האם מותר להסתפר בערב ר"ח אייר שחל בשבת?

[לאסוקי שמעתתא]

תספורת השנה כשחל ראש חודש אייר בערב שבת -אם יש צד היתר...

 

[יעקב הבבלי]

וכבר גלוי וידוע דעתו דעת עליון, כהן שדעתו יפה, מורנו ראש ישיבת פאר הקודש של יהדות ספרד, "מדרש פורת יוסף" יכב"ץ, בהעיר העתיקה, עהי"ק ירושלם והמקדש תובב"א.
בספר שו"ת "דברי - שלום" התשפ"ה פרק נ"ו שאלה ז' ריש עמוד ת"ח וז"ל:
"לדעת מרן השו"ע איסור תספורת נוהג בר"ח אייר, ואין להתיר להסתפר ביום זה גם באופן שחל ר"ח אייר בערש"ק ובש"ק", ע"כ עיי"ש.
נ.ב. אין אני בא להכניס ראשי בן ההרים, אך דע עקא, שרק הבאתי את דעתו של הכהן הגדול מאחיו, ותו לא מידי, המשך יום נעים ומבורך!

 

[יוסף דהן]

נתבקשתי מהכותב להעלות

 

[יכ''ה]

לא שמעתי עד היום שום סברא אחת מוצדקת לאסור תספורת בראש חודש אייר שחל בערב שבת

 

[יעקב הבבלי]

בראש חודש אייר שחל בערב שבת

א' יעין כת"ר ס"ט, בשו"ת דברי שלום הנ"ל שם בהערה אות ז'
ב' לולא הרחשתי ער"ח בערש"ק, אבל למש"כ נר"ו ר"ח בערש"ק, עדין בכ"ז צואת ר' יהודה החסיד קל בעניך?

יהי רצון שכל מעשנו יהיו לש"ש, ונזכה לעשות רצונו כרצונו אמן.

 

[שמעון ישראלי]

לא שמעתי עד היום שום סברא אחת מוצדקת לאסור תספורת בראש חודש אייר שחל בערב שבת

בוקר טוב
לא צריך סבראות משמעות השולחן ערוך ומרן הבית יוסף
תעיין אחר כך תשאל שוב
אולי תוכל להוסיף אף סברא
בהצלחה

נ.ב. במקום לפתוח גלול טיפה אחורה ותראה

 

[יכ''ה]

אין ראיה ממה שהשו''ע לא הביא היתר זה וכמו שלא הביא עוד כמה התרים כגון לברית מילה וכד'
ומה שלענין לג שחל בערב שבת דכתב ההיתר כידוע שהב''י ובשו''ע כותב דינים שדנו בהם וכתבם להלכה משא''כ הכא ודו''ק
וחוץ מהנ''ל וכי קל בעינכם כל דברי האחרונים שכתבו להתיר ואפי' אחד מהם לא זכר הדיוק מהב''י והשו''ע ודו''ק

 

[מ"ד]

לכאורה מה זה שונה מסנדק וכד' שמתירים לו להתגלח ולהתספר, דהכא 2 ימים טובים הוא לא, ר"ח ושבת?

 

[בנימין לוריא]

 

[יעקב הבבלי]

ואפי' אחד מהם לא זכר הדיוק מהב''י והשו''ע ודו''ק

הוא אשר אמרתי מאמש לך עיין מש"כ חכם שלום
כי שם דייק את מש"כ מרן מלכא כת"ר שליט"א בביטחון עז ונועז ונעלה עד בלי די
'ואפי' אחד מהם לא זכר הדיוק מהב"י והשו"ע'
ועל דא כתיב: "תבינו ואח"כ תדברו"
וכמו שאני דן אותך לכף זכות שאין תח"י כבודו לע"ע, את הספר הנ"ל, אז גם ידונו אותי בשמים לטובה ולברכה.

