זה השיעור של הרב ללוש (כמדומה שבסופו של דבר לא נכתב בעלון)
האם צריך ללבן פלאטה שרוב תשמישה היא בחימום לחם ופיתות?
שאלה: מרן זצ"ל כתב בחזו"ע פסח שאפשר להכשיר פלאטה לפסח ע"י עירוי מכלי ראשון. ורציתי לשאול, מה הדין בפלאטה שמניחים עליה ישירות לחם, האם מספיק עירוי, או שצריך דווקא הגעלה (ליבון). והאם אפשר לדמות זאת למה שכתב השו"ע (סימן תנא סעיף כב), כוסות וקערות שברוב פעמים משתמשים בהם בצונן, ולפעמים שמים שם לחם חם, הולכים לפי רוב תשמישו, ולכן מספיק רק שטיפה. וגם אצלנו, הפלאטה רוב תשמישו הוא בהנחת סירים, ולא בולע מכלי לכלי, ורק לפעמים שמים לחם ישירות, הולכים לפי רוב תשמישו, ולא צריך ללבן אותה?
תשובה: למעשה נראה שהצדק עם המאזין, שפלאטה שמניחים עליה ישירות לחם, מסתכלים על רוב התשמיש, שהוא הנחת הקדירות, ובהנחת הקדירות לא נבלע בפלאטה שום דבר, כי אין כלי מעביר טעם לכלי אחר אלא ע"י רוטב. וזה דומה לכוסות וצלחות שמשתמשים בהם רק בצונן, ואפילו שבאופן חד פעמי נבלע בהם איסור גמור של נבלות וטרפות ברותח, מכשירים אותם ע"י שטיפה בעלמא. ולכן, פלאטה לא בולעת ברוב תשמישה, ומצד הדין לא צריך עירוי, אבל כיוון שלפעמים נשפך עליה משהו מהתבשיל, אז מכשירים ע"י עירוי.
ובילקו"י פסח ח"א (מהדורת תש"פ, מכתב נ) מביא שמרן זצ"ל נשאל: "רצינו לשאול אודות המבואר בחזו"ע פסח, דין הכשר פלאטה חשמלית שמספיק עירוי, ופעמים רבות נשאלנו בבית ההוראה, האם זה נכון גם לגבי מי שמשתמש באופן קבוע מידי שבת בשבתו בחימום חלות ופיתות ע"ג הפלאטה ישירות", ומרן זצ"ל השיב: "הואיל והולכים בכל כלי אחר רוב תשמישו, די בעירוי מכלי ראשון". ומרן שליט"א מוסיף שם: "נ.ב וראה בילקו"י פסח כרך ב עמוד שפח, ולעיל מכתב יט".
ולכאורה משמע, שרוב תשמישו זה עירוי מכלי ראשון, והפלאטה לא בולעת מהכלי ששמים עליה, והיא בולעת רק ממה שנשפך עליה. ואם זו היתה הכוונה, א"כ יש שתי קושיות: א) זה לא נחשב רוב תשמישו, כי אם שמים באופן קבוע פיתות וחלות על הפלאטה, אז מה שנשפך זה רק לפעמים. ב) מה ז"א רוב תשמישו בעירוי מכלי ראשון? הרי בעירוי מכלי ראשון זה דווקא שהלמטה הוא צונן והעירוי שעליו הוא רותח, ושנשפך מכלי ראשון רותח על הצונן זה נחשב עירוי בעלמא. ואילו הפלאטה היא רותחת, ומה שנשפך עליה מהקדירה, אפילו שבאוויר זה מתקרר, אבל כשנשפך לפלאטה הוא חוזר להיות רותח, וא"א לקרוא לזה עירוי. וגם שמכשיר את הפלאטה, זה ע"י עירוי, אפילו שהפלאטה צוננת. וניתן לפרש כמו המאזין, שהואיל והולכים בכל כלי אחר רוב תשמישו, אז בכלל לא צריך להכשיר ומספיק רק הדחה בעלמא, ולא חוששים למה שנפך עליה ולא חוששים לפיתות וחלות שמחממים עליה.
