רבנים שהולכים לשיטת מרן

נאמן למרן אמר:
וכן
הבן איש חי
בעל כף החיים
רבי חיים פלאגי
החפץ חיים
החזון איש
רבי חיים מוולזין
הגר"א
רבי דוב לנדא
רבי חיים קנייבסקי
רבי עזרא עטיה


נו באמת, אדון ניר כהן ואדון ממרן עד מרן, מה הליצנות הזו?!
אנחנו לא מתכוונים לגדולי הדור ורבנים זצ"ל או גדולי הדור שליט"א.
מדברים על רבנים בסדר גודל של רבני קהילות (כמובן שאנחנו לא ממיינים רבנים אבל הרעיון מובן).
אם אין לכם שמות אל תכנסו לכאן. לא חובה לכתוב שטויות כדי להרגיש בעניינים.

חלק מהרבנים כאן אני לא מכיר אבל חלק מההודעות שלכם פשוט מגוחכות מידי
לחץ כדי להרחיב...
צודק בכל מילה
שרשור מיותר לחלוטין !!!!!!!!!!!
מבאים לי שמות של אברכים שאני יודע באופן אישי השתגעתם
 
נאמן למרן אמר:
וכן
הבן איש חי
בעל כף החיים
רבי חיים פלאגי
החפץ חיים
החזון איש
רבי חיים מוולזין
הגר"א
רבי דוב לנדא
רבי חיים קנייבסקי
רבי עזרא עטיה


נו באמת, אדון ניר כהן ואדון ממרן עד מרן, מה הליצנות הזו?!
אנחנו לא מתכוונים לגדולי הדור ורבנים זצ"ל או גדולי הדור שליט"א.
מדברים על רבנים בסדר גודל של רבני קהילות (כמובן שאנחנו לא ממיינים רבנים אבל הרעיון מובן).
אם אין לכם שמות אל תכנסו לכאן. לא חובה לכתוב שטויות כדי להרגיש בעניינים.

חלק מהרבנים כאן אני לא מכיר אבל חלק מההודעות שלכם פשוט מגוחכות מידי
לחץ כדי להרחיב...
איני יודע איך אתה מערבב מין בשאינו מינו
אני מה שציטטתי זה לא בסדר גודל של חזו"א או חפץ חיים או בא"ח וכף החיים
כתבתי ת"ח ראשי ישבות שהוגים בתורה, יומם ולילה
אך עדיין אינם גדולי הדור וכד'
ואם בעיניך זו ליצנות
אדרבה בשביל זה יש לך חודש שלם [אלול] כדי לתקן
 
נאמן למרן אמר:
כתבתי כבר.
חלק מאלו שהבאת אני לא מכיר ולא שמעתי עליהם מעודי, אבל לבוא ולשים את הרב בן ציון אבא שאול והרב שלמה משה עמאר והרב מאיר מאזוז והרב משה לוי והרב יעקב יוסף עם אברכים יודעי ספר ועוד לבוא ולכלול את כולם ברשימה של רבנים שלא הולכים לפי מרן. לא יודע. משהו פה לא מסתדר. מישהו פה טיפה צריך ריענון.
והאשכון הזה בכללי לדעתי צריך להינעל ולהמחק ביפה שעה אחת קודם. הרעיון שאיתו הוא התחיל - בסדר, אבל מהר מאוד הוא הדרדר למחוזות א מתאימים.
לחץ כדי להרחיב...
אתה ממשיך לערבב
אני לא הזכרתי לא את הר' מזוז ולא הר' בן ציון ולא הרב עמאר
ומה שציטטתי- הם ממש לא אברכים יודעי ספר [ועמך כולם צדיקים]
אלא ת"ח שהוגים בתורה יומם ולילה
ואם משהו לא מסתדר לך אדרבה- עליך המלאכה לגמור
ואם אתה צריך ריענון- אעזור לך בפרטי
ואם כל מה שכתבתי נראה בעיניך- לדרדור למחוזות לא מתאימים, באמת שאין לי איך לעזור לך
 
שתהיה לי בריא.
לא מתכוון להמשיך כאן, רק שאלה אחת. ציטטתי רק אותך או עוד מישהו? דברי היו עליך או על עוד מישהו?

רמז: ציטטתי שניים ודיברתי לשניים ואני לא חוזר בי מדברי.
 
אני לא מבין, מה זה ללכת כמו מרן??

זה לזרוק השכל ולחזור כמו תוכי על פסקים???? אין לת"ח דעה עצמית לפסוק?? שלמד הסוגיה בעיון ופוסק לפי עיון שכלו?? הרי אם למד טוב הסוגיה והאחרונים, לא בהכרח שמגיע לאותה מסקנה, לא?
 
