יעיין כבודו במאמר הרב אביטבול הנזכר בקובץ בית יוסף כרך מט, שענה על הטענות בזה.
אגב ציין שם שהגר"ש ללוש ענה על כל הטענות ומשמע בכתב, יש למישהו את זה @הרב שמעון ללוש ?
-
לחו"ר הפורום שליט"א, פורום "הלכה ומנהג" סודר בעמל רב לפי נושאים, לתועלת כולנו. אנא פרסמו את הדיונים החדשים שלכם במקום המתאים. באם ישנו נושא שאינו קיים, נשמח שתדווחו כאן
האם מותר להסתפר בערב ר"ח אייר שחל בשבת?
- Thread starter בנימין לוריא
- תאריך התחלה
-
- תגיות
- ספירת העומר
אגב ציין שם שהגר"ש ללוש ענה על כל הטענות ומשמע בכתב, יש למישהו את זה @הרב שמעון ללוש ?
מצורף.
מה שהביא שם, הוא ממה שכתב הרב ללוש לעיל, ועיי"ש עוד.
תעיין בדבריו ותראה שלא דיבר על ההיתר להסתפר בראש חודש שחל בערב שבת דלמנהג אשכנז שמתחלים לאחר ראש חודש פשיטא שיהא מותר אפי' ראש חודש שחל ביום חול ואם כנוהגים עד ל''ג וראש חודש בכלל א''כ מדוע שהיתר זה של ראש חודש שחל בערב שבת לא יהיה גם למנהג בני ספרד, ועיין שם דכוונתו דחילוק המנהגים קיים אצל בני אשכנז משא''כ לבני ספרד דנהגו איסור עד ל''ג וחוזר על תחילת דבריו
זכר למחצית השקל
Active member
הגאב"ד הגאון הגדול רבי בן ציון הכהן קוק
ראש בית הוראה הכללי ירושלים, רב קהילת אבי עזרי ומרכז פתח תקוה.בנו של הגאון רבי שלמה הכהן קוק זצ"ל, רב ואב"ד רחובות. למד בישיבת באר יעקב, בה זכה לקרבה מיוחדת מהמשגיח הגר"ש וולבה. זכה לשמש בהלכה את פוסק הדור מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל למעלה מ-20 שנה. סדרת ספריו 'ציוני הלכה' בהם ליבן הלכה למעשה אלפי פסקים ששמע מהגרי"ש, הפכו לספרי יסוד בעולם ההלכה. נשיא ארגון ובד"צ 'ממלכת כהנים' העוסק בדיני טהרת כהנים, חבר נשיאות רשת החינוך 'שובו', חבר ועד ההלכה של ארגון 'בוני עולם', חבר ועדת הרבנים של תחרות החיבורים התורניים במפעל הפיס וחבר ועד הרבנים בבית המוסר בירושלים.
למעשה, האם מותר להסתפר ביום שישי כשחל ר"ח אייר בשבת, והנוהגים היתר זה האם יוכל גם לשמוע מוזיקה.
תשובת הרב
מבואר במשנה ברורה (תצג, ה) שכיון "שיש תוספת שמחה של שבת וראש חודש, יש להתיר להסתפר בערב שבת". וכשמותר להתגלח לכבוד שבת, אין זה היתר בלבד אלא חובה משום כבוד שבת. אך כשנמנע מחמת חשש אם משום חשש לצוואת ריה"ח, או חשש לדעת המקובלים שלא להסתפר כל ימי הספירה, רשאי להחמיר ולא להתגלח לכבוד שבת זו.
אמנם הנוהגים כדעת האריז"ל המובא בשע"ת (תצג) שלא להסתפר כלל בימי הספירה מפסח ועד ערב שבועות אסור אף בערב שבת זו, וכן שמעתי ממרן הגרי"ש אלישיב שלנוהגים כצוואת רבי יהודה החסיד שלא להסתפר בראש חודש אף בערב שבת (משנה ברורה רס, ז) אין להתיר, שהרי יום ו' הוא ראש חודש.
אך יש לדעת שלא כל הנוהגים כצוואת רבי יהודה החסיד שלא להסתפר בראש חודש, נהגו לאסור אף כשחל בערב שבת. ובמקום הצורך ניתן להקל בזה, וכעין שהתיר רבינו להסתפר לצורך פגישת שידוכין בראש חודש לנוהגים כצוואת ריה"ח "משום שלא התקבלה צוואת רבי יהודה החסיד לעניין זה כאיסור, ובעת הצורך יש להקל" וכן גזז בעצמו הציפרניים בראש חודש שחל בערב שבת (ציוני הלכה – נישואין שעב).
ובדבר שאלתו להתיר מוזיקה בערב שבת זו. בוודאי אסור! שהרי אין בשמיעתה משום כבוד השבת, והרי לא הותר אלא לכבוד שבת וראש חודש.
ואף שהתיר המ"ב לישא אשה בערב שבת, הרי כתב "משום שעיקר הסעודה יהיה בשבת וראש חודש", משא"כ בשמיעת מוזיקה בערב שבת.
זכר למחצית השקל
Active member
דעת חכם מוצפי שהספרדים לא נהגו בצוואת ריה"ח
מחר יום השישי הוא ראש חודש האם מותר לגזור צפרניים ומה עם תספורת שיער
מחר יום השישי הוא ראש חודש האם מותר לגזור צפרניים ומה עם תספורת שיער כי שמעתי שאסור
www.doresh-tzion.co.il
לענין מה שחוזרים בדעת הכנה"ג שהתיר, מפורש בכנסת הגדולה אות ט' לאסור בדעת מרן.
(כתב להדיא שאבל שחל שמיני שלו בשבת ערב הרגל, שאז מותר לו להסתפר בחוה"מ מצד הרגל, שמ"מ לדעת מרן שבעינן ל"ג ימים שלימים אסור לו להסתפר מצד העומר. וק"ו בן בנו של ק"ו לר"ח בער"ש. וגדולים דברי חכמים).
(כתב להדיא שאבל שחל שמיני שלו בשבת ערב הרגל, שאז מותר לו להסתפר בחוה"מ מצד הרגל, שמ"מ לדעת מרן שבעינן ל"ג ימים שלימים אסור לו להסתפר מצד העומר. וק"ו בן בנו של ק"ו לר"ח בער"ש. וגדולים דברי חכמים).
לא מצאתי. איפה בדיוק?
זיל בתר טעמא
Active member
גם הראשל"צ אמר מפורשות בהקלטה שדעת הכנה"ג להתיר..
מרן שליט"א אמר שדעת הכנה"ג להתיר, שכך נהגו בקושטא ושלא כדעת מרן, ואנכי כתבתי שדעת הכנה"ג בדעת מרן לאסור. ואין הדברים סותרים.
שיורי כנה"ג, תצ"ג, הגהות ב"י, אות ט'.
חזק וברוך!!
וכיון דאתית להכי אפשר לומר גם כן בדעת הבית דוד (הל' אבלות סי' קצה) שכתב
ושו"ר שכתב להדיא
וכתב הכף החיים באות יב
נמצא מהכף החיים הזה שלכנה"ג בדעת מרן והבית דוד למעשה
והרב מה"ר שמואל פלורינטין והברכי יוסף והזכור לאברהם
והבית עובד. מבואר מהם שיש להחמיר בזה, וכן מבואר מכף החיים,
שהרי לא חלקו אלא בחתן הדומה למלך
אבל בסתם אדם צריך להחמיר ולא להסתפר בכה"ג.
יוסף דהן
Well-known member
מורחב מעט
אין את הספר הנ"ל באוצר החכמה אשמח מי שיוכל להעלות את התשובה (סי' ל) הנ"ל.
יוסף דהן
Well-known member
מאמר לקובץ בית יוסף תשפד
הרב יוסף אביטבולמח''ס שערי יוסף ושא"ס
מרבני בית ההוראה בראשות הגאון רבי עמרם פריד שליט"א
בני ברק
האם מותר לבני ספרד ולהנוהגים כצוואת רבי יהודה החסיד להסתפר בראש חודש אייר שחל בערב שבת ובשבת
על תשובה זו עבר מורינו ורבינו מרן פוסק הדור הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט''א במח''ס ילקוט יוסף ושא''ס, [ע''י בנו הגאון רבי עובדיה יוסף שליט''א במח''ס עין המשפט ושא"ס וראש ישיבת אוהל יוסף] ושמח בזה מאוד, וכאב על אותם המורים אחרת.אודות השאלה בדין תספורת לבני ספרד בר''ח אייר שחל בשבת, האם יש היתר להסתפר בו או לא, וכן תספורת בר''ח לנוהגים כצוואת רבי יהודה החסיד.
מקור ההיתר שנוהגים להתיר תספורת הוא ממש''כ בהגהות מנהגים סדר אייר אות לו וז''ל: וכשחל ר''ח אייר בשבת אז נושאים, מנהגי דורא, עכ''ל, וכן הובא דבריו בב''ח סי' תצ''ג, וכתב בב''ח בביאור דבריו בזה''ל: וצריך להתיישב במה שכתוב בהגהות המנהגים (שם אות לו) דאיתא במנהגי דור"א (מהד' אלפנביין עמ' 148) דכשחל ראש חודש אייר בשבת אז נושאין בו דממה נפשך אם נהגו לשם היתר עד ראש חודש אייר וראש חודש אייר בכלל מאי איריא בשבת אפילו אינו שבת נמי ואם לא נהגו היתר עד ראש חודש אייר אלא מל"ג ואילך אפילו כשהוא בשבת נמי לא ונראה לי דודאי לא נהגו היתר אלא מל"ג ואילך אלא דמכל מקום סבירא ליה דבחל ראש חודש אייר בשבת מאחר דמיתוספא שמחה ביום השבת שהוא שבת וראש חודש אין להחמיר באבלות ישנה כולי האי ונושאין בו ואף על גב דאין נושאין בראש חודש אייר דעלמא שאינו של שבת מכל מקום בחל בשבת נושאין בו כנ"ל והכי נקטינן ודו"ק, עכ''ל הב''ח.
וכן כתב במג''א סימן תצג סוף סק''ב וז''ל: וכשחל ר''ח בשבת מותרין הכל לישא באותו שבת עכ''ל, ומקור דבריו ממש''כ בספר המנהגים פסח סק"ל, ומבואר מדבריהם שאם חל ר''ח אייר בשבת מותר לישא אשה ביום שישי יעו''ש, וכן כתב במקור חיים סק''ב שכן הוא הסכמת האחרונים, וכן כתב במחצית השקל סק''ב, וכן כתב בשו''ע הרב ס''ח וכתב שאף להנוהגין איסור גם עד ר''ח אייר מ''מ אם חל בשבת כיון שיש כאן תוספת שמחה שבת ור''ח יש להתיר להסתפר בער''ש מפני כבוד השבת יעו''ש, וכן כתב לדינא בקיצור שו''ע סי' קב ס''ו, ובמשנ''ב סי' תצ''ג סק''ה כתב להאי דינא לגבי תספורת וגם לגבי נישואין שמותר לעשות את הנישואין ביום שישי ואת הסעודה בשבת, ובפרי מגדים א''א סק''ב כתב לבאר כיון שיש ב' קדושת ביום שבת ור''ח לכן מותר לישא אשה ולהסתפר ביום שישי, כיון שמסתפר לכבוד שבת ור''ח ביחד.
וכן הוא מצינו בדברי האחרונים לדידן בני ספרד, וכמו שכתב בשיירי כנסת הגדולה הגב''י סק''ד וז''ל: אם חל ר''ח אייר בשבת נושאין בו אפילו לנוהגים בו איסור בחל בחול, ב''ח בשם הגהות מנהגים, ובודאי דנושאין בו דקאמר ביום ששי שלפניו, דביום שבת עצמו אסור לכנוס כמ''ש הרמב''ם והרא''ש וב''ה בא''ה סימן ס''ד ס''ה, ויראה שה''ה להסתפר עכ''ל. וכן כתב בעולת שבת סק''א.
ובפרי חדש סק''ג כתב בזה''ל: כתב הב"ח [בסוף הסימן] דאע"ג דאין נושאין נשים בראש חודש אייר דעלמא, כשחל בשבת מאחר דמיתוספא שמחה ביום השבת שהוא שבת וראש חודש אין להחמיר באבילות ישנה כולי האי ונושאין בו. ומיהו כשחל יום ראשון של ראש חדש אייר ביום ראשון של שבוע לכולי עלמא לא יסתפרו ביום ששי: ודע דתספורת ונשואין הכל דבר אחר וכמו שכתב הב"י [ד"ה ומ"ש ויש], ולפיכך במקום שנוהגים היתר בתספורת הוא הדין לנישואין, עכ''ל, ומבואר דלדינא שרי בנישואין וה''ה בתספורת בער''ח אייר שחל ר''ח בשבת, וכן נראה מדברי המועד לכל חי סימן ו' אות ג', ויבואר לקמן לגבי תספורת בר''ח במקום שנהגו כצוואת ריה''ח, וכן מבואר בעוד אחרונים וכמבואר לקמן.
וחדא לפי שיטת האריז''ל אין להסתפר כלל עד ערב שבועות ממש, ושחל ערב שבועות בשבת, נח' הפוסקים בדעת האריז''ל האם מותר, אבל בר''ח אייר ברור שאסור כ''ש מל"ג בעומר לפי האריז''ל שאסור להסתפר בו.
ואמנם אף שמדברי השו''ע בסי' תצ''ג ס''ג מבואר שמי שנוהג להסתפר בר''ח אייר טעות הוא בידו, מ''מ רבים הפוסקים מבני ספרד שכתבו לחלוק ע''ד השו''ע, כן כתב לדינא בשו''ת הרדב''ז ח''ב סימן תרפ''ז שנשאל על מה שנהגו להסתפר בר''ח אייר אם הוא מנהג הגון או לא, והשיב בזה''ל: אנא עבידנא עובדא בנפשאי ואני מסתפר כל חדש ניסן ור"ח אייר וכן נהגו רוב העולם והטעם כיון שהם אסורים בהספד ובתענית אין אבילות זה שהוא תלוי במנהג נוהג בהם וכן כתבו בשם התוספות ומה שכתוב בבית יוסף שמנהג זה הוא בטעות אינו נכון כלל דאפילו לדידן שאין אנו נוהגין איסור התספורת אלא עד ל"ג לעומר מ"מ ר"ח אינו בכלל האיסור כיון שהוא אסור בהספד ובתענית שהרי עיקר איסור התספורת אינו מן הדין אלא ממנהג ואתי מנהג ומבטל מנהג בטעמא כל דהו. תו איכא טעמא דאיכא צער בגידול השיער למי שרגיל להסתפר ולא עדיף האי מנהגא ממצות עשה של סוכה דקי"ל מצטער פטור ובל"ג יום רבי טפי והאדם מצטער ובר מן דין אני ראיתי כמה קהלות שלא נהגו מנהג זה כלל ומסתפרים בכל שבוע כפי מנהגם לכבוד השבת וכיון שאין זה קבוע בכל ישראל אף על פי שאותו מנהג שנהגו להסתפר בר"ח אייר לא יהיה מנהג כלל נקיטינן כוותיה דהוי מנהג ממוצע ומינה לא תזוז. וכן מה שנהגו שלא לישא נשים עד ל"ג לעומר בזמן שיש שם סבה וטעם לא חיישינן למנהגא כגון שלא קיים מצות פריה ורביה או שאין לו מי שישמשנו וכיוצא בו ובתנאי שלא ירבה בשמחה שטעם המנהג הוא מפני השמחה דלא עדיף האי מנהגא מאבילות של ל' יום וברור הוא, עכ"ל הרדב"ז.
וכדברי הרדב''ז כן כתב בשיירי כנסת הגדולה סי' תצג סק''ח שנוהגין להסתפר בר''ח, ויעו''ש באריכות מה שביאר שיש לומר כמה נוסחאות בדברי השו''ע, ע''ש.
וכן כתב בפר''ח עהשו''ע ס''ג וז''ל: ר"ם לונזאנו [שתי ידות נא, ב] כתב דמנהג הגון הוא, וגם הריק"ש [בערך לחם] כתב דכיון שעיקר הדבר תלוי במנהג, במקום שנהגו כך אין מוחין בידם דאדעתא דהכי קבלוה, ויפה כתב. עוד כתב [הר"ם לונזאנו שם] שרדב"ז [ח"ב סימן תרפז] היה נוהג להסתפר בכל חדש ניסן עכ''ל, וכן כתב הריק''ש סימן צח שגם בר''ח סתם שלא חל בשבת שרי להסתפר, והכי מנהגם, יעו''ש.
וכן כתב בשלחן גבוה סי' תצ''ג ע''ד השו''ע שם, והביא לדברי הרדב''ז הנ''ל, וכתב בזה''ל: וכתב בכנה''ג וכך הוא מנהגינו, ובשיירי בהגהת ב''י סוף אות ג' כתב דכן נוהגין רוב העולם ובשאלוניקי לא יש מנהג אחד קבוע, אלא יש שמסתפרים בר''ח אייר והם רובם אפילו יודעי ספר, ויש מיעוט אנשים שמסתפרים יום ל''ד כדברי רבינו וקהל קדוש של אשכנזים דיש כאן מסתפרים ביום ל''ג ומיעוטא דמיעוטא ראיתי שאין מסתפרין כלל עד ערב עצרת עכ''ל.
ובשו''ת בית דוד סימן רע''ט שמותר הסתפר ביום ר''ח אייר ושכן מנהג שאלוניקי שמותר להסתפר ורק לעשות נישואין אסור, יעו''ש, אך יל''ע ממש''כ בסימן רפ''א שכתב שאסור גם להסתפר ביום ר''ח אייר, אך כמבואר היטב בתשובה בסי' רפ''א שלפי מי שנוהג להסתפר מיום ל''ג בעומר ואילך אסור להסתפר ביום ר''ח אייר ולפי מנהג שאלוניקי היו מסתפרים ביום ר''ח אייר וגם ביום ל''ד בעומר וח''כ לא היו מסתפרים עד ערב שבועות, אך מי שנוהג שבל''ד בעומר אינו נוהג אבילות אסור להסתפר בר''ח.
וכן כתב החיד''א בשו''ת יוסף אומץ סימן מ' סק''ב שכתב בזה''ל: שהיה מנהגך בימי העומר להסתפר בר''ח אייר כי ראית בערים האל רבים מיראי ה' שמסתפרים בר''ח אייר עכ''ל, וכן הביא דבריו בבית עובד דיני ספירת העומר אות י', וכן הו''ד במועד לכל חי סימן ו' אות ג'.
וכן כתב בפחד יצחק אות ע' ערך עמר והו''ד בעיקרי הד''ט סימן כא אות ט, והו''ד בכה''ח סק''מ, ושם בריש דבריו כתב שכן מבואר בכנסת הגדולה בהגב''י, ויש לעיין מה ס''ל לכה''ח בהאי דינא ומריש דבריו נראה שרק מהר''ם לוזנאזנו נהג כן, וכן מוכח ממש''כ בסקמ''א שמנהג עיר הקודש ירושלים ת''ו למחות במי שרוצה לישא אשה בראש חודש אייר, וכעת נעשה מעשה להחמיר אפילו שהיה אלמון עם אלמנה שימתינו עד יום ל''ד, וכמ''ש בפרי האדמה ח''ג דף מח ע''ב, ובשע''ת אות א', ובספר התקנות ומנהגים של ירושלים בדיני פסח אות סח, ויעו''ש בדברי הכה''ח, [ומ''מ אף אי נימא דניקום להוכיח ראיה מהכה''ח להקל אי''ז ראיה, משום שכידוע הכה''ח לא היה פוסק, ורק מלקט].
אך לדינא בכה''ג אין מקילים כיון שהוא מנהג טעות לפי דברי השו''ע וגם לא מצינו בדברי הפוסקים שנהגו כן לפני זמן השו''ע, וגם דהוא סתירה למנהג וכמ''ש במשנ''ב סקי''ד, וראה עוד בזה בשו''ת בית דוד סי' רע''ו ורע''ז, ובברכ''י סק''ה ובשו''ת טוב עין סימן יח אות פז, ובשלחן גבוה סקי''ב וט''ז, ובחזו''ע יו''ט עמ' רסב, ובשו''ת ישכיל עבדי ח''ה חאו''ח סימן נה, ע"ש. ולפי''ז לכאורה צ''ב דא''כ בר''ח אייר שחל בשבת, ובע''כ דשאני שבת ור''ח שקדושת השבת והר''ח משפיעה על יום שישי.
ואמנם באליה רבה סק''ז כתב שאין להתיר נישואין וז''ל: שמעתי שהגאון זקיני ז"ל לא היה רוצה להתיר לעשות נישואין בר"ח אייר שחל בשבת, אף שהב"ח מתיר, עכ''ל, וא''כ כ''ש לגבי תספורת. וכן כתב בבאר היטב סק''ג בשם האליהו זוטא שלגבי נישואין אסור וה''ה לגבי תספורת.
וכן נראה לדפי דברי השו''ע בסי' תצ''ג ס''ג שכתב בזה''ל: יש נוהגין להסתפר בר''ח אייר טעות הוא בידם עכ"ל, וא''כ לכאורה נראה דה''ה בער''ח אייר החל בשבת, וכן מוכח ממש''כ בב''י שם וז''ל: ויש נוהגים להסתפר בראש חודש אייר לפי שראש חודש הוא כמו יום טוב ואין לנהוג בו דבר שהוא משום אבלות ונראה לי שכיון שלא נהגו רוב העולם כן טעות הוא בידם ואפשר שיצא להם כן ממה שכתב הר"י ן' שועיב (שם) בשם התוספות שמה שאמרו ל"ג לעומר אינו כמו שנוהגים אלא שלשים ושלשה יום כשתסיר שבעת ימי הפסח ושבע שבתות ושני ימים של ראש חודש שהם ששה עשר ימים שאין אבלות נוהג בהם נשארו מן הארבעים ותשעה יום שלשים ושלשה יום עכ"ל ומפני שראו שם דשני ימים של ראש חודש אין אבלות נוהג בהם נהגו בהם היתר והא ודאי שיבוש הוא דלא אמרו דשני ימים של ראש חודש אין אבלות נוהג בהם אלא לנוהגים איסור תספורת עד עצרת דבלא שני ימים דראש חודש משכחת שלשים ושלשה יום אבל לדידן דלא נהגינן איסור אלא עד ל"ג יום בעומר בלבד כל שלשים ושלשה יום אסור להסתפר ואפילו בראש חודש, עכ''ל, ומוכח דכיון דהוא מנהג טעות א''כ לא שנא, והארכנו בהאי דיוקא לקמן.
וכן נראה ממש''כ לדינא בשו''ת בית דוד סימן רפא וז"ל: מעשה באחד שהזמין להשיא את בתו בערב חג הפסח ושלח הש"ע לבית החתן וחלתה הכלה ונתעכב הדבר עד מוצאי החג שנתרפאה, ולשאול הגיעו האם יכולים לעשות הנישואין בימי העומר והסכמנו שיכולים לעשות בראש חודש אייר זה שחל להיות בשבת. כי כתב הרב ב"ח. ולכן הסכמנו להתיר בנידון דידן בר"ח זה שחל להיות בשבת, אבל זהו דוקא מפני שכבר התחיל בנישואין, שכבר שלח הש"ע לבית החתן קודם החג כדי להנשא בערב החג, אבל אם לא היה ששלחו הש"ע, לא היינו מתירין, משום שלא שמענו מעולם להתיר בשביל שהוא שבת ור"ח, ואין ראוי לעשות חדשה בארץ דבר שלא נעשה בעיר גדולה של חכמים וסופרים מעולם, וכמש"כ בחק יעקב שם על דברי הב"ח הנזכר, וכל מקום יתפוס כפי מנהגו ובספק אין להחמיר באבילות ישנה דקילא והוא רק מצד המנהג עכ"ל. ומה שכתב ובספק אין להחמיר, נראה דהיינו אם יש ספק במנהג, ובנידון דידן נראה דכל שלא זכרנו שנעשו נישואין בר"ח אייר שחל בשבת, מסתמא לא התירו בזה, כי אי אפשר שלא אירע נישואין בעיר גדולה כזאת בר"ח אייר שחל בשבת, שהרבה פעמים חל כן, וכיון שלא זכרנו שנעשה נישואין בכה"ג, הרי הוא בודאי שלא התירו כלל, אמנם בהצטרפות הטעם שכבר התחילו הנישואין הסכמנו להתיר. ומטעם זה לא התרנו להם להסתפר באם נהגו איסור תספורת עד לג, משום דלא שייך בתספורת טעמא דכבר התחילו בנישואין, דלא שייך טעם זה אלא לעשיית הנישואין, אבל לתספורת לא שייך, דאין התספורת צורך נישואין עכ''ל הבית דוד בתשובה, ומבואר שיש להחמיר בנישואין כיון שנוהגין עד לג בעומר במנהגי אבילות, ואף אם יש מקום להתיר בנישואין רק בשעת הדחק כמבואר שם אין מקום להתיר בתספורת, דמה תספורת צורך הנישואין, [ואמנם אף דיש להשיב ע''ד דחתן דומה למלך, ואכמ''ל, ומש''כ בספרי שירת יוסף עניני נישואין], וכן כתב בספר בית הרואה למהרש''ף דף כו.
