• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

שם השם

עדן

New member
שלום לכבוד הרב,אם מישהו כתב במקלדת במחשב שם השם או מחק שם השם שכתב דרך מלקדת במחשב לפני כן יש בכך איסור כתיבה(בדברי חול) או איסור מחיקת שם השם(תוך עריכת דברי תורה) אפילו שזה וירטואלי ולא באמת כתב על נייר ומחיקה על נייר?תודה מראש
 
ב"ה
שלום וברכה.
אף שאין התייחסות מפורשת לשאלתכם בספרי גדולי הפוסקים, אולם אכתוב הנלע"ד לדון ע"פ דבריהם.
דהנה ביביע אומר פסק לגבי קלטות וכדומה שיש בהם דברי תורה, אחר שהגדיר את הכתיבה שם ככתיבה ורטואלית, שאמנם מותר למחוק את הקלטת, אבל אין להכניס אותה למקומות המטונפים כגון בית הכסא.
ונראה שם בעיקר טעמו, שלגבי גדר "כתיבה ומחיקה" בהלכה, אין בזה דרך כתיבה, ולא דרך מחיקה, ולכן אינו בכלל איסור מחיקת ה'. ועוד, שלכאורה אינו "מוחק" את השם, אלא סך הכל "מסיר" מסרט ההקלטה את שם השם. (וכאילו נוטל אותו לגניזה, אלא שאין צורך בגניזה מפני שזה וירטואלי.)
ומדבריו לכאורה מתבאר, שעצם "כתב וירטואלי" ההתייחסות אליו היא כדבר שבקדושה. כלומר שכאשר יש קובץ שמור שבו אפשר לראות כתוב, או לשמוע, דברי תורה או שמות הקודש, הרי שיש כאן "בכח" דברי קדושה, וכך צריך להתייחס אליהם. (אלא שאם זה למשל דיסק אונקי או נגן שיש בהם בעיקר דברי תורה, והוא מונח בכיס, אף שראוי שלא להכניסו לבית הכסא, אבל מעיקר הדין מותר, מפני שיש כאן שני כיסויים, שהפלסטיק נחשב כיסוי אחד, והכיס כיסוי שני.)
ולכן בכתיבת השם או במחיקתו, בדרך כתיבה ומחיקה במחשב, יש דין ממש של כתיבה ומחיקה לכאורה.
אלא שעדיין זהו דוקא כשכותב או מוחק בדרך כתיבה ומחיקה של מילים ואותיות. אבל אם מוחק לדוגמא קובץ שלם שיש בתוכו שמות השם, אין איסור, מפני שגם אינו דרך מחיקת מילים ואותיות, וגם אינו "מוחק" את הכתב, אלא "מסיר" אותו מהזיכרון. והדבר דומה למי שיקח את הסידור מהספריה ויוציאו מחוץ לבית, שאינו "מוחק" אלא "מסיר". ומה שאנו קוראים לזה "מחיקת" קובץ, זה בלשון השאלה, אבל באמת זו "הסרת" קובץ.
ומכאן נדון במחיקה תוך כדי עריכה, שלכאורה גם בזה הדבר יהיה תלוי בשני התנאים הנ"ל.
ולכן לענ"ד נראה שלמעשה ישתדל מה שיותר להימנע שלא להגיע לצורך כזה, וישמר מזה מאוד כי הוא קרוב לאיסור תורה.
אולם במקום צורך כשאי אפשר אחרת, וצריך למחוק לצורך עריכה וכדומה, נראה שיהיה אפשר להקל ולסמן את כל המשפט שבתוכו נמצא השם, ולעשות פעולת "גזור", ולא לעשות אח"כ פעולת "הדבק".
ובכך יש את שני התנאים לכאורה. גם שאינו מוחק מילים ואותיות בדרך מחיקה, שדרך המחיקה היא בדוגמת דרך פעולת הכתיבה, שהדרך לכתוב אות אות, וכן תו תו, ואותו הדבר במחיקה, הדרך הטבעית למחוק אות אות, באחד מפעולת מחיקת האותיות והתווים, או מחיקת האות שמאחור או מחיקת האות שלפנים, וכשמוחק אות אחת נשארת המילה חסרת אותה אות. אבל מחיקת מילה שלימה וכ"ש משפט שלם, אינו בכלל "דרך מחיקה", אלא "דרך עריכה". שמסיר משפט זה ומעבירו למקום אחר או שלא מעבירו כלל.
אבל כאמור, למחוק ממש שם מהשמות שאינם נמחקים, במקשי המחיקה של האותיות הבודדות, לענ"ד הוא איסור חמור של מחיקת השם.
הנלע"ד כתבתי, והי"ת יאיר עיננו באור תורתו
 