נאמן למרן אמר:
שתהיה לי בריא.
לא מתכוון להמשיך כאן, רק שאלה אחת. ציטטתי רק אותך או עוד מישהו? דברי היו עליך או על עוד מישהו?

רמז: ציטטתי שניים ודיברתי לשניים ואני לא חוזר בי מדברי.
לחץ כדי להרחיב...
היא גופא
על זה כתבתי שאתה מערבב מין בשאינו מינו
כי כל תגובתך היתה כלל על דברי השני, וא"כ מה הקשר ששמת את דברי עם דבריו
מ"מ כיון שאינך מתכוין להמשיך- [כפי שאתה עצמך מעיד] גם אני לא אמשיך אלא א"כ....
 
מוח חושב אמר:
אני לא מבין, מה זה ללכת כמו מרן??

זה לזרוק השכל ולחזור כמו תוכי על פסקים???? אין לת"ח דעה עצמית לפסוק?? שלמד הסוגיה בעיון ופוסק לפי עיון שכלו?? הרי אם למד טוב הסוגיה והאחרונים, לא בהכרח שמגיע לאותה מסקנה, לא?
לחץ כדי להרחיב...
לענ"ד שאם יש להם שאלה על מש"כ מרן, הם לא ממהרים לחלוק כי יש להם שאלה, אלא מנסים לחפש יישוב, ולתלות אם ריק הוא מכם.
באיזה שהוא שלב מותר לחלוק או לא להסכים או לא להבין. אבל לא שכל שאלה שעולה חולקים כי כנראה יש טעות וכנראה נעלם מהיבי"א רמב"ם מפורש, ויש לי ראיה מוחצת נגד מגמ' מפורשת וכד'. [ולא יוצאים מנקודת הנחה שמרן טעה או לא בטוח שצדק. אלא יוצאים מנקודת הנחה שבד"כ מרן צודק (ויש לו מספיק ידיעות בבקיאות ובעיון וסייעתא דשמיא לכוון לאמיתה של תורה), ואם יש שאלות יש גם תשובות, ורק אם משהו באמת לא מסתדר כותבים כדרכה של תורה. ע"ע הרב שמעון ללוש שליט"א].
 
בנימין לוריא אמר:
לענ"ד שאם יש להם שאלה על מש"כ מרן, הם לא ממהרים לחלוק כי יש להם שאלה, אלא מנסים לחפש יישוב, ולתלות אם ריק הוא מכם.
באיזה שהוא שלב מותר לחלוק או לא להסכים או לא להבין. אבל לא שכל שאלה שעולה חולקים כי כנראה יש טעות וכנראה נעלם מהיבי"א רמב"ם מפורש, ויש לי ראיה מוחצת נגד מגמ' מפורשת וכד'. [ולא יוצאים מנקודת הנחה שמרן טעה או לא בטוח שצדק. אלא יוצאים מנקודת הנחה שבד"כ מרן צודק (ויש לו מספיק ידיעות בבקיאות ובעיון וסייעתא דשמיא לכוון לאמיתה של תורה), ואם יש שאלות יש גם תשובות, ורק אם משהו באמת לא מסתדר כותבים כדרכה של תורה. ע"ע הרב שמעון ללוש שליט"א].
לחץ כדי להרחיב...
תשובה מדויקת להפליא!
דרך אגב הרב בנימין,אני אשמח מאוד לשמוע את דעתך באשכול שפרסמתי לאחרונה

"לשחרר את החטופים עכשיו - פיקוח נפש"?!

שלום לכולם ראשית חשוב לציין שאני יודע שמרן שליטא לעומתי זה יותר מזבוב לעומת נשר גדול,אין צורך להאריך והדברים ברורים.אני שואל רק כי תורה היא וללמוד אני צריך(אם הייתי רה"מ הייתי חותם על עסקה בהוראת מרן גם אם אני מתנגד אליה) אתמול בשיעור השבועי מרן שליטא שוב אמר שצריך לשחרר את החטופים עכשיו וזה...
forum.moreshet-maran.com
 
בנימין לוריא אמר:
לענ"ד שאם יש להם שאלה על מש"כ מרן, הם לא ממהרים לחלוק כי יש להם שאלה, אלא מנסים לחפש יישוב, ולתלות אם ריק הוא מכם.
באיזה שהוא שלב מותר לחלוק או לא להסכים או לא להבין. אבל לא שכל שאלה שעולה חולקים כי כנראה יש טעות וכנראה נעלם מהיבי"א רמב"ם מפורש, ויש לי ראיה מוחצת נגד מגמ' מפורשת וכד'. [ולא יוצאים מנקודת הנחה שמרן טעה או לא בטוח שצדק. אלא יוצאים מנקודת הנחה שבד"כ מרן צודק (ויש לו מספיק ידיעות בבקיאות ובעיון וסייעתא דשמיא לכוון לאמיתה של תורה), ואם יש שאלות יש גם תשובות, ורק אם משהו באמת לא מסתדר כותבים כדרכה של תורה. ע"ע הרב שמעון ללוש שליט"א].
לחץ כדי להרחיב...
הרב בנימין שליטא
הענין שלפי מרן שליט'א אי אפשר לחלוק על מרן זצוק'ל ותמיד מי שחולק ידו על התחתונה.
[דעת הרב דוד לא כך אפילו הוא עצמו חולק על אביו]
 
