ב"ה
ישר כח.
בעהי"ת אעביר את הדברים.
התבקשתי על ידי ידידי הרב עמנואל מולקנדוב להעלות את תשובתו להשגות על מאמרו.
ישר כח.
בעהי"ת אעביר את הדברים.
התבקשתי על ידי ידידי הרב עמנואל מולקנדוב להעלות את תשובתו להשגות על מאמרו.
תודה רבה לרב ללוש על תגובתו. אולם אני התרשמתי שהמחלוקת היא בהלכה ולא בהבנת מרן זיע''א כי הרב עמנואל מודה בפה מלא שהוא חולק על החוז''ע גם אחרי הסבריו של המשיג.
ב"הכאן אין חזקת חיוב להדליק דהא זוהי גופא המחלוקת האם במקום שנהגו להדליק יש תקנה להדליק והוי חיוב או שאין תקנה ולא הוי חיוב, ודמי למחלוקת האם יש חיוב מזוזה בבית מחמת מחלוקת הפוסקים וכדומה, שבזה לא אמרינן כללו של הרדב"ז גם במקום שמרן השו"ע פסק לחייב במצוה ובברכה, וא"כ לכאורה הדרינן לכלל של סב"ל אפילו אם נאמר שמרן השו"ע ס"ל לברך.
סליחה שאני שואל, אבל אולי יש בדברים הללו קצת הקצנה ולפחות חשש פגיעה בזולת?מעלה כאן תגובת הרב הנזכר לדברים
כנראה שלא עיינת היטב בדברי התשובה הנ"ל.אולי יש בדברים הללו קצת הקצנה ולפחות חשש פגיעה בזולת
מעלה כאן תגובת הרב הנזכר לדברים.
אנחנו עוברים טוב מאוד על התוכן שאנחנו מפרסמים, ואם הייתה פה הקצנה הרי זוהי של הרב המשיג בלבד. אי אפשר פשוט ללהג כמה שרוצים ולחשוב שעם כמה מילים יפות אפשר למכור לוקשים לציבור.סליחה שאני שואל, אבל אולי יש בדברים הללו קצת הקצנה ולפחות חשש פגיעה בזולת?
נראה לי שכדאי שאחד הרבנים יעבור על התשובה ויראה איזו לשונות צריך להעביר עליהם קולמוס ואיזה אפשר להשאיר
אם הייתה פה הקצנה הרי זוהי של הרב המשיג בלבד. אי אפשר פשוט ללהג כמה שרוצים ולחשוב שעם כמה מילים יפות אפשר למכור לוקשים לציבור.
הדברים נאמרו תוך חוסר עיון ומחשבה משווע, וגם אם לא נאים הדברים על מי שנאמרו, נאים הם על מה שנאמרו.
אני הקטן חושב שזה בכלל לא עניין של ויכוח בהבנה וכד'. גם אם לא מסכימים ואפילו חושבים שהכותב כתב דברים מהשרוול, לא כותבים תשובה עם חירופים לכל אורכה תוך כדי הדגשה הולכת וחוזרת שעיונו הוא רדוד.
פוק חזי בכל ספרי מרן הראשל"צ שליט"א בעיקר בספריו האחרונים שבהם השיג המון על רבני זמנינו ואפילו על אברכים שכתבו דברים לא נכונים, ואף כתב דברי תוכחת מגולה. אך לא זכור לי שכתב על אדם אחד שהוא רדוד והרבה להשיב אפו עליו. אלא כתב כמו שכתבו הרבה גדולי עולם, ראשונים ואחרונים, בחריפות אבל בצורה נאה שמתאימה לבני תורה המסולאים בפז.
כשהבחור אמר לי טענה זו בע"פ, טענתי לו בדיוק כדברי השואל כאן, אבל השיבני שאין כל נ"מ, והכל אחד, שהטענה היא רק מכח ה"אבל" שבב"י, ובל"ז אין טענה גם מהב"י לש"ע, ופשוט.ראיתי שהכותב לא עמד כלל בכונת המשיג. והוא דהכותב הקשה סתירה בב"י בין סימן רס"ג לתר"י מהלשון 'אבל' ופלפל בזה. אבל המשיג לא הקשה כלל סתירה זו אלא כתב להקשות סתירה בין דברי הב"י לדברי השו"ע באותו מקום,
אם אין ראיה מה"אבל", מחמת היד מלאכי, אז אין סתירה מהב"י לש"ע.והי כונתו הפשוטה של הרב המשיג ועל טענה זו אין התשובה מדברי היד מלאכי שהביא הכותב עונה.