אולי גם אפשר להדגיש את המילה ש השם ואז מיד להקליד מילה חדשה
ואז יוצא שאתה לא מוחק אלא אוטומטית זה נמחק ברגע אחד
כמו שעושים בס"ת המומחים שברגע אחד מקלפים את כל שם השם
כמו"כ כאן לאחר הדגשת כל המילה היא מתחלפת בעם אחת וגם ע"י גרמא
 
ב"ה
יתכן.
אולם מאידך יתכן שיחשב בהגדרה כאילו כותב על שם השם.
למעשה ההגדרות בזה הם מאוד דקות ועדינות, ולכן גם על העצה שכתבתי קודם לכן, אף שההגדרה שם לכאורה בבירור נקראת "הסרה" ולא "מחיקה", מ"מ אין ראוי לסמוך אם לא במקום צורך גדול באמת, ומלכתחילה להיזהר שלא להגיע לזה, וכמו שסייגתי הדברים לעיל. כי מדובר בקרוב לאיסור תורה חמור של מחיקת ה' חלילה.
והנלע"ד כתבתי.
 
ב"ה
שלום וברכה.
חוו"ד מקצועית היא לקבל "נתונים", ולא "הגדרות". וכאן אין דיון על הנתונים, אלא על ההגדרה. וכך אנו הקטנים מבינים להגדיר זאת. (על אף שפעמים ההלכה מתחשבת בהגדרה המקצועית, אבל אינו מוכרח כלל, ויש לכך כמה דוגמאות, ואכמ"ל.)
הגדרה הלכתית למציאות, אינה נקבעת לפי חוו"ד מקצועית, רק לפי שיקול דעתם של תלמידי חכמים ששימשו כל צרכם בש"ס ופוסקים ורגילים בסברותיהם ושיקולם והגדרותיהם של רבותינו תנאים ואמוראים, ראשונים ואחרונים, שאחר שמבררים את הנתונים של המציאות כראוי, מביטים על אותה מציאות מזוית ראייתם של רבותינו הפוסקים, ונותנים את ההגדרה ההלכתית לאותה מציאות.
הגדרת ההלכה ל"כתיבה ו"מחיקה", היא כפי "צורת המעשה" החיצוני, וכפי "כוונת ותפיסת" העושה, וכשתדקדק בפעולות הנזכרות, ובחילוקי הגישה אליהם, מצד צורת המעשה החיצונית, ומצד כוונת ותפיסת העושה, תמצא שבודאי יש חילוק מהותי ביניהם וכאמור. (ואם יש להתווכח הוא להיפך, שמא נאמר שכל הפעולות הנ"ל בשם "הסרה" יקראו, אבל לא מלאנו לבנו להקל כל כך, כי אחרי הכל צורת המעשה, וכוונת העושה, נוטים יותר להחשיבו כמחיקה גמורה שאדם מוחק תוך כדי כתיבתו כדי לכתוב מחדש בצורה נכונה ומתוקנת.)
ומדברי רבנו היביע אומר זיע"א למדנו לפי עניות דעתנו את עיקר הדין לחלק בכלל בין הסרה למחיקה, וכמבואר בדברינו הראשונים עיין עליהם.
אנו כותבים זאת בידיעה שיש מקילים יותר, אפילו במחיקה רגילה, מפני שלהסברם כתיבת מחשב אינה של קיימא וכדומה. אבל לעניות דעתנו אין בזה מספיק כדי להתיר דבר הנוגע לאיסור תורה, ועוד בענין מחיקת השם שהוא נוגע בקדושת שמו יתברך. ומדברי רבנו למדתנו שגם הכתוב באלקטרוני ובכח, נחשב לענין זה כתוב, וכמו שפירשנו בדברנו הראשונים. וממילא חשיב של קיימא. (אף שאפשר להתווכח).
ולכן למעשה מצאנו פתח להיתר אף לפי סברתנו, בשביל מקום צורך גדול ושעת הדחק אמיתית, והגבלנו השימוש בקולא זו רק בצורך הנ"ל, ע"מ שלא נצטרך להסתמך על המקלים לגמרי במקום צורך גדול, שאז יעשו בצורת מחיקה רגילה, שהוא קרוב מאוד לאיסור תורה לפי עניות דעתנו, וכנ"ל.
עד כאן הנראה לפי עניות דעתנו.

וככלל, אם רצון השואל להרחיב במשא ומתן על הדברים, במשנתו של רבנו הגדול זיע"א, רצוי לפתוח לזה דיון במקום המיועד לזה במערכת, כפי שינחה המנהל.

בברכה רבה וכל טוב
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון