תוצאות חיפוש

ייש"כ גדול על הסידורים פשוט תענוג להתפלל מתוכם כל החג רק הערה קטנה בתפילת מנחה של ערב החג וחול המועד מופיע יעלה ויבא באותיות קטנות, וכן בתפילת ערבית של מוצאי החג וחול המועד למה לא לכתוב באותיות גדולות, אבל מעט קטנות מהרגיל, כך יעזור לציבור לשים לב שיש יעלה ויבא שהרי רק בתפילה אחת של ערב יום טוב...

כל ספרי מרן יש בחבילה נפרדת

גם אם הבן בא לשאול את אביו אתה לא תאמר - לא הנחת תפילין בבוקר, זהו אבוד פספסת ודאי תאמר לו להניח עד הלילה גם כאן לדעת מרן פ. פרה היא דאורייתא למה שלא ילך להשלים? אח"כ תחנך אותו שיתפוס עצמו בידיים וכו'

ולמי שיש בבית שיש חזק?

זה מש"כ רבני מכון הטכנולוגי הם אומרים שיש חשש לניצוק איפה כתוב שחוששים לזה בפסח?

אבל מבואר בש"ע והאחרונים שהבאתי, שכיסוי מחובר מהני רק בעובי אבצע לא כל שהוא

מניין היסוד הזה?

ומה הראיה שאף אדים נבלעים בדבר חם?

לא זכיתי להבין דבריך אם המים חמים והאדים לא, מדוע יבלע בפיה חמץ?

אז אל תגעיל בכלל יכולים לשים סיר רותח בלי תחתית ואם יש רוטב מתחת הבליעות עוברות ה"ה לכף וכד' רותח מתוך הסיר שיש עליו רוטב ובמידה אם נפל אוכל רותח לשיש בכל זאת בחזו"ע פסק לעשות לו עירוי מאי נפק"מ, אם בלע הוא גם יפלוט, וכיסוי דבוק לא מהני

בשנים האחרונות המציאו נייר כסף טפט הנדבק לשיש. לכאורה אינו מספיק לחציצה בלי הגעלה, כי איתא בש"ע (סימן תסא סעיף א) לגבי הכשר תנור כתב ויש נוהגים להטיל בו קרקע חדש כדי שלא יצטרכו היסק ומנהג יפה הוא. עכ"ל. וכתב הלבוש שמועיל הפסק רק בעובי טפח שכתב - אבל הטחה מועטת בעלמא כדרך שהנשים עושות נ"ל שאינה...

בכל זאת נשאלת השאלה, האם הפיה של המיני בר אכן בולעת בגלל האדים שעולים חזרה, שאם כן, יש להחמיר גם בקומקום שמערים ממנו על חמץ

מצאתי בפסקי תשובות ס' תלג אות ח' (מהדורה חדשה אות יג) שהביא שי"א שמגירות וכד' אפשר ביום לאור השמש או לאור החשמל המאיר יפה. וכ"כ בחוט שני עמ' סד ד"ה ולמי.

בגדול לא שומעים כי האוזן יתרגל לווליום חזק, וכשהשינוי הוא בבת אחת בהתחלה קשה לשמוע אבל אח"כ מתרגלים אולי אפשר להסביר, כשקורא עם רמקול החזן לא צריך להגביה את קולו, אך אם הרמקול נסגר הוא ממשיך באותו טון לא שומעים אך אם ירים את קולו ישמעו א"כ אם יושבים במרחק שיכולים לשמוע את החזן כשמגביר את קולו...

זה השיעור של הרב ללוש (כמדומה שבסופו של דבר לא נכתב בעלון) האם צריך ללבן פלאטה שרוב תשמישה היא בחימום לחם ופיתות? שאלה: מרן זצ"ל כתב בחזו"ע פסח שאפשר להכשיר פלאטה לפסח ע"י עירוי מכלי ראשון. ורציתי לשאול, מה הדין בפלאטה שמניחים עליה ישירות לחם, האם מספיק עירוי, או שצריך דווקא הגעלה (ליבון). והאם...

הוא מחדש שכל מה שחייבו לבדוק חמץ בלילה לאור הנר הוא דוקא דברים גדולים וקבועים וא"א לטלטלם אך דברים המטלטלים יכול לכתחילה לבודקם ביום לאור החמה. לפי דבריו יוצא שלא צריך לקחתם ליד חלון וכד' אלא אף ביום בחדר עם אור חזק כ"ש כשמוסיף פנס שפיר דמי לא מצאתי שמביאים אותו, האם דבריו מוסכמים?

ראיתי מחלוקת פוסקי זמנינו, אני לא בא להכריע אבל למה לא כתבו שיקנה לה משתרצה, למה הדגישו בגדים? אפשר לתרץ שדיבר הכתוב בהווה ורוב הנשים אוהבות בגדים, אך בכל זאת היו צריכים להשמיע לנו בגדים וכל כיוצ"ב אבל לא זאת היתה שאלתי אלא רק בדקדוק דברי הרמב"ם, שאין לדייק מהלכות אישות הנ"ל, ששם תכשיטים הוא...

מנחת שי מהר"ם ד"ל לא הצלחתי למצוא, הספר אור תורה כתוב בכתב ישן מאוד א"א לקרוא

המנחת שי לא הזכיר ראשונים מהר"ם ד"ל לא ראיתי בפנים סביר להניח שלא נהגו לומר פעמיים בפרט שרק הגר"א והחת"ס הם חידשו זאת והשאר הם תלמידיהם ורק מהר"א פלאג'י הזכיר זאת בשמם בכל מקרה רואים שדוקא הנוסחא השניה מופיע בראשונים א"כ יש מקום למנהג לחזור פעמיים

מרן הגר"ע יוסף נהג ברוב הפעמים לאחוז רק בב' הציציות שלפניו. כש"כ בילקו"י ס' כד הערה ו. גם בשו"ת שמש ומגן ח"ג ס' מז אות א' כתב שמנהגם במרוקו היה לאחוז רק ב' ציציות שלפניו