וכן נראה להוכיח ממה שמבואר בברכי יוסף סימן תצג סק''י וז''ל: מי שהזמין להשיא בתו בערב פסח וכו', והורה הרב בית דוד סי' רפ"א שישא בר"ח אייר, אך לא יסתפר, הרב מהר"ש פלורינטין בספר בית הרואה דף כ"ו חלק עליו, דהחתן הוא כמלך ושרי. ע"ש בארוך. והגם שיש לגמגם קצת בדבריו כמבואר למעיין, הדין דין אמת דשרי החתן להסתפר, כן נראה ליו. וכבר ראיתי להרב טור ברקת ומהר"ש שער אריה בחידושי כ"י ומהר"ר ישראל שלמה לינגו בכ"י שדחו בשתי ידים שנהג זה שלא לישא בימי העומר, וכתבו שהוא מנהג חדש, לא שערוהו רז"ל, וכתבו דלפום דינא ודרך האמת אין לו מקום. זהו תורף דבריהם בקיצור. והגם שיש להשיב על כל דבריהם, וגם לפי האמת נראה דיש בו טעם, מ"מ בנדון הנז' וכיוצא בו יש להתיר. ועמ"ש הרדב"ז בתשובה הנז' (אות ה). ודוק היטב כי קצרתי, עכ''ל, ומבואר מדבריו שמעיקר הדין נראה שיש להתיר נישואין, ובכה''ח סי' תצ''ג סקמ''ב הביא דברי הברכ''י הנ''ל וכתב שכן כתב בזכור לאברהם אות ע', ובבית עובד דינים הנוהגים בימי העומר אות ט'.
ובזכור לאברהם שם איתא בזה''ל: הנוהג שלא להסתפר עד ל''ג, כשחל ר''ח אייר בשבת, מותר לו להסתפר ביום ו' שלפניו, הרב שיירי כנסת הגדולה, והרב בית דוד סימן רפא חולק עליו יעיין שם עכ''ל.
ועוד כתב שם בכה''ח סקמ''ב, וכ''ז לנוהגין שלא לישא אלא דוקא עד ל''ג כדברי השו''ע, אבל בלא הכי יש נוהגין לישא עד ר''ח אייר כמו שכתבנו לעיל אות יב יעו''ש, ועיין לעיל סימן תס''ח אות סה, ולענין תספורת כבר כתבנו דהנוהג ע''פ דברי האריז''ל גם חתן לא יסתפר כל ימי הספירה עכ''ד. ומדבריו נראה דהוא היתר רק לגבי נישואין ויש שנוהגין כן, אך אין כן בתור הוראה.
וכן כתב בכה''ח סקי''ב דסו''ס לפי החשבון הרי הוא בתוך ימי האבל, וסיים בדבריו בזה''ל: אבל בני ספרד אין נוהגין להסתפר ולא לישא רק עד ל''ג ומשם ואילך כדעת השו''ע, ורק בתספורת יש נוהגין להחמיר כדברי האריז''ל שלא לספר עד העצרת וכאשר יבואר לקמן עכ''ל, ומבואר להדיא מדברי הכה''ח דמנהג בני ספרד להחמיר ושלא להסתפר בר''ח אייר, ואינו מטעם האריז''ל, אלא שכך נהגו בני ספרד.
ואמנם יש שהביאו דעת הגר''מ פינשטיין בחוברת תורה והוראה ב' וכן הו''ד בספר בין פסח לשבועות פ''י הערה כב שהיתר זה הוא אף לנוהגים היתר להסתפר אח''ר ל''ג בעומר, ואף לפי בני ספרד, ושוב הודפס כן בשו''ת אגרות משה ח''ט סימן לו, וכן כתב בספר מקראי קודש פסח ח''ב הררי קודש עמ' רכח בשם הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ''ל שמלשון הב''ח שמע שההיתר הוא אף לנוהגים להסתפר מלג בעומר ואילך, ולפי''ז ה''ה בני ספרד יכולים לנהוג בזה היתר, עכת''ד, ואמנם דחוק הוא טובא כיון שבשו''ע לא הזכיר האי היתרא.
ובחזון עובדיה יו''ט עמ' רסב סתם בהאי דינא שיש מקום להקל וז''ל: החרדים לדבר ה' נזהרים גם לגבי גילוח הזקן, שלא לגלח בימי העומר. ואמנם יש אנשים שהדבר קשה להם מאד להמתין כל כך לגילוח הזקן, ולכן נהגו היתר לגלח בראש חודש אייר. וסמכו על הגאון הרדב"ז שהתיר בזה. והנוהגים לחוש לצואת רבי יהודה החסיד ואינם מסתפרים כלל בשום ראש חודש יכולים להתגלח בערב ראש חודש אייר. ובשנה שחל ראש חודש אייר ביום ראשון יכולים להתגלח בערב שבת שלפני זה. ויש אומרים שאם מצטער הרבה כשאינו מגלח זקנו בעומר, והוא במקום צורך גדול, יש להקל לו לגלח הזקן בכל ערב שבת לכבוד שבת, כי לא דיברו הפוסקים בגילוח הזקן כלל בזמנם. ומכל מקום טוב וראוי מאד להחזיק במנהג זה שלא לגלח גם הזקן. וכן נהגו כיום בני הישיבות ובעלי הבתים הקובעים עתים לתורה. עכ''ל החזו''ע, ונראה מדבריו דיש להתיר רק לאנשים שקשה להם, אבל אין זה היתר לכו''ע. יעו''ש בהערה, וכן כתב הגר"ד יוסף שליט"א בספר תורת המועדים עמ' שיט שיש מתירים בזה.
ובילקוט יוסף ספירת העומר שבועות עמ' תסא כתב, שגם כשחל ר''ח אייר ביום שישי, מנהגינו להחמיר שלא להסתפר ולהתגלח, אך מי שמיקל בדבר אין למחות בידו, שיש לו על מי שיסמוך, אבל השואל יש להורות לו שלא יסתפר עכ''ל, ובהערה שם כתב שהנה דעת מרן השו''ע לאסור שהרי לא חילק בזה בין כשחל ר''ח בער''ש לבין שלא חל בער''ש, אולם דעת הרדב''ז להקל בזה, ולכן מי שמיקל יש לו ע''מ שיסמוך, אבל לכתחילה יש להורות כמשמעות דברי מרן השו''ע, ולא להקל בזה גם בכה''ג, והביא בזה דברי המשנ''ב שבכה''ג שחל ר''ח ביום שישי יש היתר להסתפר בער''ש, וכתב בילקו''י שמדברי מרן השו''ע נראה שאין חילוק בזה, ועוד כתב שם בילקו''י שיש מי שכתב בשם אביו הגרע''י זצ''ל שמי שהיה אנוס מלהסתפר קודם ימי הספירה אפשר להקל לו להסתפר בר''ח, ותספורת מחמת חולי מותרת בימי הימי העומר, וכו' יעו''ש, והעולה מדבריו דלדינא אין להקל בכה''ג, ורק מי שמיקל אין למחות בידו וכמו שמשמע מדברי החזו''ע, וכן אמר בשיעור השבועי במוצאי שבת קודש פרשת שמיני, ושוב נדפס בגליון השיעור השבועי פרשת תזריע מצורע, שמדברי הב''י מוכח להדיא שאין להסתפר בער''ח שחל בשבת, ואף שיש שהתירו להסתפר בכל ר''ח, מ''מ אין המנהג כן, ורק מנהג בני אשכנז להקל בזה, ועוד אמר בזה בזה''ל: מרן השלחן ערוך כתב בסעיף הקודם סעיף ב, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבו קר, אלא אם כן חל יום ל"ג ערב שבת, שאז מסתפרים בו מפני כבוד השבת ע"כ. רואים שמרן חילק בין אם חל ל"ג לעומר ביום רגיל לבין אם חל בערב שבת, ובסעיף הבא כתב שאותם שנהגו להסתפר בראש חודש זהו מנהג טעות, ומדוע בסעיף זה לא חילק בין אם ראש חודש חל ביום רגיל לבין אם חל בשבת, זו ראיה ברורה שבראש חודש אין להקל אפילו חל בשבת, עכ''ד, ועוד הוסיפו שם העורכים, שבסעיף ב' יש להקל אף שאין ל"ג שלמים, דלא גרע משאר מנהגי אבלות חדשה, שכשיוצאים ממנה בשבת, התירו כבר מבעוד יום. וכמ"ש בחזו"ע אבלות ח"ב עמ' רצו והלאה עפ"ד התוס' מ"ק יט: בשם רבינו יו"ט, דמ"מ יש להקל כדבריו בדבר שהוא מנהג ולא דין גמור. ע"ש, עכ''ד.
