• ניתן למסור שמות לתפלה בציונו של מרן בערב ראש השנה, במעבר לאתר מורשת מרן הראשי, ולחיצה על הבאנר. שנה טובה ומבורכת!

כלי נגינה בבית הכנסת

#1
שלום,

האם מותר לנגן בכלי נגינה (כינור, גיטרה, דרבוקות) בבית כנסת בדרך קבע בזמן התפילה (פסוקי דזימרה, קדישים, הלל וכו') ושלא בזמן התפילה?
 
#2
ב"ה
שלום וברכה.
פסק מרן הראשון שליט"א בספרו הבהיר ילקוט יוסף (סימן קנא - דיני קדושת בית הכנסת, הלכה יג) וזה לשונו:
אסור לנגן בכינור ועוגב וכיוצא באלה, בבית הכנסת, בשעת התפלה, אפילו בחול. וכל שכן בשבת. אבל אם עורכים בבית הכנסת סעודת מצוה מותר להביא לשם כלי שיר. וכן בחול המועד שיש מצוה לשמוח ברגל, וכדו', שמותר לנגן שם בכלי שיר. ובלבד שישמרו על הצניעות וקדושת המקום. עד כאן לשון קודשו.
ובמקורות שם הביא שכן פסקו הגאון רבי חיים פלאג'י, והגאון בעל שדי חמד, והגאון חתם סופר, והרב כף החיים סופר, ע"ש. ועיין עוד בשו"ת חתם סופר בהשמטות (סי' קצב לקראת הסוף, דיבור המתחיל לנגן בבית הכנסת), ובחלק ו (סי' פו), בנימוקי ההלכה, ותרווה צמאונך.

בברכה רבה
 
#3
ראיתי נוסח קצת שונה בקיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף סימן קנא סעיף יד:
"במקומות שאין נוהגים לנגן בכלי שיר באמצע התפלות (בימי חול), אין להתיר לנגן בכינור ועוגב בעת התפלה. והאיסור הוא אף בימי החול, וכל שכן בשבתות וימים טובים, ואף בעוגב שאינו פועל על ידי חשמל יש לאסור, מפני שכן דרך הרפורמים לנגן בעוגב בעת תיפלתם. אבל אם עורכים בבית הכנסת סעודת מצוה מותר להביא לשם כלי שיר. וכן בחול המועד שיש מצוה לשמוח ברגל, וכדומה, מותר לנגן בכלי שיר. ובלבד שישמרו על הצניעות בהפרדה מוחלטת, וקדושת המקום. [ילקוט יוסף חלק ב' על הלכות בית הכנסת וקריאת התורה, עמוד רמח]."
 
#4
ב"ה
שלום וברכה.
מקור הדברים שבקיצור ש"ע, הוא מהילקוט יוסף הנ"ל. ולכן בודאי שיש להבינו ע"פ המקורות הנ"ל.
ויתכן שאחר שכתב מרן שליט"א את דבריו שבילקוט יוסף הנ"ל, נודע לו שיש איזה מקומות נידחים שנהגו כן עוד מימי קדם ע"פ חכמיהם קודם שנתקבל הדבר כאיסור אצל גדולי הדורות כמבואר בדברי הפוסקים שהביא במקורות לילקו"י הנ"ל. ואותם מקומות לא היו ידועים אצל גדולי הפוסקים הנ"ל, ומכיון שכך היה המנהג באותם מקומות לעיני חכמי מקומם ולא מיחו יש להם ע"מ שיסמוכו.
ולכן בקיצור ש"ע שינה הניסוח וכתב את האיסור דוקא במקומות שלא נהגו, ורצונו לומר ע"פ המבואר בספרו הבהיר עין יצחק ח"ב בכללי המנהגים מהו מנהג נכון ומקויים ומהו מנהג בטעות שיש לבטלו. והיינו שמנהג שלא נתייסד ע"פ חכמים אין לסמוך עליו דלא נחשב מנהג לענין זה. ובודאי שבמקומות שלא נהגו בכלי שיר בתפילות עד אחרי שנתקבל הדבר כאיסור בין גדולי ישראל, אם אח"כ הנהיגו מחדש כזה מנהג, אינו מנהג אלא בטעות, ויש לבטלו, שהוא נגד הסכמתם של חכמי הדורות גדולי הפוסקים.
והלכך למעשה, במקום שלא נהגו ע"פ ת"ח אמיתיים לנגן בכלי שיר בתוך התפילות, מקדמת דנא, והיינו בכל המקומות ששמענו שמעם, יש לאסור להנהיג כן, וכמבואר בילקוט יוסף הנ"ל ובקיצור ש"ע גם כן ללא שינוי.
והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כנהר.

בברכה רבה
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'