 

[יכ''ה]

הוא אשר אמרתי מאמש לך עיין מש"כ חכם שלום
כי שם דייק את מש"כ מרן מלכא כת"ר שליט"א בביטחון עז ונועז ונעלה עד בלי די
'ואפי' אחד מהם לא זכר הדיוק מהב"י והשו"ע'
ועל דא כתיב: "תבינו ואח"כ תדברו"
וכמו שאני דן אותך לכף זכות שאין תח"י כבודו לע"ע, את הספר הנ"ל, אז גם ידונו אותי בשמים לטובה ולברכה.

הסברא היחידה ששמעתי לאסור מהראשון לציון שליט''א בשיעור האחרון היא כאשר דברתי
אשמח אם כבודו יצטט ראיות וסברות לאיסור ולדבר לגופן של דברים
וכן לצטט את דברי חכם שלום

 

[יכ''ה]

ציטוט מהרב עמנואל מולקנדוב ,נא לענות לגופן של דברים ולהתמודד איתם!
''והנה בספר ילקוט יוסף ספירת העומר [מהדורת תשע"ט עמ' תס"א] כתב: הנה דעת מרן השו"ע לאסור, שהרי לא חילק בזה בין כשחל ר"ח בע"ש לבין שלא חל בע"ש וכו' ועי' במג"א ובמשנ"ב שכתבו שאף לנוהגים איסור וכו' הכא מותר וכו', אולם מדברי מרן מבואר שאין חילוק בזה עי"ש. ודבריו תמוהים שחולק בסברא על כל האחרונים שכתבו להדיא גם בדעת מרן שהדבר מותר.

ובעלון 'השיעור השבועי' תזריע מצורע תשפ"ג הרחיב בזה יותר, וכתב שהב"י כשדן על תספורת בר"ח אייר דעלמא, כתב שאין להקל בזה משום דבעינן ל"ג ימים שלמים, וא"כ גם כשחל בע"ש ישנו לטעם זה עי"ש. אולם אין זו ראיה כלל, דהב"י דיבר על 'כל שנה', דאם נתיר 'בכל ר"ח' - 'אף פעם' לא יהיה ל"ג יום, אבל לא דיבר על ר"ח שחל ביום שישי. וראיה לזה, שהרי כשחל ל"ד ביום שבת - מקדימים ליום שישי, גם לדעת השו"ע, והרי גם שם אין ל"ג מלאים? אע"כ דלא מיירי בשנים חריגות.

ומה שהשו"ע לא כתב לחלק בין כשחל ביום שישי לכשחל ביום רגיל - הרי גם לא כתב שבעל ברית מסתפר בעומר [וכפי שכתב הרמ"א בס"ב בשם הגהות מנהגים, והסכימו כך האחרונים]. וגם לא כתב שחתן בר מצוה מסתפר בעומר [וכפי שכתב המקור חיים, והסכים לזה החזו"ע עמ' רס"ו]], והרי בכל שנה יש בעלי ברית בעומר, ואדרבה ר"ח כשחל ביום שישי הוא דבר שקורה אחת לכמה שנים, ולא בכל שנה. הרי שלא מדייקים מזה שמרן השו"ע לא כתב דינים מסויימים, שלא סובר כן, דאין לנו אלא מה שכתב להדיא, ובפרט בדברים מעין אלו שהם רק מנהג בעלמא.

וכעי"ז מצאנו לענין ברכת שהחיינו בשבתות שבבין המצרים, שהשו"ע סתם בסוף סי' תקנ"א שטוב להמנע מלברך שהחיינו, ולא חילק בין שבת ליום חול, וסתמו כפירושו שאין חילוק ביניהם, שהרי בכל שנה יש ג' שבתות בבין המצרים. והרי שם נחית לחלק ולהוציא מן הכלל ברית או פדיון וכדומה, ומי סני ליה להוסיף גם 'חוץ משבתות'. ואעפ"כ בחזו"ע ארבע תעניות פסק שמותר לברך בשבתות שבינתיים עי"ש. הרי שלא דייק מסתימת דברי השו"ע. וכ"ש כאן, וכנ"ל. ובודאי שכך הבינו כל האחרונים שפסקו כדעת הב"ח, וכתבו להדיא שכך הוא גם לדעת השו"ע.