ספר החינוך פרשת שופטים מצוה תצה
מצוה לשמוע מכל בית דין הגדול שיעמדו להן לישראל בכל זמן
(א) לשמוע בקול בית דין הגדול ולעשות כל מה שיצוו אותנו בדרכי התורה באסור ומותר וטמא וטהור וחייב ופטור ובכל דבר שיראה להם שהוא חיזוק ותיקון בדתנו, ועל זה נאמר [דברים י"ז, י'], ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך, ונכפל בסמוך [שם, י"א] לחיזוק הדבר, על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה. ואין הפרש בזה בין הדבר שיראוהו הם מדעתם או הדבר שיוציאוהו בהיקש מן ההיקשים שהתורה נדרשת בהן או הדבר שיסכימו עליו שהוא סוד התורה או בכל ענין אחר שיראה להן שהדבר כן, על הכל אנו חייבין לשמוע להן. והראיה שזה ממנין מצות עשה אומרם זכרונם לברכה בספרי [כאן] ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, זו מצות עשה.
משרשי המצוה כמו שכתבתי בכסף תלוה עשה ב' בסימן ס"ז [מצוה ע"ח]. מדיני המצוה כגון מה שדרשו זכרונם לברכה על פי התורה אשר יורוך, אלו הגזרות והמנהגות, ועל המשפט, אלו הדברים שילמדו אותם מן הדין באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן, מכל הדבר אשר יגידו לך, זה הקבלה שקבלו איש מפי איש. ומה שאמרו זכרונם לברכה [סנהדרין פ"ח ע"ב] שבזמן שבית דין הגדול בירושלם כל מחלוקת שהיה לכל בית דין במקומו שואלין אותו לבית דין הגדול ועושין על פיהם. ועכשיו בעוונותינו שאין שם בית דין כל מחלוקת שיבוא בין חכמינו שבדורנו והחולקין יהיו שוים בחכמה, אם אין אנו ראויין להכריע ביניהן ולא נדע להיכן הדין נוטה, בשל תורה יש לנו לילך אחר המחמיר ובשל סופרים אחר המיקל. ומה שאמרו [עדיות פ"א מ"ה] שאין בית דין רשאי לבטל מה שאסר בית דין הקודם לו, ואפילו אם יראה בדעתו שאין אותו הדבר אסור מדין ההלכה, כל זמן שיראה שפשט אותו איסור בישראל, אלא אם כן הוא גדול מן הבית דין שאסר הדבר בחכמה וגם במנין. ובמה דברים אמורים שיוכל לבטל כשהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, כשלא אסר הבית דין הקודם לו אותו דבר כדי לעשות סייג לעם באיסורין, אבל אם אסר הבית דין הקודם לו אותו איסור כדי לעשות בו גדר לעם באיסורין אין כח בבית דין הבא אחריו לבטל תקנתו ואפילו הוא גדול ממנו בחכמה ובמנין. ואחר שכן הוא הדין יש לכל בית דין ובית דין בדורו להתיישב בדבר ולחקור הרבה ולתת לב בכל איסורין שיראה שהדור נוהג בו שלא לפרוץ ולהורות עליו להקל, כי שמא הקודם לו לגדור העם אסרו עם היותו יודע שהדבר מותר מדין ההלכה, ופורץ גדר וגו'. ויתר פרטי המצוה בסוף סנהדרין [פרק הנחנקין].
ונוהגת מצוה זו בזמן שבית דין הגדול בירושלם בזכרים ונקבות, שהכל מצווין לעשות כל אשר יורו. ובכלל המצוה גם כן לשמוע ולעשות בכל זמן וזמן כמצות השופט, כלומר החכם הגדול אשר יהיה בינינו בזמננו, וכמו שדרשו זכרונם לברכה [ראש השנה כ"ה ע"ב] ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, יפתח בדורו כשמואל בדורו, כלומר שמצוה עלינו לשמוע בקול יפתח בדורו כמו לשמואל בדורו.
ועובר על זה ואינו שומע לעצת הגדולים שבדור בחכמת התורה בכל אשר יורו מבטל עשה זה. וענשו גדול מאד שזהו העמוד החזק שהתורה נשענת בו, ידוע הדבר לכל מי שיש בו דעת.
 
