ישיבה בחזרת הש"ץ

[פנתר שמים]

האם אסור להישען בחזרת השץ או שכל האיסור הוא רק לשבת ממש אשמח לתשובות נבחרות וכן אין קשר דוקא לחזרת השץ אלא לכל דבר שיש צורך לעמוד בו

 

[בדרכי האבות]

האם אסור להישען בחזרת השץ או שכל האיסור הוא רק לשבת ממש אשמח לתשובות נבחרות וכן אין קשר דוקא לחזרת השץ אלא לכל דבר שיש צורך לעמוד בו

יוח''ד [ח''ה סי' יא] דעת הגרע"י כתב להתיר לשבת בחזרת הש"ץ.

 

[אלעזר אטיאס]

מה זה קשור לכינור חידתי
בכל אופן זכרוני שבספר אשי ה' חדוק יש לו פרק שלם בענין הישענות על משענת קנה לא רצוץ

 

[בנימין לוריא]

מה זה קשור לכינור חידתי

הועבר.

 

[יצחק משען]

 

[הנאמן של מרן]

כידוע חכם שלום זיע"א היה עומד (בישיבת פורת יוסף)בחזרת הש"ץ
וזכורני שהגיע מרן זיע"א לביקור בישיבה וישב בחזרה, ישב גם הוא מפני כבודו

 

[אויבער חכם]

אין כל איסור להישען בחזרת הש"ץ, המקור הוא "יש אומרים" שהובא ברמ"א או"ח קכד, ד.
לכאו' הוא מנהג בעלמא שאין לו כל מקור בתלמוד כך שלא הייתי מגדיר זאת כאיסור.

 

[אויבער חכם]

בכל אופן, עיין בתוס' זבחים יט: בד"ה עמידה ותמצא נחת

 

[אויבער חכם]

אגב אני נסתפקתי להיפך, אם במקומות בהם צריך לשבת כדוגמת נפילת אפיים תועיל סמיכה, והכרעתי להחמיר ע"פ דברי התוס' בזבחים שם בד"ה וליתב ודו"ק, אם למישהו יש מקורות גם לדיון זה אשמח לקבלם.

 

[אלעזר אטיאס]

המקור הוא "יש אומרים" שהובא ברמ"א או"ח קכד, ד.
לכאו' הוא מנהג בעלמא שאין לו כל מקור בתלמוד כך שלא הייתי מגדיר זאת כאיסור.

מצרף מסה"ק

אם מותר לשבת בחזרת הש"ץ​

כתב הרמב"ם (הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ט הלכה ג) ואחר שיפסיע שליח ציבור שלש פסיעות לאחוריו ויעמוד, מתחיל ומתפלל בקול רם מתחילת הברכות להוציא את מי שלא התפלל, והכל עומדים ושומעים ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה, בין אלו שלא יצאו ידי חובתן בין אלו שכבר יצאו ידי חובתן.

ופשטות דבריו דעומדים ממש, ואין הכוונה שותקים. וכן מבואר במ"ש ר' אברהם בן הרמב"ם [בספר מעשה רוקח] שאביו ביטל החזרה כי היו עומדים כעומדים בעל כורחם ע"ש, ועוד שכ"ד כמה ראשונים שפירשו בגמרא בראש השנה "תוקעין שהן עומדין" דהיינו בחזרת הש"ץ.

[וכ"כ להדיא בלקט יושר (עמוד כז) שבזמן שהיה יכול מהרי"ל לעמוד היה עומד].

ומ"ש ביומא (פז:) אמר בר המדודי הוה קאימנא קמיה דשמואל, והוה יתיב, וכי מטא שליחא דצבורא ואמר אבל אנחנו חטאנו קם מיקם. דמשמע דאפשר לשבת, יש שתירצו שהיה חולה. והרש"ש (שם) תירץ דהיה יושב בתוספות התפילה או בוידוי.