וכן כתב הגאון רבי ישי יצחק שרגא שליט''א במח''ס תורת העובר, בשם אביו הגר''ב שרגא שליט''א ששמע מהאור לציון שאין להסתפר בער''ח ובר''ח החל בער''ש.
ואולם כתב הגר''מ מאזוז שליט''א בהערות למשנ''ב איש מצליח שם הערה 4, שכן הוא הדין אף לבני ספרד ולא רק למנהג בני אשכנז כמו שכתב בבאר היטב יעו''ש, ועיין עוד בהערות שבסוף משנ''ב איש מצליח, ושם נראה דלמעשה אין להתיר בזה בר''ח אייר החל בער''ש יעו''ש, ובשו''ת תפילה למשה ח''ב סו''ס יז כתב להקל בר''ח, וכתב שאולי אך מרן השו''ע שאסר הוא מפני שלא ראה שנהגו כן ואילו היה רואה דברי הרדב''ז שמעיד שנהגו להקל בהרבה מקומות אולי היה מיקל בזה עכת''ד, ואמנם יש להעיר דאכתי אולי היה מיקל אבל למעשה לא היקל בזה מפני החשבון, וממילא א''ש מש''כ בשו''ע שטעות הוא בידם, ועיין. וע''ע בזה בשו''ת דברי ישראל ח''א סימן קכו, ובשו''ת עולת יצחק ח''ב סימן קכד, ובנטעי גבריאל שבועות פ''ב ה''ה.
וכן נראה דעת הגאון רבי יוסף משדי שליט''א בקובץ אליבא דהלכתא חלק פט עמ' פג, כתב שלמעשה יש להקל בער''ח אייר ובר''ח אייר החל בשבת, ושם הביא שהנה בשו''ת הרדב''ז כתב לחלוק עמש''כ בשו''ע ס''ג, וכתב שלמעשה מנהג העולם להקל בזה, יעו''ש. וכן כתב בשו''ת בסוד שיח ח''ב סימן כז שכן הורה הגאון רבי אשר וייס שליט''א שכן הוא הדין לבני ספרד, וכן כתב להביא בספר עיטורי פסח ספירת העומר עמ' רלה, וסתם בזה ולא הביא בזה דברי אחרוני בני ספרד שנח' בזה, וכן כתב הגר''י אוהב ציון שליט''א בשם הגר''ד קוק שליט''א שאין חשש בתסבתספורת וגילוח אף לבני ספרד כיון שאינו אלא מנהג וגם שהאחרונים העידו שמסתפרים בר''ח יעו''ש, [ואמנם כ''ז לא נדחק כנגד דברי הב''י ולא זכר דברי הב''י כלל שהוא מנהג טעות] וכן כתב לי לדינא הגאון רבי עובדיה יוסף שליט''א בנו של הגה''צ רבי יעקב יוסף זיע''א, וכן כתב מו''ר הגר''ע פריד שליט''א בגליון אזמרה לשמך מס' 201 שכן הוא לבני אשכנז ולבני ספרד והביא דברי הכה''ח בסקי''ב, ואולם שוב שאלתיו בזה, מדברי הכה''ח ועוד שנראה להחמיר בזה, ואמר שצריך בירור עוד בזה, ושוב שאלתיו בזה לדינא, ואמר לי שמדברי השו''ע אין הכרע לכאן ולכאן, וכיון שמדברי האחרונים בני אשכנז ובני ספרד כתבו שהמנהג כן, א''כ לכו''ע נראה שיכול להסתפר בער''ש שהוא ר''ח אייר, וכן כתב בהליכות מועד פסח עמ' תכז שבר''ח אייר שחל להיות בשבת מותר להסתפר ולהתגלח לכו''ע ושכן כתבו על האחרונים ושכן כתב בכה''ח סקי''ב, ובהערה שם כתב שבכה''ח בסוף הדיבור נראה שאין היתר וכתב שם שכוונתו היתה על ראשו הדיבור יעו''ש, וכתב עוד שבשעת הדחק מותר ואפשר להסתפר או להתגלח גם ביום שישי, עכת''ד, ואולם דבריו דחוקים בדברי הכה''ח והמעיין היטב בכה''ח סקי''ב ובסקמ''ב נראה דלמעשה יש להחמיר בזה לנוהגים להסתפר עד ל''ד. וגם שמדברי השו''ע לא זכר להאי היתרא ולא חילק בין ר''ח לר''ח, ורק בני אשכנז והיוצאים ביד המשנ''ב נהגו להקל בזה, אך אנן לדידן בני ספרד לא נהגו להקל בזה, ורק מי שמיקל בזה אין למחות בידו. וכן נראה ממש''כ דודי הגאון רבי פנחס פרץ שליט''א בשיעורי הראשון לציון ח''ד עמ' רצ''ד שאין להסתפר בר''ח אייר ביום שישי יעו''ש. וכן השיב בשו''ת מעיין אומר ח''ג עמ' קז שלפי דעת מרן השו''ע יש לאסור ולפי הרדב"ז יש להקל, ואני לא מוחה במי שמסתפר.
ושוב שאלתי בזה למו''ח הגאון רבי שמואל יאיר שליט''א במח''ס משנ''ב תפארת ומרבני רמת גן ורב ק''ק בית אל בבני ברק, ומרבני מערב בני ברק, שמורה לדינא שאף לפי דעת השו''ע יהיה מותר להסתפר בער''ש שחל בו ר''ח, ואף שמדברי הכה''ח נראה להחמיר מ''מ הכה''ח היה מקובל, וכן י''ל על עדות בשם הגרב''צ אבא שאול זצ''ל די''ל שהוא אזיל לפי הקבלה, וכן נראה בחזו''ע שיש מקום להקל בזה, וגם בילקו''י כתב שהמיקל אין למחות בידו, עכת''ד, ושוב שאלתיו האם כן ההוראה לכתחילה ואמר לי שלמעשה כן הדין, אבל מי שיש בידו מנהג להחמיר שיחמיר, [וממילא נראה כל היכא דאיכא מקום צורך אפשר להקל בזה], ושוב הראתיו דברי הילקו''י הנ''ל שנראה שיש להחמיר בזה, ואמר לי שקשים טובא דברי הילקו''י הנ''ל שכתב שהשו''ע לא כתב לחלק בין שבת שחל בר''ח לער''ח שחל בשבת, ושדעת הרדב''ז להקל בזה שהרי אין הדברים כן, שהרי אין המח' בשני המקרים. ואמנם אכתי מדברי הכה''ח בסקי''ב נראה דמה שמחמיר בזה אי''ז משום דס''ל הכא כדברי הקבלה.
ושוב ראיתי בגליון עיטורי מרדכי לידידי הרה''ג יעקב מרדכי מאיר שליט''א בדיני תספורת בער''ח אייר החל בשבת, שהביא שם תשובת הגר''י בן נאים שליט''א, שהשיב לדינא שנראה מדברי הכה''ח בסו''ד להחמיר, אך כתב שם שכיון שראינו שיש פוסקים שמקילים, ולכן כתב שם במסקנת הדברים בזה''ל: ולכן נראה הלכה למעשה שמי שמקל יש לו על מה לסמוך, ונכון להחמיר למי שלא קשה לו. ובדרך כלל זה קשה רק לאלה שמתגלחים כל יום ולכן יוכלו לסמוך בשופי על הב"ח ומ"ב וכו'. משא"כ מי שלא מתגלח וגם לא מפריע לו שלא להסתפר ראוי להחמיר, וכוונת המ"ב להקל רק למי שמרגיש שמחה אם יסתפר או יתגלח, אבל אם לא כל כך משנה לו אם יסתפר יתכן שגם להמ"ב ראוי להחמיר, וזיל בתר טעמא. עכ''ל. אך אכתי יש לעיין דכיון שמדברי הכה''ח מוכח דאין הדין כן לפי השו''ע, וקימ''ל כמ''ש בשו''ע שמי שמסתפר בר''ח הרי הוא מנהג טעות, לכן ההלכה לדינא שאין להסתפר בר''ח, ורק מי שקשה לו יכול להקל בגילוח וכמ''ש בחזו''ע.