ומה שבס"ב חילק מרן לגבי ל"ג לעומר כשחל בע"ש שמסתפרים בו, אף לפני ל"ד, לבין ל"ג לעומר רגיל, ובר"ח לא חילק בזה – זהו משום שבב"י הביא כן להדיא בשם הרשב"ץ, ולכן כתב כן בשו"ע. אולם לגבי ר"ח שחל בע"ש – לא ראה הב"י את דברי הגהות מנהגים בשם הגהות דורא, ולכן לא דן בענין זה. ולכן אין ראיה מזה שלא הביא חילוק זה בשו"ע, שלא סובר כמותו.''

 

[בנימין לוריא]

מקור.

מצורף.

 

[עובדיהו]

מנין סוד ל"ג ימים שלמים?
ומה נעשה עם זה שמקדימים להסתפר בל"ג כשחל בשישי?

 

[ינון חורי]

ציטוט מהרב עמנואל מולקנדוב ,נא לענות לגופן של דברים ולהתמודד איתם!
''והנה בספר ילקוט יוסף ספירת העומר [מהדורת תשע"ט עמ' תס"א] כתב: הנה דעת מרן השו"ע לאסור, שהרי לא חילק בזה בין כשחל ר"ח בע"ש לבין שלא חל בע"ש וכו' ועי' במג"א ובמשנ"ב שכתבו שאף לנוהגים איסור וכו' הכא מותר וכו', אולם מדברי מרן מבואר שאין חילוק בזה עי"ש. ודבריו תמוהים שחולק בסברא על כל האחרונים שכתבו להדיא גם בדעת מרן שהדבר מותר.

משמעות השו"ע. ופוק חזי מאי עמא דבר עד שלא הכניס מי שהכניס את הנושא הזה לציבור הספרדים.

ומה שהשו"ע לא כתב לחלק בין כשחל ביום שישי לכשחל ביום רגיל - הרי גם לא כתב שבעל ברית מסתפר בעומר [וכפי שכתב הרמ"א בס"ב בשם הגהות מנהגים, והסכימו כך האחרונים]. וגם לא כתב שחתן בר מצוה מסתפר בעומר [וכפי שכתב המקור חיים, והסכים לזה החזו"ע עמ' רס"ו]], והרי בכל שנה יש בעלי ברית בעומר, ואדרבה ר"ח כשחל ביום שישי הוא דבר שקורה אחת לכמה שנים, ולא בכל שנה. הרי שלא מדייקים מזה שמרן השו"ע לא כתב דינים מסויימים, שלא סובר כן, דאין לנו אלא מה שכתב להדיא, ובפרט בדברים מעין אלו שהם רק מנהג בעלמא.

שאני התם שהוא לא נכנס לענינים אלו, מה שאין כן כאן היה לו להוסיף עוד כמה שורות "וטעות הוא בידם" מלבד ראש חודש שחל בשבת.

ומה שבס"ב חילק מרן לגבי ל"ג לעומר כשחל בע"ש שמסתפרים בו, אף לפני ל"ד, לבין ל"ג לעומר רגיל, ובר"ח לא חילק בזה – זהו משום שבב"י הביא כן להדיא בשם הרשב"ץ, ולכן כתב כן בשו"ע. אולם לגבי ר"ח שחל בע"ש – לא ראה הב"י את דברי הגהות מנהגים בשם הגהות דורא, ולכן לא דן בענין זה. ולכן אין ראיה מזה שלא הביא חילוק זה בשו"ע, שלא סובר כמותו.''

גם בלעדי זה כיון שדן על ר"ח. ועוד שמרן הב"י כתב,



וממילא ה"ה גם בראש חודש שחל בערב שבת שזה יוצא מהחשבון, ואם מרן הב"י היה סבירא ליה להתיר ובפרט אם היה מנהג כזה להתיר היה כותב להדיא להתיר. ולא יהיה אלא ספק. פוק חזי מאי עמא דבר. שכל ענינים אלו הם מנהג ובזה אלך אחר המנהג

וכבר כתבו כל האחרונים שכל מקום ינהג כפי מנהגו

 

[ינון חורי]

משמעות השו"ע. ופוק חזי מאי עמא דבר עד שלא הכניס מי שהכניס את הנושא הזה לציבור הספרדים.