אדרבא, מהתעלמות המשיג מתשובת המשיב בזה, מבואר ככל הנ"ל, שהרי לביאורו של המשיב מתיישבים כל העניינים, הן בב"י הן בש"ע, ללא כל סתירה והערה, ומדוע אפילו לא ראה המשיג להתייחס לכל זה, אם סבור שיש טעם שלא לקבל ביאור זה, וכ"ש אם מצא ראיה להבנתו נגד הבנת המשיב.אע"פ שהכותב כתב שאין זו סתירה - מ"מ המשיג סובר שזוהי אכן סתירה כפשט הדברים
אה"נ מיושבת בזה תמיהת מרן זיע"א על השו"ג, אבל לא מחמת כן משתנה כל הפסק. ופשוט.זאת ועוד אחרת - הכותב בכל תגובותיו לא ענה על ההערה הבסיסית של הרב המשיג מכללו של השו"ג לגבי י"א במקום שבב"י הביא מחלוקת שבזה לא אמרינן את כללו של הסמ"ע, שהרב עובדיה זצ"ל לא עמד בהבדל בין שני סוגי הי"א ולכן הקשה על השו"ג, אולם לפי הנ"ל אין שום הכרח שהשו"ע בסי' תר"י סובר לברך
המשיג לא כתב כן, ולא סבר כן, ולא עלתה על לבו, ואדרבא דבריו בתשובתו למשיב יוכיחו. ומפורש בא בצ"ע על דברי האגודה, ולא בביאור דברי האגודה, ופשוט. כך שגם אם יש כאן לשואל ביאור נחמד בדברי האגודה, אין זה ענין לטענת המשיב על המשיג שהיא במקומה עומדת, כשהמכוון בה הוא לעמוד על מגמת המשיג ולא לגופו של הלכה כפי שביאר בתחילת דבריו.מבואר מדבריו שאכן הוא לא ראה גאונים או רוב גאונים שסוברים לברך על נר יום הכפורים, אלא שלמד בעצמו שכיון שרוב גאונים פסקו עפ"י הירושלמי לברך ביו"ט - כ"ש ביוה"כ, וא"כ יש לנו כאן רוב גאונים שסוברים לברך על יום הכיפורים. ועל זה טען המשיג שדיוק זה חזינן שאינו נכון
התירוץ הוא לפי מה שביאר לי בע"פ ומסתמא שכך כתב (לא הספקתי לראות כראוי), דמאחר שיש פוסקים באותם הדור מערכה לקראת מערכה, לכן באופן כללי בנושא זה לאו קבותא למחשב גברי, ולגבי הסמ"ג עצמו, ביאר לי שבוודאי האגודה ראה וידע ממנו מכמה הכרחים (שדומני שכתבם בפנים), אלא שהוא דעה שלישית בכלל, שהאגודה כתב דבריו בין שני דעות כלליות, ועליהם כתב דבאופן מסויים הוא לכ"ע, כלומר בין לשיטה א בין לשיטה ב. אבל הסמ"ג, מכיון שהוא בכלל דעה יחידאה שלא הזכיר ממנו במחלוקת שכן הציג קודם לכן, לכן לא אליו כיוון כשאמר לכ"ע, רק בין השיטות שכן הזכיר. ופשוט.ומה שתירץ הכותב על דברי האגודה לגבי יוה"כ שחל להיות בשבת שלא ידע מדברי הסמ"ג - מי שהבין את תירוצו - שיסביר לי אותו. לעת עתה נסיתי להבין את דבריו לא הצלחתי להבין מה התירוץ.
ויש עוד הרבה לפלפל בדברי המשיג והכותב. אולם מזה נלמד שאין להתפעל ממלים קשות, וחבל שהכותב הנ"ל השתמש במילים אלו והתקיים בו כל הפוסל במומו פוסל, ודי בזה.
