• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

האם מותר להסתפר בערב ר"ח אייר שחל בשבת?

מה שכתבת בדעת מרן זצ"ל בהבנת דברי החיד"א לא נראה כלל. עיין היטב בדבריו ותראה שכונתו כמו שפירשתי שהחיד"א מיקל כדעת הב"ח בר"ח שחל בשבת.
עיינתי שוב, ולא ראיתי שום הכרח, אדרבה ראה שם לעיל מינה שכתב הרב יבי"א על דברי הרב עיקרי הד"ט בזה"ל: [והשמיט הטעם "שיש חשש שיתבטל השידוך לגמרי", דס"ל שגם בלא זה יש להתיר]. עכ"ל. וה"נ כוונתו במה שכתב על דברי החיד"א: [והשמיט מה שסיים הב"ד בר"ח אייר שחל בשבת שיש בו תוספת שמחה כמ"ש הב"ח] עכ"ל, דר"ל דס"ל שגם בלא זה (שהוא חל בשבת) יש להתיר (משום שהתחילו בצרכי הנישואין וכו' והוא ר"ח). אבל בנידון דידן לא דן כלל. וק"ל.
 
עיינתי שוב, ולא ראיתי שום הכרח, אדרבה ראה שם לעיל מינה שכתב הרב יבי"א על דברי הרב עיקרי הד"ט בזה"ל: [והשמיט הטעם "שיש חשש שיתבטל השידוך לגמרי", דס"ל שגם בלא זה יש להתיר]. עכ"ל. וה"נ כוונתו במה שכתב על דברי החיד"א: [והשמיט מה שסיים הב"ד בר"ח אייר שחל בשבת שיש בו תוספת שמחה כמ"ש הב"ח] עכ"ל, דר"ל דס"ל שגם בלא זה (שהוא חל בשבת) יש להתיר (משום שהתחילו בצרכי הנישואין וכו' והוא ר"ח). אבל בנידון דידן לא דן כלל. וק"ל.
לדבריך העיקר חסר מן הספר, דלא פירש מרן זצ"ל מפני מה ועל מה ראה החיד"א לחלוק על הב"ד ולהתיר גם ללא שבת ור"ח, ולא נראה שכיון לזה, לא החיד"א ולא מרן זצ"ל.
אולם לדבריי אתי שפיר דמרן זצ"ל כתב למה החיד"א שינה מדברי הבית דוד - משום שיש תוספת שמחה וכדברי הב"ח. כ"נ לי ברור בזה.
 
לדבריך העיקר חסר מן הספר, דלא פירש מרן זצ"ל מפני מה ועל מה ראה החיד"א לחלוק על הב"ד ולהתיר גם ללא שבת ור"ח, ולא נראה שכיון לזה, לא החיד"א ולא מרן זצ"ל.
אולם לדבריי אתי שפיר דמרן זצ"ל כתב למה החיד"א שינה מדברי הבית דוד - משום שיש תוספת שמחה וכדברי הב"ח. כ"נ לי ברור בזה.
דברים אלו לא תמיד תלויים בראיות וכד', אלא דנחלקו עד כמה יש להתיר במקום צורך כזה שכבר הכינו צרכי נישואין וכד', דלבית דוד הוא דוקא כשחל בשבת, ולחיד"א הוא גם בלי זה, ואין מה להאריך בזה כ"כ בדברים התלויים בסברא.
ולהיפך, לדבריך העיקר חסר מן הספר דאין שום רמז וחצי רמז בדבריו דקאי על מקרה אחר ממה שדיבר לפני כן, שהרי לפני כן קאי על מה שהיו אנוסים שהכינו כבר צרכי הנישואין וכו', וכתב ע"ז הבית דוד דשרי משום שהוא ר"ח שחל בשבת, והביא על זה את החיד"א דהעתיק כן, והשמיט את ר"ח שחל בשבת "כי שם יהיה מותר גם כשאין את האונס שהכינו צרכי הנישואין"? היכן זה רמוז בדבריו? ברור שכוונתו על המקרה שדיבר שיהיה מותר גם בלא ר"ח שחל בשבת, ואתיא לשונו בפשיטות.
 
לכל אותם שיידקו מדברי מרן השו"ע שמזה שלא כתב שבר"ח שחל בשבת מותר, שמשמע שסובר שאסור - איך יפרנסו את פסק הרב עובדיה לענין שהחיינו בימי בין המצרים, שבשבת העלה להקל מדין ס"ס. והרי זה ס"ס נגד מרן, שהרי מרן לא חילק, ובכל שנה יש 3 שבתות בין המצרים, ואם ס"ל שמותר היה צריך לכתוב 'חוץ משבתות', וכמו שכתב להדיא חוץ מברית וכדומה. ובפרט ששם מרן ראה את ספר חסידים, שהוא עצמו הביא שיש מי שמתיר בשבת, ואעפ"כ לא העלה זאת בשולחנו הטהור, ורגליים לדבר שלא ס"ל להתיר בשבת.
אז מי שמדייק דיוק זה בעומר ומאידך מתיר שהחיינו בשבתות של בין המצרים - מזכה שטרא לבי תרי בדקדוק דברי מרן.​
 
לכל אותם שיידקו מדברי מרן השו"ע שמזה שלא כתב שבר"ח שחל בשבת מותר, שמשמע שסובר שאסור - איך יפרנסו את פסק הרב עובדיה לענין שהחיינו בימי בין המצרים, שבשבת העלה להקל מדין ס"ס. והרי זה ס"ס נגד מרן, שהרי מרן לא חילק, ובכל שנה יש 3 שבתות בין המצרים, ואם ס"ל שמותר היה צריך לכתוב 'חוץ משבתות', וכמו שכתב להדיא חוץ מברית וכדומה. ובפרט ששם מרן ראה את ספר חסידים, שהוא עצמו הביא שיש מי שמתיר בשבת, ואעפ"כ לא העלה זאת בשולחנו הטהור, ורגליים לדבר שלא ס"ל להתיר בשבת.
אז מי שמדייק דיוק זה בעומר ומאידך מתיר שהחיינו בשבתות של בין המצרים - מזכה שטרא לבי תרי בדקדוק דברי מרן.​
לענ"ד, לא דמי, בדין שהחיינו בבין המצרים כתב השו"ע "טוב לזהר מלומר שהחיינו" לשון זהירות אינו חובה גמורה לכך יש מקום לומר שבשבת מותר לברך משא"כ לעניין תספורת שהוא עיקר המנהג של ימי ספירת העומר.
 
חזור
חלק עליון