ומדברי האר"י [הביאו מג"א קכה ב] מוכח שצריך לעמוד בחזרה ע"ש. וע"ע באורך בשו"ת אלישיב הכהן (ח"א סימן ד) שהעלה שצריך לעמוד וכ"ד מרן רה"י באו"ת (תשנ"ב סימן מח) וכ"פ כה"ח (כד) [וע"ע בספר מאיר עוז (עמוד תשכא) והביא מספר התדיר שכתב שיעמדו הקהל על רגליהם].

ודעת מרן הגר"ע (יחו"ד ה יא) דמעיקר הדין יכול לשבת מאחר האל הקדוש והביא כמה ראיות מדברי הפוסקים ושכ"כ כמה אחרונים, וביאר דכוונת הרמב"ם עמידה היינו שתיקה וכדמצינו במסכת סוטה (לט ע"א) ע"ש[1],[2] ולענ"ד נראה כדעה קמא [ועיין באלישיב הכהן שם] וגם מרן הגר"ע סיים דהמחמיר לעמוד בכל החזרה תע"ב.

[ולאוסרים אין לישב עד סוף החזרה, והיינו שאומר החזן יהיו לרצון ולא אחרי מודים דרבנן].

ומ"מ מי שקשה לו יכול לשבת ולסמוך על הפוסקים המתירים כמ"ש כה"ח (כד)[3],.

ובימים נוראים, בדברים שאינם מנוסח התפילה קיל טפי, ואף חלש מעט יוכל לישב. וע"ע אור לציון (ח"ב פמ"ה הערה לח).

ולהישען עיין מ"ש בסימן קב' ס"ד.
[

אם מותר להישען בתוך ד"א של המתפלל ומה הדין כאשר עוד לא פסע​

אף אם נשען באופן שאם יסיר המשענת יפול מותר והמחמיר תע"ב. ואם נשען מעט מותר לכתחילה וכמ"ש בספר אשי ה' (פרק ה' ה"ה) ע"ש.]]]

ואחר זמן ראיתי למאירי במגילה (כד ע"ב) שכתב שנוהגין בספרד להיות כל הצבור עומדין בשעה ששליח צבור אומר ברכת כהנים אפילו במקום שאין נושאין כפיהם, ומבואר דלפני ברכת כהנים המנהג היה לשבת. וזה סימוכין דקשוט למנהג היושבים.[4] [ואולי י"ל דר"ל גם החלשים היושבים בחזרה יעמדו בברכת כהנים]. וע"ע בשו"ת הריב"ש (סימן תיב') ודוק[5].

---

[1] וע"ע בט"ז (סימן קמו ס"ק א).
[2] ובספר מנורת המאור (הוצאת שנת תש"ד נר ג' כלל ג' ח"א פרק כא') כתב וצריך לעמוד שומע התפילה כשש"צ חוזר התפילה דגרסינן בפרקי דר"א וכ"ו. וגם שם אפשר לפרש שותקין ע"ש.
[3] וכן משמע ממרן בסימן קב' ס"ב.
[4] ושוב ראיתי כן בספר אוצרות המוסר (עמוד 1248).
[5] ולענין עמידה בברכת מעין שבע, בספר תניא (סימן יג) כתב מנהגנו לאומרה בעמידה, וכ"כ בשבלי הלק"ט (סימן סו'). [והם כתבו על אמירת מעין שבע, ולכאורה נראה דגם השומעים בכלל זה] וע"ע שיבת ציון (מוצפי ח"ב עמוד קצו).
ויש ליזהר לא לשבת בסמיכות לקדיש כמו שכתב מרן הגרע"י בהליכות עולם (עמוד צ') וע"ע בשו"ת חמדת אברהם (ח"ד סימן ג').

 

[בנימין לוריא]

אגב אני נסתפקתי להיפך, אם במקומות בהם צריך לשבת כדוגמת נפילת אפיים תועיל סמיכה, והכרעתי להחמיר ע"פ דברי התוס' בזבחים שם בד"ה וליתב ודו"ק, אם למישהו יש מקורות גם לדיון זה אשמח לקבלם.

עדיף לפתוח נושא חדש.