ראשית, זה כבר מוריד מטענת הגניבה כיון שהשאלה היא אחרת. והכותב ציין והדגיש שזו היא ממש הקושיא שלו והמשיג גנב אותה ממנו, ולא היא.כשהבחור אמר לי טענה זו בע"פ, טענתי לו בדיוק כדברי השואל כאן, אבל השיבני שאין כל נ"מ, והכל אחד, שהטענה היא רק מכח ה"אבל" שבב"י, ובל"ז אין טענה גם מהב"י לש"ע, ופשוט.
מסתמא כבודו יודע שאין דברי היד מלאכי מוסכמים ורבים סוברים שגם בדברי הב"י אמרינן הכי. ואין מחובתו של המשיג להתיחס לכל דבריו של הכותב ולענות לו על כל דבר. עצם הדבר שכותב 'אבל' ובשו"ע כותב להיפך בשני המקומות זה דבר שמראה על חוסר ההכרעה בענין, וזוהי כונתו.אם אין ראיה מה"אבל", מחמת היד מלאכי, אז אין סתירה מהב"י לש"ע.
לא הבנתי. הרי כל חילו של הרב עובדיה זה משום שמרן בסי' תר"י פסק לברך וזה עפ"י הכלל של הסמ"ע. אולם לפי השו"ג אדרבה מרן שם פסק לא לברך. וא"כ אין כאן סוגיא בדוכתא ולא כלום, וזה סותר את כל הפסק. ודוקא מזה אתם מתעלמים ודוחים כלאחר יד, אתמהה.אה"נ מיושבת בזה תמיהת מרן זיע"א על השו"ג, אבל לא מחמת כן משתנה כל הפסק. ופשוט.
איני יודע למה כבודו כותב כן. אני כן הבנתי כן מדבריו.המשיג לא כתב כן, ולא סבר כן, ולא עלתה על לבו,
עדיין אינני מבין. הרי יש כאן ג' דעות, לברך בחול, לא לברך בחול, ולברך בשבת. בתחלה דן האגודה בב' הנושאים הראשונים ואין מה להזכיר את הסמ"ג כיון שזה שייך לנידון השלישי. וכשהגיע לנידון השלישי אמאי לא הזכירו. האם שייך לומר שהוא כמו חלק מרבני האשכנזים בדורנו שמחליטים להעלים את דעת הרב עובדיה ולא מזכירים דעתו כלל?. היכן שמענו שראשונים מתעלמים מראשונים אחרים וכותבים 'לכו"ע' אם ידעו מדעתו ולא הביאוהו.אלא שהוא דעה שלישית בכלל, שהאגודה כתב דבריו בין שני דעות כלליות, ועליהם כתב דבאופן מסויים הוא לכ"ע, כלומר בין לשיטה א בין לשיטה ב. אבל הסמ"ג, מכיון שהוא בכלל דעה יחידאה שלא הזכיר ממנו במחלוקת שכן הציג קודם לכן, לכן לא אליו כיוון כשאמר לכ"ע, רק בין השיטות שכן הזכיר. ופשוט.
לענ''ד זה חמור ביותר לקרוא לת''ח 'גנב' בו בזמן שהיה אפשר לדון לכף זכות ולומר שדבר זה עלה לו ברעיונו של הכותב מעצמו כי זה דיוק פשוט מאד [ולפי שעה שכח או לא שם לבו שגם הבחור כ''כ], וכמדומני שגם אני דייקתי את זה מעצמי, וא''כ מי הוא הנביא שאמר לו שזו גנבה??? ובכלל, מש''כ לרמוז מתשובת הרא''ש לגבי נידוי וחרם, יש להסב את לבו למש''כ בשו''ע יו''ד סי' שלד סעיף מג שהמבזה את החכם חייב נידוי, והיה לו ולמערכת קול יוסף לחשוב אלף פעמים ולשאול רבנים גדולים לפני שמעיזים לכתוב כך.בזמן שבמקום שמשם לקח עוקץ הטענה מבואר שוברו בצדו שאינה טענה כלל לדעת המשיב, זה חמור ביותר!