שאני התם שהוא לא נכנס לענינים אלו, מה שאין כן כאן היה לו להוסיף עוד כמה שורות "וטעות הוא בידם" מלבד ראש חודש שחל בשבת.

גם בלעדי זה כיון שדן על ר"ח. ועוד שמרן הב"י כתב,

הצג קובץ מצורף 44344

וממילא ה"ה גם בראש חודש שחל בערב שבת שזה יוצא מהחשבון, ואם מרן הב"י היה סבירא ליה להתיר ובפרט אם היה מנהג כזה להתיר היה כותב להדיא להתיר. ולא יהיה אלא ספק. פוק חזי מאי עמא דבר. שכל ענינים אלו הם מנהג ובזה אלך אחר המנהג

וכבר כתבו כל האחרונים שכל מקום ינהג כפי מנהגו

נ.ב. חילונים גמורים מחמירים לענין תספורת בראש חודש.

ולגבי הזקן יש להוסיף:

ולאלה שמציק הזקן שמעתי שעיקר המציק זה כשהזקן מתחיל לגדול בשבוע שבועיים הראשונים ואח"כ זה מתחיל להירגע, ויוצא שהם סובלים פעמיים, יותר עדיף לתת לזה לגדול ופחות יציק.

עוד סניף להחמיר, שמי שמגלח בתער אתה מזכה אותו בפחות כמה וכמה עברות על כל כמה זיפים.

על כל פנים המנהג הוא ככה ומצד העם אין ענין להקל להם ככה בפשטות בזה ולהפך זה מקשר חילונים ליהדות.

ובודאי שאם מרן הגרע"י היה רואה לנכון שצריך להקל בזה נגד המנהג היה מיקל בזה. אלא שראה שאין צורך והשאיר את המנהג על מקומו. וכך אנחנו עושים אחריו.

 

[יכ''ה]

לכאו' לא ניתן לקבוע הלכה מאיזה דיוק נחמד לא מוכרח מהשו''ע [שלע''ד אינה ראיה] כנגד דברים מפורשים בדברי גדולי האחרונים שכתבו להתיר והם הב''ח הכה''ג עו''ש מג''א פר''ח חוק יוסף גר''ז משנ''ב כה''ח
ולכאו' זו הלכה ולא ''מנהג'' לאסור, ופשוט.

 

[ינון חורי]

לכאו' לא ניתן לקבוע הלכה מאיזה דיוק נחמד לא מוכרח מהשו''ע [שלע''ד אינה ראיה] כנגד דברים מפורשים בדברי גדולי האחרונים שכתבו להתיר והם הב''ח הכה''ג עו''ש מג''א פר''ח חוק יוסף גר''ז משנ''ב כה''ח
ולכאו' זו הלכה ולא ''מנהג'' לאסור, ופשוט.

ת"ח גדולי הדור שידעו את הב"ח והמג"א

וכמו שאתה יכול לראות שהת"ח הספרדים הותיקים הם המחמירים כגון הגר"ש כהן זצ"ל בזה והחדשים לבקרים הם המקילים בזה.

*בניגוד למה שפתח בקובץ "דעת הרב קוק" שהביא הרב לוריא

 

[מרפסן איגרי]

על כל האחרונים שכתבו להדיא גם בדעת מרן שהדבר מותר.

בכה"ח ס"ק יב כתב שכל זה הוא למנהג אשכנז, אך לדידן הספרדים אין להסתפר רק בל"ד

 

[טור תלגא]

ולכאו' זו הלכה ולא ''מנהג'' לאסור, ופשוט.

לא מדברים כאן על סתם 'העולם' אלא כל רבותינו הספרדים בדור הזה והקודם לו מעולם לא נהגו בהיתר הזה, וגם הגר"ע עטיה ומרן זצ"ל והגרב"צ א"ש לא הסתפרו או הורו כן להקל, וממילא זה הופך את הדבר למנהג.
ועושה חדשות בעל מלחמות!