 

[אויבער חכם]

כתב הרמב"ם (הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ט הלכה ג) ואחר שיפסיע שליח ציבור שלש פסיעות לאחוריו ויעמוד, מתחיל ומתפלל בקול רם מתחילת הברכות להוציא את מי שלא התפלל, והכל עומדים ושומעים ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה, בין אלו שלא יצאו ידי חובתן בין אלו שכבר יצאו ידי חובתן.

יש גם משמעות של עמידה שכוונתה שלא ללכת, עיין בתוס' ברכות יג: בד"ה על בשם הירושלמי, אבל לא מסתבר שזו כוונת הרמב"ם מכיוון שאין רגילות כל כך לשמוע חזרת הש"ץ בהליכה...

 

[שלום דויב]

אגב אני נסתפקתי להיפך, אם במקומות בהם צריך לשבת כדוגמת נפילת אפיים תועיל סמיכה, והכרעתי להחמיר ע"פ דברי התוס' בזבחים שם בד"ה וליתב ודו"ק, אם למישהו יש מקורות גם לדיון זה אשמח לקבלם.

מה זה הכרעתי מי שמך לרב ופוסק, ועוד שדרך העולם בנפילת אפיים להיסמך על גבי ארונות ספרים וכדומה בעמידה

 

[אליהו חמוי]

מהרי"ל

צ''ל מהרי''א

ודפח''ח יגדיל תורה ויאדיר

אציין כי גם אני בעניותי כתבתי בזה ושם גם דנתי בענין זה אם יש הכרח לעמוד ע''פ הקבלה

 

[אויבער חכם]

מה זה הכרעתי מי שמך לרב ופוסק, ועוד שדרך העולם בנפילת אפיים להיסמך על גבי ארונות ספרים וכדומה בעמידה

הכרעתי מדעתי, אלוקים נתן בליבי בינה להבין ולהשכיל, לא צריך להיות פוסק כדי להכריע להחמיר בנידון.
מנהג העולם לא מוכיח כלום, העולם גם נוהג לדבר בחזרת הש"ץ לשון הרע וכו', עוילם גוילם.

 

[שלום דויב]

הכרעתי מדעתי, אלוקים נתן בליבי בינה להבין ולהשכיל, לא צריך להיות פוסק כדי להכריע להחמיר בנידון.
מנהג העולם לא מוכיח כלום, העולם גם נוהג לדבר בחזרת הש"ץ לשון הרע וכו', עוילם גוילם.

פוק חזי מאי עמא דבר ישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם חלילה לנו ללמד קטגוריא על עם ישראל מה גם שפוסק אמיתי נמדד בכוחו להתיר ולא להיפך אם מוכר לך הסיפור על הט''ז שנאלץ להתגלות במהלך גלותו

 

[אויבער חכם]

פוק חזי מאי עמא דבר ישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם חלילה לנו ללמד קטגוריא על עם ישראל מה גם שפוסק אמיתי נמדד בכוחו להתיר ולא להיפך אם מוכר לך הסיפור על הט''ז שנאלץ להתגלות במהלך גלותו

כבר כתבתי מאי עמא דבר, ואין בכך קטגוריא כי איירי במיעוטא דמיעוטא בשולי כל בית מדרש, ב"ה זכינו ואיתרבו ספסלי בביהמ"ד לכל מאן דבעי וכך נוהגים כל הני צורבי מרבנן.
כפי שביארתי לא הכרעתי בתקן של פוסק אלא מסברא ומדעת בעלי בתים, אשמח אם תתייחס בענייניות למקור שכתבתי במקום ללכת סחור סחור.

 

[שלום דויב]

כתוב על התורה שהיא ''דרכיה דרכי נועם '' לא יתכן שהתורה כך תכביד על אנשים

 

[אויבער חכם]

כתוב על התורה שהיא ''דרכיה דרכי נועם '' לא יתכן שהתורה כך תכביד על אנשים

"גם אויל מחריש חכם יחשב"
שתיקה יפה לחכמים ק"ו לטיפשים
סייג לחכמה שתיקה
איסתרא בלגינא קיש קיש קריא

 

[שלום דויב]

איני אויל מי כמוך לדעת זאת ולגופו של ענין קריינא דאיגרתא איהו ליהווי פרוונקא