תוכן לאחרונה על ידי דוק היטב

ואם כבר עומדים אנו בשבחו של אותו גאון שליט״א. ראיתי לאחרונה מדבריו בשו״ת אדרת תפארת שעלה ונסתפ״ק בעניין מי שהתפלל תפלה מסויימת בחושבו שהיא אחרת, אם יוצא ידי חובה מהתפילה שהיה אמור להתפלל. ע״ש כמה גוונים. ודן בזה בארוכה וחזר על הדברים כמעט בכל חלקיו, עי׳ ח״ג סי׳ ה-ו, ח״ד סי׳ יג, ח״ה סי׳ ג, ח״ו...

בכ״א קשה קצת לומר שזוהי ההלכה הרווחת, מכיון שיש בזה הערמה להוריד את המזוזה ׳לבדיקה׳, כאשר היא בחזקת כשרה, וקנה אותה לפני לא הרבה זמן וכו׳, וא״כ שוב יש מקום גדול לכלל של חמירא סכנתא אם לא שנמצא סניפים נוספים ומבוססים להקל.

כידוע זו טעות די נפוצה לייחס סכנה זו לספר חסידים, כאשר הדבר מבואר לפי הרבה ראשונים בגמ׳ בבא מציעא (קב.). עי׳ בתוס׳ שם, ובשבת כב. ובמנחות מא: וכבר דחה מרן החיד״א בברכ״י (סי׳ רצא סעי׳ ב) את דברי הבית לחם יהודה ששגה בזה וכתב שהוא מדברי רבי יהודה החסיד.

נכון, וכ"פ מרן ביב"א. אבל מאחר שראיתי בהרבה פוסקים שהחמירו מאוד מאוד בדבר ומשום חמירא סכנתא מאיסורא. (וציינתי שם את דברי הבירור הלכה של הרב זילבר שהביא להקת פוסקים להחמיר, וחלק מהם לא הובאו בדברי מרן גאו"ע היבי"א)

הבעיה שלי היא שהרבה אחרונים נקטו לחומרא מאוד מאוד, ומשום שחמירא סכנתא מאיסורא. וזה פלא לפי מה שכתבנו. ולכן צריך אני חוו״ד הציבור כאן. (ואם אפשר לשלוח שאלה זו למרן הראשל״צ הגרי״י אשמח מאוד, אבל אין לי את המייל שלו. אשמח לקבלו.)

מה הוא עושה ביום יום ? יושב בכולל ? ראש כולל ? לומד בביתו ?

בקצרה : א. הסתמכות אל דברי מרן ביביע אומר שמתיר לקחת את המזוזה על מנת לקבוע אותה בבית אחר. ב. דיוק מדברי השטמ״ק שביאר את דברי התוס׳ שהאיסור הוא רק כאשר יש חשש שהשני לא ימצא מזוזה. ג. דיון בשיטת הריטב״א שסובר להקל כשלא תסתלק השכינה בבית. ד. דיון האם בכה״ג מותר לבטל מצווה דרבנן בכדי לקיים מצווה...

עליו מדובר ? זה תמונה שלפני כמה חדשים הוא נראה מאוד צעיר איך הספיק לכתוב כבר ד׳ חלקים לפני תשע״ב ?

נשאלתי אודות א' שהיה שוכר דירה מיהודי בחו"ל, וקבע מזוזות כדת וכדין שוכר שחייב לאחר ל' יום. ולאחר כמה זמן קנה דירה לעצמו, ועוקר דירתו מהמקום שהיה שוכר לדירה הקנויה לו. ונפשו עתה בשאלתו האם מותר לו לקחת את המזוזות שקבע בבית השכור, או שעליו להשאירם שם עבור השוכר הבא שג"כ יהיה יהודי. ומציין שאין...

גיליתי לאחרונה ספרי אדרת תפארת - ח׳ חלקים שאלות ותשובות בד׳ חלקי השו״ע נראה תלמיד חכם גדול בקיא גדול בספרי הפוסקים, בש״ס ובקבלה. מחיפוש קצר אני מוצא את ״הרב אברהם דורי״ מוסר שיעורים ב״חזון יעקב״ בורוכוב. האם זה אותו אדם ? הוא נראה לי צעיר מאוד ביחס לשנים שיצאו ספריו לאור. מיהו ? איפה הוא למד ...

וביותר זה ברור שלא ידעו לעשות אותן כ״כ דקות כמו שעושים החבורות היום

מזה שיש משניות הדנות בענין חתיכת מצה שהתערבבה בין ט׳ חתיכות של חמץ, משמע שהיו דומות במראה. שבימינו אין מציאות של ערבוב

אבל זה ברור שיש לדונם כפיקוח נפש, לפי שבכל רגע יכולים להרוג את החטופים מכל מיני סיבות.

אז זה בעצם הנהגה מוטעית?

אעיר שראיתי נוהגים להניח את הידיים ולכסות את הראש של הילדים גם כאשר אין כהנים בבית הכנסת, ולכאורה לא שייכים הטעמים שהוזכרו במאמר הנ״ל.