• ניתן לשלוח מאמרים בתורת מרן זיע"א עד לתאריך ו סיוון לפרסום בקובץ בית יוסף תשפ"א: office@moreshet-maran.com

הכנה משבת לחול

#1
א. אדם שמתארח בסעודה בליל שבת ובסוף הסעודה רוצה לקחת את האוכל שנשאר ליום ראשון האם מיקרי הכנה או שזה ראוי לאכילה אז אפשר לקחת?
ב. ואם רוצה לקחת לסעודה שניה חלק מהסיר האם זה נקרא בורר להוציא ולשים בקופסא?
ג.האם מותר לומר לילד בשבת כדי להרגיעו אני אקנה לך את משחק מחדש?
 
#2
ערב שבת שלום
א. מרן זיע"א בחזו"ע (ח"ב עמוד תמז) כתב בשם שו"ת מהרש"ג ח"א (סא) שלא נקרא הכנה אלא במקום שכוונת העושה לחשוך לו זמן מהחול, מפני שבשבת הוא פנוי יותר, ובעשייתו דבר זה בשבת מרויח זמן. אבל אם לא יעשה הדבר בשבת, לא יוכל לעשות הדבר ההוא במוצאי שבת כלל, נמצא שאין כוונת העושה להחליף מעשה של יום חול ליום שבת, שפיר דמי. ע"ש.
ולפי זה אם לא תהיה לו אפשרות במוצ"ש לקחת ממותר הסעודה של ליל שבת ליום ראשון, יש להתיר לקחת ממותר הסעודה של בליל שבת באין אומר ואין דברים, ובצירוף מה שכתב בחזו"ע (שם) בשם שו"ת מחזה אליהו (ס' סד) שמותר להוציא המאכלים מן המקרר, להניחם בחוץ שיפשרו, שאין זה אלא כמטלטל האוכל ממקום למקום ע"ש, וה"ה כאן.

ב.כתב מרן זיע"א בחזו"ע (ח"ד עמוד קפ) הובאו לפניו שני מיני אוכלים מעורבים, ורצונו באחד מהם, המין שרוצה לאכול מיד נחשב אוכל, והשני שאינו חפץ בו עתה נחשב לפסולת, ויברור המין שרוצה בו עתה, מתוך המין השני, כדי לאכול לאלתר, כדין בורר אוכל מתוך פסולת (תוס' שבת עד. ד"ה והיו, והרא"ש פ"ז ס' ד). ואם אינם מעורבים אלא כל מין מונח בפני עצמו, זה לצד זה, אין בברירת אחד מהם משום איסור ברירה, ומותר ליטול איזה מהם שירצה. ע"כ. ולפי זה שכלוקח חלק מתבשיל שבתוך הסיר, מה שמוציא הוא הנקרא אוכל ומה שנשאר הוא יקרא פסולת (אפילו שהוא אוכל טוב) ולכן צריך לברור לאלתר סמוך לסעודה ולא לסעודה שניה, ורק באוכלים שאינם מעורבים מותר לו לקחת מה שרוצה לסעודה שניה שאין כאן ברירה.

ג. כתב מרן ז"ל (בסימן ש"ז ס"א) ודבר דבר שלא יהיה דבורך של שבת כדוברך בחול. הלכך אסור לומר דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר, ונחלקו הפוסקים אם דיבור לצורך מצוה כגון לומר שיכתוב ס"ת האם יש להתיר, ובאליה רבה ומאמר מרדכי והגאון חיד"א מתירים לדבר מצוה כמבואר במ"ב (שם ס"ק א) וכן פסק להתיר בחזו"ע (ח"ו עמוד נז) וכתב המ"ב שם ומכל מקום נכון להחמיר לכתחילה כשאין צורך לזה בדיבורו היום (עיין בתוספת שבת) ואם מתירא שיתרשל בדבר, אז לכ"ע שרי לזרוזיה נפשה דאמירה לגבוה הוי כנדר (שם בתוספת שבת). ולפי זה אין לומר לילד אקנה לך משחק זה למחר, אלא אם עושה כן לדבר מצוה כגון שאומר לו אם תלמד לימוד זה אקנה לך משחק זה למחר, ויכול לומר לו אביא לך למחר משחק זה.

בברכה רבה שבת שלום ומבורך
 
#4
שלום וברכה
ישר כח על ההבהרה.
מרן זיע"א בחזו"ע (עמוד קפח) כתב שאין איסור ברירה נוהג אלא בשני מיני אוכלים מעורבים, או כשיש שם אוכל ופסולת, אבל במין אחד של אוכל, אים איסור ברירה נוהג, ומותר לברור חתיכות גדולות מתוך קטנות או להיפך, בין החתיכות שרוצה בהם, בין החתיכות שאינו רוצה בהם. ואפילו אם היו שני מיני אוכלים, ובורר משניהם יחדיו החתיכות הגדולות מתוך הקטנות או להיפך מותר. (תרומת הדשן ס' נז, והרמ"א בהגה ס"ג).
לכן דוקא שהם שני מיני אוכלים אין לקחת אחת מהשני אלא האוכל שרוצה לאלתר, אבל באוכל אחד אין ברירה ומותר לקחת חצי מקופסת המטבוחה לשימה בכלי אחר כי הכל אוכל אחד, וכן בתבשיל אחד מותר לקחת ממנו לסעודה שניה, כי אין כאן שני מיני אוכלים אלא אוכל אחד, רק שיש בתבשיל כמה מיני אוכלים באותו תבשיל כגון עוף וקטניות, ולוקח מהקטניות ומשאיר העוף או לוקח מהעוף ומשאיר הקטניות אסור משום בורר וכנ"ל, ואף שהט"ז החמיר בברירה גם במין אחד, אחרונים רבים הסכימו עם תה"ד והרמ"א, שבמין אחד לא שייך ברירה. וכמו שכתב בחזו"ע (שם).
שבת שלום ומבורך
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'