ושוב נראה לומר שמדברי השו''ע שכתב בסעיף ג' "יש נוהגים להסתפר בראש חודש אייר וטעות הוא בידם" הרי נראה דדוקא היכא דהוא חל בר''ח אייר, אבל היכא דר''ח אייר חל בשבת שאני, והא ראיה דהשו''ע לא כתב להאי דינא, ובע''כ דבכה''ג איכא להקל בזה, מדלא כתב השו''ע שבכה''ג יש להחמיר.
אך יש לעיין בזה טובא דלפי מש''כ שם במשנ''ב סקי''ד וז''ל: יש נוהגים וכו' וטעות הוא בידם - אבאר בקצרה. דלכו"ע נוהגין איסור ל"ג ימים אך יש בזה מנהגים שונים [ויש לכל אחד טעם למנהגו כמבואר בביה"ל] יש שבחרו אותן מיום ב' של פסח עד ל"ג בעומר ומשם והלאה עד שבועות לא קבלו עלייהו שום איסור אמנם עד ל"ג בעומר אין מתירין שום יום. ויש שניכו ממ"ט ימי העומר ט"ז ימים הראשונים דהיינו עד יום שני של ר"ח אייר ומשם והלאה עד שבועות שהוא ל"ג ימים אין מתירין שום יום (לבד מל"ג בעומר עצמו התירוהו במקצתו ומשום דמקצת יום ככולו) ונמצא מי שאוחז החבל בשני ראשין דהיינו שמיקל בר"ח אייר וגם מיקל מל"ג והלאה טעות הוא בידו, עכ''ל, וא''כ נמצא לדינא דלמעשה יש להחמיר ורק מי שמיקל בזה אין למחות בידו. וכן כתב לי עתה הגאון רבי אליהו בר שלום שליט''א רב העיר בת ים שכן הורה לדינא, וכן אמרו לו שהורה לדינא הגר''א בוטבול שליט''א, וכן כתב לי לדינא הגאון רבי גדעון בן משה שליט''א במח''ס שו''ת יורו משפטיך, וכן כתב לי עתה מו''ר הגאון רבי שמאי קהת הכהו גראס שליט''א במח''ס שו''ת שבט הקהתי לא כדאי כמ"ש כת"ר עכ''ל, וכן כתב לי הגר''ב חותה שליט"א במח"ס כי בא שבת כי בא מועד, שהוא איסור מוחלט להסתפר בר''ח אף שחל בשבת כמו בשנה זו, א' פשט מרן שאסר בר"ח ולא חילק, ב' לא שמענו ולא ראינו מעולם ספרדים שהקילו בזה. עכ"ל.
ושוב כתב לי הרה''ג מאיר פנחסי שליט''א במח''ס תורת הישיבה, שיש מקום לדון בזה, שכיון שהוא פלוגתא דרבוותא הלא אפילו באבלות חדשה קימ"ל כדברי המיקל באבל כל שכן לענין אבלות ישנה, וכן מבואר בפרי חדש (סי' תצג) שיש לתפוס באבלות זו כדברי המיקל שבכולם. עכת''ד.
ואכן כן כתב בחק יעקב סימן תצג ס''ק ב' שאם חל ר''ח אייר בשבת מותר לישא אשה אף למנהגינו שאוסרין הכל קודם ר''ח וכו' ובספק אין להחמיר באבילות ישנה דקילא והוא רק מצד מנהג עכ''ד ומבואר דיש להקל גם מחמת שהוא אבילות ישנה וגם שהוא משום המנהג, וסק''ז שבספק אין להחמיר באבילות ישנה שקיל והוא רק מצד המנהג יעו''ש, וכן כתב בבאר היטב סק''ג יעו''ש, ובשו''ע הרב סק''ז שכיון שאבילות אינה אלא מנהג בעלמא אין להחמיר בספק יעו''ש, וכן נקט במשנ''ב סקי''ז שכיון שהוא מנהג בעלמא אין להחמיר בספיקא, וכן כתב בשער הציון סקי''ד בשם החק יעקב, וכן כתב בשו''ת דברי מלכיאל ח''ג ריש סימן כג, וכן כתב לדינא בשו''ת אג''מ או''ח ח''א סימן קנט יעו''ש, ובספר הל' חג בחג ספירת העומר עמ' סב הערה 37, וא''כ י''ל דה''ה יש מח' בפוסקים שיש להקל וגם בזה אמרינן הלך אחר המיקל באבל, וכ''ש הכא שאינו אלא מנהג, אך י''ל דשאני הכא שהוא מנהג טעות כמ''ש בשו''ע.
אך שוב התבוננתי טובא שיל''ע מדוע השו''ע לא השמיע הרבותא אפילו בר''ח שחל בשבת, שאסור להסתפר ולהתגלח, וצ''ב טובא, ואולי י"ל משום שלא יוצא כך בהרבה שנים, ושוב שאלתי בזה למו''ר הגאון רבי עמרם פריד שליט''א ואמר לי שמשו''ה נראה שאין ראיה מדברי השו''ע דס''ל לאסור ולא להתיר וכמ''ש לקמן, ועיין. ושוב שאלתי להגאון רבי מרדכי גנוט שליט''א בעל מחבר לוח דבר בעיתו מתי בדרך כלל חל ר''ח אייר בשישי שבת, והשיב לי שלפי החשבון הוא יוצא ב28 אחוז מכלל השנים, דהיינו ממוצע של אחת ל3 וחצי שנים, וב14 שנים האחרונות חל כן רק פעם אחת בשנת תש''פ, ולפני כן היה בשנת תשס''ט, ובעתיד הקרוב יהיה בשנת תשפ''ו, ובשנת תשפ''ז, ובשנת תצ''ג ובשנת תשצ''ג, ולאחר מכן יהיה שוב פער של 7 שנים עד שנת תת. [ומשו''ה ר''ח אייר לא יכול ביום חמישי ושישי משום שפסח אינו יכול לחול ביום רביעי, וכן אין ר''ח אייר יכול לחול בימים שבת וראשון משום שפסח אינו יכול לחול ביום שישי עכת''ד].
ועוד נראה לומר שכיון שבדרך כלל ר''ח אייר שחל בער''ש, חל גם בשבת וגם בערב שבת, וממילא י"ל בשו''ע שכתב שהמסתפרים בר''ח כוונתו לכל ר''ח וממה שסתם איכא הוכחה טובא דבכל גוונא אסור להסתפר, [וכן כתב לי הג''ר אושרי אזולאי שליט''א במח''ס אשרי האיש ושא''ס] ועוד י''ל שכיון שר''ח חל תמיד שתי ימים, אז בשו''ע סתם שמי שמסתפר בר''ח טעות בידו, כי בכל מקרה יכול רק בשישי שבת ולא בחמישי ושישי ולא בשבת ובראשון, וממילא הרי מסתפרים ביום שישי ולא בשבת, ולכן השו''ע סתם הכי.
ושוב הראוני שהשיב על הטענה הנ''ל מדוע לא כתב להאי דינא בזה''ל: כי מעולם לא עלה על דעתו שיש כזה צד, כמו שהב"ח עצמו שהבין כמו הבית יוסף התחיל בדבריו "שיש להתיישב במה שכתוב במנהגים", כלומר שזה לא מובן, ושרק במנהגים הובא כזה דבר, אבל מרן לא ראה כזה מנהג ולכן את מה הוא ידחה. עכת''ד הגר''ש ללוש, אך יל''ע דאם השיירי הכנסת הגדולה ועוד אחרונים העידו על המנהג הנ''ל, בע''כ דאולי הוא מנהג קדום, ובזה י''ל דהיא היא כיון דהשו''ע לא ידע על המנהג הנ''ל, אז המנהג הנ''ל השתרש אח''כ, והו''ל בכלל מנהג טעות וכמ''ש בשו''ע.
