חצוף לומר שאין למדנות בשיעור. כל השיעור קודש של מרן שליט"א... רק שברוב גדולתו הוא יורד לעם ומסביר. וכבר היה שאמר שאולי צריך לעשות שיעור שעתיים, כי לא מספיק את מה שרוצה לדבר... (אולי הרב @בנימין לוריא יאתר המקום המדויק שאמר כן בשיעור בלווין. או שהחברים האחרים זוכרים ויכולים לציין).
אני נכחתי בשיעור של הרב במכון צורבא מרבנן ברחובות, בדין חוזר וניעור, ומסרו בשלושת רבעי שעה, את מה שמוסר כיום ביזדים ב3 שיעורים מלאים.
כוונתו של ר' יצחק משען הי''ו שנראה מדברי הרשל''צ, שהאברך אמר שהרשל''צ מסביר את הדברים הקשים.. וא''כ האברך מודע שזה דברים קשים והראשון לציון מפשטם היטב.
מדברי רבינו משמע שאותו אברך אמר שיש בשיעור למדנות רק שהרב מפשט את הדברים עד שהלמדנות לא ניכרת [שגם זה כמובן לא נכון], תדקדקו טוב בלשון ותראו שכך משמע, ועל זה שאלתי שאולי מסתתר כאן משהו אחר שאני לא מבין, כי גם מורי ורבי [שאני יכול להיות אבא שלו] הראב"ד של טבריא מכיר היטב היטב את הלמדנות של חכם יצחק אחרי שהוא למד אצלו כמה שנים. ומה גם שלאחרונה הוא לא דיבר בקבוצות שלו על הרב מאומה, ולזה שאלתי מה אני לא יודע. אבל בכל אופן לא באתי לפתח דיון אודותיו רק לשאול אם מישהו יודע.
ברוך שכיוונתי לדעתו של כבודו
זכור לי שאמר כן פעם בסוף השיעור אחרי שהסתכל על השעון שצריך לעשות את השיעור שעתיים. כעת מצאתי רק כעי"ז בפרשת שלח תש"פ:
קול חי מקפידים על החדשות של 11 כאילו זה יהרג ואל יעבור, וגם השבוע נחתך בסוף
אגב פה בהמשך דבריו אמר בפירוש לגבי ברכת הלבנה שאם יודע שתתכסה בעננים במשך הברכה לא יברך, מניין הרב נקי כתב שאם בירך יש לו על מה לסמוך? או שמא הרב נקי התכוון שרק אם בירך יצא ולא יחזור לברך?
בוקר טוב...
ואני אוסיף שכשיש הפקות מיוחדות כמו גמר הקול הבא וכדו' קול חי יודעים יפה מאוד לוותר על החדשות של 11..... (וגם של 12)
אולי כדאי לפתוח עצומה, לכתוב מכתב מכבד מאוד ועליו להחתים כאלף איש, עם קצת פרסום, הם יבינו.
המדריך ומפקח הוא הגאון רבי ירון אשכנזי שליט"א,
כנראה ההודעה לא הגיעה לכל הרבנים. (וחבל, כי אח"כ אנשים אומרים לי שהם לא יכולים לסמוך על הקו מכיון שיש סתירות בין מה שעונים בקו למה שאנחנו פוסקים).
דיוק קלוש ואינו מוכרח כלל, דאפשר שמה שהשמיט החיד"א את מה שסיים הב"ד בר"ח אייר "שחל בשבת" כמ"ש הב"ח, היינו משום דס"ל דכל כה"ג שהוא אונס, מותר בכל ר"ח אפי' שלא חל בשבת, אבל אדרבה מודה החיד"א לבית דוד דאין לסמוך כ"כ על קולת הב"ח בסתמא, אלא שכאמור כוונתו דמה שהתיר הבית דוד "במקום אונס שכבר התחילו בנישואין דשלחו נדוניא וכו'" - שזה כל נידונו שם, ס"ל לחיד"א דשרי אף בר"ח רגיל. אבל אם לא התחילו בנישואין – לא דן על זה החיד"א, ונראה דמודה לבית דוד דאסור גם אם חל בשבת, ועכ"פ אין ראיה לקולא מכאן.
כונתי היא שדעת מרן הגרע"י זצ"ל בדעת החיד"א כך היא, שהוא הבין משינוי לשון החיד"א שכך דעתו.
גם מה שאני כתבתי הוא בדעת מרן זצ"ל, דמה שכתב שהחיד"א השמיט סיום הבית דוד כוונתו לומר דאי"צ בכה"ג שהוא אונס [שהתחילו בצרכי נישואין וכו'] דוקא כשחל ר"ח בשבת שאז קיל טפי כמ"ש הב"ח, אלא גם בר"ח רגיל דינא הכי, כיון שהתחילו בצרכי נישואין וכנ"ל.
תעיין שוב בבית דוד, ותראה שכל דבריו מבוססים על דברי הב"ח שהתיר בר"ח שחל בשבת, ד"לכן הסכמנו להתיר בנ"ד בר"ח זה שחל בשבת, אבל זהו דוקא מפני שכבר התחיל בנשואין שכבר שלח הש"ע (הנדוניא) וכו'". ע"ש. וע"ז קאי החיד"א והשמיט "שחל בשבת", כי כנראה ס"ל להקל במקום צורך שכזה בר"ח רגיל אפילו שלא חל בשבת (או לחילופין אולי קיצר וסמך על המעיין בבית דוד. אבל זה דוחק).
מה שכתבת בדעת מרן זצ"ל בהבנת דברי החיד"א לא נראה כלל. עיין היטב בדבריו ותראה שכונתו כמו שפירשתי שהחיד"א מיקל כדעת הב"ח בר"ח שחל בשבת.
