' הנ''ל אלא לענין לדונו לכף זכות וכ''כ הח''ח לצדד שם
והדברים תמוהים דכיצד יש לנו מחד גיסא לומר שבודאי עשה תשובה ומצד שני להוכיחו ולפוסלו לעדות?
צ"ל הלא הוא.
ולכאורה לא תמוה. כיון שיש לדונו לכף זכות, ואחר כך על ידי כן שנדע זאת בוודאות, וכמו שסיים שנדע ממה שעשה תשובה. ואלו שני חלקים. א לדון לכף זכות ב לדעת אחר כך שעשה תשובה [הדבר יכול להתגלות מאליו על ידי שאחר זמן הוא יתוודה מעצמו]
 
צ"ל הלא הוא.
תוקן
לכאורה לא תמוה. כיון שיש לדונו לכף זכות, ואחר כך על ידי כן שנדע זאת בוודאות, וכמו שסיים שנדע ממה שעשה תשובה. ואלו שני חלקים. א לדון לכף זכות ב לדעת אחר כך שעשה תשוב
לא הבנתי אם עשה תשובה למה צריך להוכיחו למה נפסל לעדות
 

לשון הרע על חילוני

שאלה: האם מותר לספר לשון הרע על חילוני הרחוק מהתורה והמצוות?

תשובה: על אפקורסים הכופרים בתורת ישראל וכן רודפי הדת מותר לדבר לשון הרע ויש מתירים אף בחלונים שבזמננו אף שלדעת חלק מהפוסקים דינם כדין תינוקות שנשבו דעכ''פ אינם בכלל 'אחיך שבמצות' והיינו כשיש בדבר מעט תועלת אבל לכתחילה אין לדבר לשון הרע על כל בריה בכדי שלא ירגיל עצמו לדבר לשון הרע[1]





[1] יעויין בח"ח [כלל ח ס"ק ה וכן הוא בכלל ז ס"ק ה] שמותר ואף מצווה לדבר לשון הרע על אפקורסים והייינו במומרים להכעיס אבל במומרים לתאבון כתב [כלל ד סעי' ז ובבאר מים חיים ס"ק לב] להתיר רק בהתקיים כמה תנאים והם
א) שהעולות שעל ידן הוסכם בעיניו שהוא רשע יראה אותן בעצמו ולא על ידי שמיעה מאחרים [אם לא שנתחזק בעיר לאיש רשע עבור השמועות הרעות שיוצאות עליו תמיד].
ב) אם הם אינן דברים פשוטים כל כך כאכילת דברים אסורים וכיוצא באלו, רק מצד שהוכיח אותו, צריך שיתבונן היטב על פי דרכי התורה אם הוא באמת עון, ולא יחליט תיכף את הענין בדעתו.
ג) שלא יגדיל את העולה יותר ממה שהיא.
ד) שיכוין לתועלת, דהיינו, כדי שיתרחקו בני אדם מדרך רשע כשישמעו שהבריות מגנות פועלי און, גם אולי הוא בעצמו ישוב על ידי זה מדרכיו הרעים כשישמע שהבריות מגנות אותו עבור זה, אבל לא יתכוין המספר להנות מהפגם ההוא שהוא נותן בו, ולא מצד שנאה שיש לו עליו, רק מצד האמת.
ה) שלא יטמין עצמו לגנותו בצנעא, ובפניו יחניף לו, רק כשיספר יספר בפרסום [אם לא שיש לו ממנו אימה שיש לאל ידו להרע עמו, או מפני חשש מחלוקת מותר לגנותו בצנעא בפני כל אחד ואחד]
ו) והכל יתכוין לשם שמים כדי להשניאו שלא ילמדו ממעשיו.
וכל אלו הפרטים שהצרכנו לא איירינן בפורק עול מלכות שמים מעליו לגמרי חס ושלום, רק דאינו נזהר מעבירה אחת שמפורסמת בישראל לאיסור וכנ"ל.
והנה לעניין חילונים שבזמננו נודע בזה דעת החזו''א [או"ח סי' פז ס"ק יד ויו"ד סי' א ס"ק ו ושם בסי' ב ס"ק כח] שאף הם בכלל תינוקות שנשבו ע''ש ומאידך נודע שרבים חולקים בענין זה
[עי' שולחן שלמה אויערבך יו"ט סי' תקיב הע' א,ד וע''ע בחוט שני שבת ח''ב פ"מ אות ג ובשו''ת אול''צ ח''ג פי''ט אות ג ושו''ת שבט הלוי ח''ב סי' קעב וח''ה סי' מח וח''ט סי' קצח אות א ובתשובה כ''י הארכתי]
אולם כתב בשו''ת תשובות והנהגות [ח''ג סי' תעח] שאף אם נגדירם כתינוקות שנשבו מ''מ אינם בכלל 'אחיך שבמצות' ומותר לדבר עליהם לשון הרע ורשאי לספר תועבותיהם ומעשיהם הרעי בכדי שנדע להתרחק ולהישמר ממעשיהם אלא שבמקום שאין בדבר תועלת יש להחמיר בכדי שלא יתרגל לדבר לשון הרע ע''ש וכן דעת הגרח''ק שמותר לדבר לשון הרע על חלונים שבזמננו [דרשו כלל ז' הע' 18] וע''ע בשו''ת אז נדברו [חי''ד סי' סט] שלענין זה נכון להחמיר שמא הינם בכלל תנוקות שנשבו [ומבואר דס''ל שודאי למאן דס''ל דהוו בכלל תינוקות שנשבו אסור לספר עליהם לשון הרע ודלא כהתשובות והנהגות הנ''ל
[א.ה ונראה כי כל זה אינו ענין למש''כ הח''ח להתיר דוקא בהתקיים התנאים הנ''ל דהתם עכ''פ מיירי במי ששומר תורה ומצות באופן כללי אלא שמומר לכמה דברים לתאבון משא''כ במי שאינו מקיים את דברי התורה ומצותיה באופן גורף נחלקו האחרונים הנ''ל אם הינו בכלל עמיתך לענין זה]
 
חזור
חלק עליון