תוכן לאחרונה על ידי יעקב הבבלי

א' - ולמה דלקת אחרי וכי אני אמרתי שזה המנהג ב' - ומיהו עדין פוק חזי ולך חקור מה נהגו חכמי הספרדים נ.ב. לא מתאים לאברך כמוך לכתוב על מ"ד המצאה שאתה יודיע באמת שזה לא המצאה ודי בהערה זו

לגבי כריעה בבריך שמיה את"ל שהם אזלינן אחר מש"כ בכה"ח (למרות שהלכה למעשה כל חכמי בבל אזלינן בהא כדברי היבי"א עימ"ש בשו"ת תפארת יעקב מוצפי) אז למה בדין וידוי בלחש בשמע קולינו במנחה הם החליטו להתעלם מדברי הכה"ח משם הזוהר הקדוש וכ"כ במדבר קדמות אלא ודאי כל מה שזכר קודש גדול הדורות חכם עובדיה בכל דרך...

ותרגז בטני, ולא יכול להתאפק, האומנם בקצירת האומ'ר כל מקום שהבא"ח לא גילה דעתו כלל ועיקר למרות שהגר"ח פלאג'י והכה"ח והאורל"צ ושאר גדולי חכמי יהדות ספרד כן גילו דעתם הם הלכו להם ע"פ הכלל בהלכה המסורה להם ע"פ חוכמת השטות והנבזת והשפלה והמדוכה והגסת הרוח והיא שהיכן שמופת הדור אביר הרועים מאור ישראל...

לאחר דרישת שלומו וטובתו כל הימים! "וגם פה לא עשיתי מהומה כי שמו אותי בבור" כי נודע הדבר שבס"ד שאני גר למעלה מל' יום מעת לעת (קימ"ל דהוי חזקה) בעיר הקודש והמקדש ירושלים ת"ו בב"א כט"ס בבריאות ונחת לעבודתו יתברך נ.ב. זה לא סותר שאני מכירו ויודעו אודות פעלו של המנוח ע"ה ועוד חזון למועד

ומנהגו של ראש הישיבה הגר"י מאיר הלכה למעשה בישיבת "הנגב" יכב"ץ היה לומר ללא כחל וסרק הי שם בעיר ואם בישראל בכפר נתיבות יע"א לשעבר כפר עזתא

וכן בזמנו בשנים שהיו כן (דהיינו: פורים משולש) שם בעיר ואם במדינת ישראל שנקראת כפר עזתה (כהיום נקרא בשם נתיבות יע"א) ראש הישיבה ר' יששכר מאיר ע"ה נהג הלכה למעשה לומר וידוי בהיכל ישיבת "הנגב" יכב"ץ

ממש לא הבנתי מה קשה? האם זה שהרב תמך בראש העיר וככה הוא גורם רח"ל והחכם מרגיש שיש לו שייכות ח"ו יורנו המורה לצדקה ושכרו כפול מהשמים

האמת שכן צ"ל מ"מ ודאי שהיה בפורים צריך להיות ללבוש בגדיים של יו"ט כנ"ל ולא של שבת בדוקא משום הנאמר בשער הכוונות "יזהר ששום מין מלבוש וכיוצא בו, מכל מה שלובש האדם בימי החול, אין ראוי ללבשו ביום שבת" עיי"ש

ומיהו ואח"כ כתוב שם הלכה כ"ב בבא"ח ש"ר פר' תצוה "או בגדים אחרים שהם חשובים" ע"כ, ובחמ"י הביא שבגדי יו"ט הם החשובים עיי"ש, מ"מ בשו"ת "תפארת יעקב" המיוחס לראב"ד מקודש ח"ר יעקב מוצפי שם בס' רנ"ה שהמנהג ללבוש בגדי חוה"מ

שבוע טוב ומבורך! אם כ"ז, האומנם יש לדון עדין ע"פ האר"י החי בשער הכוונות בדרושי הס"ת, שהביאו בבא"ח הלכות בש"ר פרשת כי תשא הלכה ו' הלכות נפילת אפים, וז"ל: "זמן הרבה התפלל מורי (האר"י) ז"ל בביתו בעשרה ולא חשש שיהיה שם ס"ת לקרות בו בין בחול בין בשבת עכ"ל (מהרח"ו), ואיך תהיה תפילתו של רבנו נר ישראל...

ולפטור בלא כלום אי אפשר כי היות ונכתב על הכריכה 'סידור תפילה בא"ח לימות החול לרבנו יוסף חיים זיע"א מבגדאד' ולא נכתב "עם פסקיו ונוסחאותיו של מו"ר עט"ר רשכבה"ג רבנו יוסף חיים זצוק"ל" דהיינו מה שהו"ל ע"י ישיבת הרב הלל אינו משתמע לשתי פנים שלא אחרת היא הסידור והוא אך ורק ע"פ הבא"ח אז ח"ו שלא יהיה...

ומה גם תפילה של שעת רצון בזמן עלות השחר וזאת התפילה שמועילה ג"כ לפרנסה שחיבר הרי"ח הטוב (שנהגו לאומרה לאחר התפילה המיוסדת ע"פ הרש"ש בזמן עלות השחר) לא הובא בספר שהו"ל ע"י חכמי מדרש ישיבת "אהבת שלום" יכב"ץ ואמכ"ל כי זה לא אתר מורשת הרי"ח הטוב או מורשת הגאון המקובל הרב יעקב משה הלל או מורשת חכמי הח"ן

והעיקר חסר מהספר על דרכו של הרי"ח הטוב אשר כידוע לכל ת"ח והוא על התפילות ובקשות לכל עת וזמן אך דע עקא שחסר שם כמה תפילות חשובות מכתי"ק של הרי"ח הטוב ועל צבאם בקשת סדר תפילת ק"ש שעה"מ שמקורם ויסודם ע"פ כוונות האר"י החי שבפסוק "בידך הפקיד רוחי" ואין לי עסק בנסתרות ויש רבות להאריך על הסידור או הספר...

ניכר בין שורות ריסי כתיבתך הנילוזים והבטוחים, שעדין לא ראיתי מש"כ בספר "תיקון תפילה" הנ"ל בביאור הנזכר בשם "נשמת חיים" "ישמע חכם ויוסף לקח" ברכתי לכת"ר שתזכה לחזות ולראות ולקרוא וללמוד את הספר הנ"ל וגם אח"כ בוודאי ובוודאי אני לא מצפה שתחזור בך משהו כט"ס

ג' חכמים שנה אחרי שנה, יעוין ב"דרש בחכמה" להגר"ר שלום שרבני עמוד קנ"ז והלאה רק לגבי ר' יצחק המוזכר במעשה יש לדון בזה רבות כי יש אומרים שהוא ר' יצחק שרים ולא ר' יצחק שרבני ואכמ"ל כי אין זה מקומו ועין בספר "חסדים טובים" לחכם יחזקאל עזרא יהושע הלוי מבבל עמוד 150 מס' 268