• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

כוונות השם בסידורים

amit26

Active member
שלום הרב היקר יישר כוח גדול על העלון 'אור השבת' קורא כל שבת וזה העונג שבת שלי!
שאלה שסיקרנה אותי - אני יודע שבשו"ע בסימן ה יש את כוונות השם הפשוטות, היה הווה ויהיה וכו'
אני רואה שכמעט בכל הסידורים הספרדיים,בכל אזכרה יש ניקוד "לעולם" + שילוב שם הוויה ואדנות, לא משנה אם מדובר בפסוק או ברכה וכו'
ולעומת זאת כשיש ברכה כגון ב 18 או ברוך שאמר וכו מופיע כל הכוונות,כולל אלו שמזוכרות בסימן ה
רציתי לשאול מה העניין בזה ? האם את הכוונת של השו"ע מכוונים רק בברכות? והאם יש עניין גדול לכוון את הכוונות שמופיעות בכל אזכרה בסידורים?
 
ב"ה
שלום וברכה,
לענין כוונות ה' המוזכרות בש"ע סי' ה', פירוש קריאתו ופירוש כתיבתו, כתב הגר"א בביאורו שעיקר הצורך לזה הוא בקריאת שמע וכו' ע"ש.
והענין, שעיקר המכוון בש"ע הוא לכוין "פירוש המילות" כמבואר בתחילת לשון הטור והש"ע שם. ולכן כל כוונת הש"ע לבאר "פירוש המילות" במה שפחות מוכר, בפרט לאותם שאינם דוברים לשון הקודש, שאת רוב המילות מכירים פחות או יותר מהמקראות מהמשנה מהגמרא וכדומה, אבל ביאור השמות לא מבואר ונראה כתיבה חתומה ולכן ראו לפרשם.
וע"ז מבאר הגר"א שלזה מספיק ביאור קריאתו, דהיינו שמבין מה "שאומר", ואף שיש סודות גדולים בביאור כתיבתו, אבל לפי הדין א"צ אלא ביאור קריאתו.
ובסידורים של הספרדים נראה שראו לנכון לציין בכל ברכה ביאור כתיבתו וקריאתו, היות ובברכות יש צורך גדול לענין הכוונה ולהענין המשכת השפע למי ששייך בזה. אבל ביתר מילות התפילה לא ראו לנכון לבאר, כנראה לפי שביאור קריאתו ידוע ומובן לכל דובר לשון הקודש בזמנינו, כמו שאומרים אחד לשני אדוני היקר, וכל מה שצריך לבאר הוא לשון קריאתו וכתיבתו, שלזה עיקר הצורך הוא בברכות ובק"ש.

ולענין שאלתו אם לכוין את הכוונות שמופיעות בכל אזכרה, לפי מה שקיבלנו מרבותינו הוא דוקא במי שלמד ענין הכוונות מחכם מקובל שמוכר ע"י חכמי ישראל, ורבו הדריך אותו שהגיע למדה שראוי לכוין.

בברכת מועדים לשמחה
 
תודה רבה הרב ! מועדים לשמחה
נ.ב. מדברי הרב אני מבין שאין צריך לכוון "היה הווה ויהיה" בכל אזכרה, אלא בעיקר בקריאת שמע ובברכות,ולכן כך מופיע בסידורים . האם כוונת הרב שאין צורך אבל המהדר יכוון פירוש המילות גם בשאר האזכרות בתפילה, או שכוונת הרב שזו ממש חומרא רחוקה ואין לחשוש לה?
כי בילקוט יוסף סימן ה אות א נראה שדעת מרן שליטא שדווקא כן כדאי "היה הווה ויהיה" גם בכל אזכרה:
"יש חולקים ואומרים דבכל הזכרת שם ה' צריך לכוין כנז'. ולכתחלה נכון לכוין כנז' בכל הזכרת שם ה'. ובפרט יש לכוין כן בברכת אבות שבשמונה עשרה, ובהזכרת שם ה' שבפסוק שמע ישראל. [ילקו"י על הלכות השכמת הבוקר עמוד תנט. שאר"י חלק א' עמוד לז]."
 
נערך לאחרונה:
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון