סי' צז סעיף א

#1
שיטת רש"י בגמרא בפסחים לו. בעניין כעין תורא, שכתב לפרש מעט כעין של שור מותר ללוש בחלב, דאכיל ליה מיד בבת אחת, ולא משהי ליה דלינשי שנילוש בחלב. עכ"ל.
ובב"י כתב לבאר דבריו שכוונתו היא, שאסור לאדם להכין כמות שתשאר, אלא יכין כמות הנאכלת בבת אחת (מהו גדר בבת אחת זהו מחלקות אחרונים ואכמ"ל).
נסתפקנו בכולל מה הדין אם אדם הכין כדי סעודה אחת ונותר לו ליום המחר. האם יהיה מותר לאכול?
אשמח לראיות, הוכחות ומקורות
תודה
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'