ומה שהשיירי כנסת הגדולה והפר''ח והשלחן גבוה ועוד כתבו להקל בר''ח שחל בשבת, וא''כ נמצא דחלקו עהשו''ע, י''ל דבלאו הכי אזלי לשטתייהו לחלוק ע''ד דברי מרן השו''ע וס''ל כשיטת הרדב''ז להתיר אף בסתם ר''ח, אך לדידן דאזלינן בתר הוראת השו''ע ופשט המנהג שלא כדברי הרדב''ז ושאין להקל להסתפר בר''ח אייר בימי הספירה, א''כ ה''ה בר''ח אייר החל בשבת, ושוב [אור לכ''ו ניסן תשפ''ג] אמרתי סברא הנ''ל למורי ורבי הגאון רבי עמרם פריד שליט''א והסכים עמי שאי נימא הכי הרי אסור לבני ספרד להסתפר בר''ח אייר בשנה זו, [ ושוב ראיתי שכה''ג כתב להעיר הגאון רבי אברהם זנגר שליט''א במח''ס פניני הלכה, מרבני ישיבת מיר, וכן במש''כ הגה''צ רבי שריה דבילצקי זיע''א בשו"ת שומע ומוסיף, שנראה שהרגיש בזה].
והנה במקור האי דינא שהלכה כדברי המיקל באבל, איתא בבכורות דף מט ע''א, ובמועד קטן דף יח ע''א אמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל יעו''ש, והאם הוא אפילו היכא שהוא ביחיד במקום רבים, הנה ראיתי בשולחן המערכת חלק ב' עמ' תרכג שהביא מש''כ בזה בספר שבט יהודה ריש סימן שעה שכתב, ומ''ש מרן הב''י לסמוך על הכלל שהלכה כהמיקל באבל, אחרי נשיקת ידיו נ''ל שאין כלל זה צודק במחלוקת הפוסקים ס''ל להחמיר לא אמרינן האי כללא, וה''ה כשהאחרונים חולקים דנקטינן הלכה כבתראי וכו' יעו''ש, ושכן כתב בשו''ת מחזה אברהם די בוטון סימן טז אות ז שכן מוכח מהב''ח סימן שע''ח יעו''ש, ואמנם הביא שם שהחיד''א בשו''ת חיים שאל ח''א סימן ב' בד"ה ברם כתב, ומ''ש הרמ''א בדרכי משה סימן שצ אות ה לחלוק על מרן שהתיר לאשה להסתפר אחר שבעה שמכיון דרכים חולקים נקטינן כוותיהו לשרי לן מר דהא דהלכה כד' המיקל באבל היינו ודאי אף דנפישי טפי המחמירים דאי לאו הכי מאי אהני האי כללא, הרי בלא''ה אי נמי הוו פלגא ופלגא ספקא דרבנן לקולא, ובשל סופרים הלך אחר המיקל, אלא ודאי שגם במקום שרוב הפוסקים מחמירים הלכה כדברי המקילים, וכ''כ בשו''ת גנת ורדים חיו''ד כלל ה' ס''י דאמרינן הכי גם לגבי יחיד המיקל יעו''ש עכת''ד מרן החיד''א, ובשו''ת זרע אמת ח''ב חיו''ד סימן קסא כתב שהלכה כדברי המיקל באבל במחלוקת הפוסקים כל כמה שאינו יחיד במקום רבים אלא רבים כנגד רבים שהם כמעט כמחלוקת השקולה יעו''ש עוד, וכן נראה דהוא לדינא מדברי הראש''ל דכן נקטינן לדינא.
והנה האם כלל זה נאמר גם בחכמי זמנינו, וכן כתב בילקו''י ביקור חולים אבילות עמ' תתא שהלכה כדברי המיקל באבל הוא גם במחלוקת הפוסקים, והביא בזה את דברי הגמ' במו''ק דף יח ע''א אמר שמואל אמר הלכה כדברי המיקל באבל, ויעו''ש בתוס' בדף כד ע''א בד''ה הכי שכתבו בשם בה''ג, דהא דקי''ל הלכה כהמיקל באבל, הני מילי במחלוקת של תנאים, אבל במחלוקת אמוראים לא אמרינן האי כללא, וכן כתבו בתוס' בכתובות דף ד' סוף עמוד א' ועוד, והביא מש''כ בשו''ת מהריט''ץ סימן עח בד''ה והשתא שהביא את דברי התוס' וכתב שלפי''ז כ''ש שאין לומר הלכה כהמיקל באבל במחלוקת הפוסקים, ושכן כתב בשו''ת מהרשד''ם חיו"ד סו''ס רא ובשו''ת מהר''א ששון סו''ס קסז יעו''ש.
ובשו''ת הרדב''ז ח''ג סימן תקנח כתב בזה''ל: ולענין פסק ראוי לפסוק כדעת הרמב''ן להחמיר, ואע''ג דאמרינן הלכה כדברי המיקל באבל, לא אמרינן הכי אלא במחלוקת תנאים, ולדעת קצת פוסקים אמרינן אמרינן הכי גם במחלוקת אמוראים אבל במחלוקת פוסקים לא אמרינן הכי עכ''ל. והנה בב''י סימן שפז כתב במחלוקת הרמב''ם והפוסקים בדין כפיית המטה אם חייב לישן עליה, וכתב בזה''ל: ולענין הלכה כיון שהראב''ד והרמב''ן והרא''ש מסכימים לדעת אחת להקל, הכי נקטינן וכ''ש שהם מקילים וקי''ל הלכה כדברי המיקל באבל עכ''ד, ושכן כתב מרן החיד''א בברכי יוסף יו''ד סימן שצז סק''ג ושכן כתב בשו''ת תורת חיים חלק ג' סימן ג ובשו''ת דברי אמת סימן ב יעו''ש, ושכן כתב בשו''ת מחזה אברהם די בוטון סימן טז אות ט ובשו''ת אהל יצחק חיו''ד סימן לו ולז ושכן כתב בשו''ת משנת רבי אליעזר ח''ב חיו''ד סו''ס כג כתב, וכלל מוסכם הוא שהלכה כדברי המיקל אפילו בפוסקים יעו''ש, וראה עוד במה שהאריך בזה בשו''ת יביע אומר ח''ד חיו''ד סימן כט אות ו' יעו''ש. וכן הובא בקובץ מה טובו אוהליך יעקב חלק יח בפסקי הגר''מ שטרנבוך שליט''א אות נז הובא הא דאיתא הלכה כדברי המיקל באבל זה גם במחלוקת בין גדולי ההוראה בזמנינו אם אין המחמיר רבו ע"כ. וראה עוד מה שנתבאר בזה לגבי השתתפות דוד אבל שהוא קרוב לחתן במה שהארכתי בזה בקובץ באר התורה מס' קנז יעו''ש באריכות, וא''כ ה''ה להכא דכיון דיש לן להקל אף במח' הפוסקים, והגר''מ שטרנבוך שליט''א ס''ל דאם הוא רבו יש להחמיר ולא אמרינן הלך אחר המיקל, יעו''ש, וא''כ לדבריו מדברי הגרע''י זצוק''ל נראה להחמיר וכמו שנראה בחזו''ע וכמו שהשיב להדיא במעיין אומר, וכן בנו הראש''ל שליט''א אסר ועוד מגדולי הפוסקים, וממילא הנוהגים כמותו צריכים להחמיר בזה, וכ''ש אנן במקום דמרן הב''י זיע''א, שהב''י ס''ל שמנהג הנ''ל הוא מנהג טעות, וממילא נראה דכל מש''כ בחק יעקב דאמרינן הלכה כדברי המיקל באבל וכ''ש דהוא אבילות ישנה, היינו דוקא דבהצטרפות ב' הטעמים דהוא מנהג טוב, אבל אחר דהשו''ע סתם שבר''ח אייר הוא מנהג טעות, ולא חילק בין ר''ח אייר שחל בשבת, בע''כ דלית האי היתרא ושניהם הוא מנהג טעות.
ושוב שאלתי בזה למו''ר הגר''ע פריד שליט''א האם איכא להקל בהא משום שהלכה כדברי המיקל באבל, ואמר לי שלדינא הוא דוקא במח' תנאים ולא במח' הפוסקים, ושוב שאלתיו מדברי החק יעקב שכתב לומר הלכה כדברי המיקל אף בכה''ג, ואמר לי דאין פוסקים כך, מאידך שוב אמר לי מו''ח הגאון רבי שמואל יאיר שליט''א במח''ס משנ''ב תפארת, שהכא בודאי י''ל הלכה כדברי המיקל באבל, ולכן יש להורות שלכתחילה מותר להסתפר ולהתגלח בר''ח שחל בער''ש והחל בשבת, וכ''ש במקום שהשו''ע לא גילה דעתו להדיא, אך לאמור לעיל יש לומר שהשו''ע סתם וכתב דה''ה בכה''ג וכמ''ש לעיל, וגם דלפי דעת הגרע''י זצ''ל לא אמר הלך במיקל אחר האבל היכן שחולק על רבו, והרי הכא הבאנו דעת הגרע''י להדיא ממש''כ בחזו''ע להחמיר, וכן במה שהשיב במעיין אומר, [ואף שידוע שאין להסתמך ע''ד המעיין אומר לדינא, מ''מ כ''ז היכא דאין לו רגלים לדבר, אבל הכא שיש רגלים לדבר שכן נראה דעת מרן ובפרט שכן ס''ל לבנו של הגרע''י זצ''ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט''א והגאון רבי דוד יוסף שליט''א אפשר להסתמך עליה, ובפרט שכן נראה ממש''כ בשיעורי הראש''ל].
ושוב הראוני שכתב בזה הגאון רבי שמעון ללוש שליט''א במח''ס שו''ת נשמע קולם, וכתב לבאר שכל זה סברת הב''ח, ומש''כ והכי נקטינן דהיינו דוקא במקומו, אבל בודאי שהב''י לא ס''ל הכי, וכתב עוד על מה שחכם אחד רצה לדחות דברי הראש''ל הגר''י יוסף שליט''א שי''ל שהב''י דיבר על כל שנה, אבל לא בשנה שיש שר''ח בחל ביום שישי, והא ראיה שהרי כשחל ל''ד ביום שבת מקדימים ליום שישי והרי גם שמה אין ל''ג מלאים, וכתב בזה הגר''ש ללוש שליט''א שהוא לא דומה משום שכלל גדול בהלכות אבלות, שאם היום "שיוצאים" מהאבלות חל בשבת או יו"ט, כיון שמן הדין הוא כבר "מחוץ" לימי האבלות, והיה מותר להיות בו מסופר, ורק הוא מנוע להסתפר מפני איסור שבת או יו"ט, לכן "התירו חכמים ביסוד דיני אבלות" להסתפר כבר בערב שבת או חג, מפני כבוד השבת או החג עצמם שהם כבר מחוץ לימי האבלות. ולכן כ"ש לגבי סיום אבלות ישנה, דלא תהא חזקה יותר מאבלות גמורה. משא"כ בנ"ד שמרן הב"י כתב על הנוהגים להסתפר בר"ח "הא ודאי שיבוש הוא"
ושוב הראוני עוד מש''כ בזה הגר''ש ללוש שליט''א על הטענה אמאי לא נימא דהוה ספק דרבנן לקולא, והשיב בזה''ל: אין כאן 'ספק' בדבר שהוא מנהג, אלא יש מקומות שודאי נהגו להקל, ובמקומותינו בודאי נהגו להחמיר, שכך מתבאר מדברי הפוסקים שלנו, וכך הבינו הרב כה"ח ומרן שליט"א. וממילא א"א להכריע ספד"ר וכ"ש ספק בדבר שהוא מנהג, אלא יש להכריע, שאין אתה רשאי להתירם בפניהם, עכת''ד הגר''ש ללוש, ודפח''ח.
ושוב ראיתי שכתב ידידי הרה''ג יעקב מרדכי מאיר שליט''א בגליונו הנ''ל, שלכאורה יש לעיין מאי שנא מבעל ברית, וכתב שם, ולכאורה קשה לפי מה שכתב הב"י שיש הכרח שאסור להסתפר בר"ח אייר, דאם נאמר שלא נוהג אבילות ביום ר"ח וכן ביום שבת חסר במנין לג ימים, א"כ ה"ה נאמר שיהיה אסור להסתפר בר"ח אייר שחל בשבת, דאם לא נוהג אבילות בר"ח שחל בשבת, א"כ חסר במנין לג ימים. ושמעתי ליישב שהלא בעל ברית מותר להסתפר בעומר, ולא אומרים שחסר לו במנין לג ימי אבילות וחייב להשלים, ביאור הדברים שהיו"ט של הברית דוחה את האבילות, ולפי"ז יש מקום לומר שאם ר"ח חל בשבת, הרי"ז כמו יו"ט ומפקיע את חיוב האבילות ואפ"ה לא חסר במנין לג ימי האבילות, כיון שזהו מאורע מיוחד שמפקיע את האבילות. (ונראה שכל דברי הבית יוסף נאמרו רק לגבי ר"ח שהוא יום קבוע, דאם נאמר שלא נוהג אבילות בר"ח, נמצא שביסוד המנהג להתאבל לג ימים, חסר במנין ל"ג ימים, משא"כ לגבי מאורע מיוחד שר"ח אייר חל בשבת, הרי הוא דוחה את האבילות ולא מפקיע במנין הימים). עכ''ד הרה''ג הנ''ל, ועוד כתב שם בהמשך הדברים שכן שמע מהגרמ''ש קליין שליט''א שבר''ח שחל בער''ש מותר להסתפר בין לבני אשכנז ובין לבני ספרד, [וכתב שם עוד שלבני אשכנז הנוהגים כרבי יהודה החסיד מותרים להסתפר מהצהריים כמ''ש בכנסת הגדולה, ויתבאר בזה עוד לקמן] ואמנם יש לומר דשאני בעל ברית שיש לן גילוי מיוחד שהוא כיו''ט, אבל ר''ח ושבת הוא חידוש שחשיב כיו''ט, דאם חשיב כיו''ט בשו''ע היה צריך לומר להאי לדינא, ומהא דסתם בע''כ דלית חילוק בהא.
מסקנא לדינא: בר"ח אייר החל שלא חל בער''ש, אין היתר להסתפר לכו"ע.
ר''ח אייר שחל כמו השנה בערב שבת ובשבת, מנהג בני אשכנז שמותר להסתפר, ויש שהעידו שמנהג בני ספרד שמותר להסתפר, אך מדברי השו''ע והפוסקים נראה שיש להחמיר בזה, ולכן ההוראה היא להלכה למעשה שאין להסתפר ולהתגלח בר''ח אף שהוא ער''ש, [וכמ''ש בכה''ח סקי''ב ועוד] אך המקילים בזה יש להם על מה שיסמוכו, ואין למחות בידם, וכן במקום צורך כגון לצורך פגישות וכדו' וכן בעלי תשובה, והמתחזקים בעבודת ה', וכן במקום שלום בית וכדו', יש להורות להיתר.
יעקב הבבלי
Active member
ולחיבת הקודש הציין את דעת הראש"ל הרמ"א,
על מש"כ הרב קיצור שו"ע גנצפריד בסי' קכ הלכה ו' וז"ל: "כשחל ר"ח אייר בשבת דיש בו ב' קדושות קדושת שבת וקדושת ר"ח אז מתירין לישא וכן להסתפר בער"ש", ע"כ.
וע"ז שם אות ח' כותב חכם מרדכי וז"ל: "ואנו נוהגים לא להסתפר וכו' עד ל"ד בעומר בבוקר", עיי"ש.
לציין בפשטות למרן השו"ע שקבלנו הוראותיו, בסי' תצג.
על מש"כ הרב קיצור שו"ע גנצפריד בסי' קכ הלכה ו' וז"ל: "כשחל ר"ח אייר בשבת דיש בו ב' קדושות קדושת שבת וקדושת ר"ח אז מתירין לישא וכן להסתפר בער"ש", ע"כ.
וע"ז שם אות ח' כותב חכם מרדכי וז"ל: "ואנו נוהגים לא להסתפר וכו' עד ל"ד בעומר בבוקר", עיי"ש.
לציין בפשטות למרן השו"ע שקבלנו הוראותיו, בסי' תצג.
חזק וברוך. אם יש לך את זה בקובבץ PDF אשמח לקבל הזה
נושאים דומים בפורום