יואל בן מנשה אמר:
ספר החינוך פרשת שופטים מצוה תצה
מצוה לשמוע מכל בית דין הגדול שיעמדו להן לישראל בכל זמן
(א) לשמוע בקול בית דין הגדול ולעשות כל מה שיצוו אותנו בדרכי התורה באסור ומותר וטמא וטהור וחייב ופטור ובכל דבר שיראה להם שהוא חיזוק ותיקון בדתנו, ועל זה נאמר [דברים י"ז, י'], ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך, ונכפל בסמוך [שם, י"א] לחיזוק הדבר, על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה. ואין הפרש בזה בין הדבר שיראוהו הם מדעתם או הדבר שיוציאוהו בהיקש מן ההיקשים שהתורה נדרשת בהן או הדבר שיסכימו עליו שהוא סוד התורה או בכל ענין אחר שיראה להן שהדבר כן, על הכל אנו חייבין לשמוע להן. והראיה שזה ממנין מצות עשה אומרם זכרונם לברכה בספרי [כאן] ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, זו מצות עשה.
משרשי המצוה כמו שכתבתי בכסף תלוה עשה ב' בסימן ס"ז [מצוה ע"ח]. מדיני המצוה כגון מה שדרשו זכרונם לברכה על פי התורה אשר יורוך, אלו הגזרות והמנהגות, ועל המשפט, אלו הדברים שילמדו אותם מן הדין באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן, מכל הדבר אשר יגידו לך, זה הקבלה שקבלו איש מפי איש. ומה שאמרו זכרונם לברכה [סנהדרין פ"ח ע"ב] שבזמן שבית דין הגדול בירושלם כל מחלוקת שהיה לכל בית דין במקומו שואלין אותו לבית דין הגדול ועושין על פיהם. ועכשיו בעוונותינו שאין שם בית דין כל מחלוקת שיבוא בין חכמינו שבדורנו והחולקין יהיו שוים בחכמה, אם אין אנו ראויין להכריע ביניהן ולא נדע להיכן הדין נוטה, בשל תורה יש לנו לילך אחר המחמיר ובשל סופרים אחר המיקל. ומה שאמרו [עדיות פ"א מ"ה] שאין בית דין רשאי לבטל מה שאסר בית דין הקודם לו, ואפילו אם יראה בדעתו שאין אותו הדבר אסור מדין ההלכה, כל זמן שיראה שפשט אותו איסור בישראל, אלא אם כן הוא גדול מן הבית דין שאסר הדבר בחכמה וגם במנין. ובמה דברים אמורים שיוכל לבטל כשהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין, כשלא אסר הבית דין הקודם לו אותו דבר כדי לעשות סייג לעם באיסורין, אבל אם אסר הבית דין הקודם לו אותו איסור כדי לעשות בו גדר לעם באיסורין אין כח בבית דין הבא אחריו לבטל תקנתו ואפילו הוא גדול ממנו בחכמה ובמנין. ואחר שכן הוא הדין יש לכל בית דין ובית דין בדורו להתיישב בדבר ולחקור הרבה ולתת לב בכל איסורין שיראה שהדור נוהג בו שלא לפרוץ ולהורות עליו להקל, כי שמא הקודם לו לגדור העם אסרו עם היותו יודע שהדבר מותר מדין ההלכה, ופורץ גדר וגו'. ויתר פרטי המצוה בסוף סנהדרין [פרק הנחנקין].
ונוהגת מצוה זו בזמן שבית דין הגדול בירושלם בזכרים ונקבות, שהכל מצווין לעשות כל אשר יורו. ובכלל המצוה גם כן לשמוע ולעשות בכל זמן וזמן כמצות השופט, כלומר החכם הגדול אשר יהיה בינינו בזמננו, וכמו שדרשו זכרונם לברכה [ראש השנה כ"ה ע"ב] ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, יפתח בדורו כשמואל בדורו, כלומר שמצוה עלינו לשמוע בקול יפתח בדורו כמו לשמואל בדורו.
ועובר על זה ואינו שומע לעצת הגדולים שבדור בחכמת התורה בכל אשר יורו מבטל עשה זה. וענשו גדול מאד שזהו העמוד החזק שהתורה נשענת בו, ידוע הדבר לכל מי שיש בו דעת.
לחץ כדי להרחיב...
העניין הוא שלכל אחד יש "הגדול שבדור" אחר
הרי אותו דבר אמרו על מרן כשהוא חלק על הבן איש חי,שהיה הגדול בדור בזמנו
 
ספר החינוך פרשת שופטים מצוה תצו
שלא להמרות על פי בית דין הגדול שיעמדו לישראל
(א) שנמנענו מלחלוק על בעלי הקבלה עליהם השלום ומלשנות את דבריהם ולצאת ממצותם בכל עניני התורה, ועל זה נאמר [דברים י"ז, י"א], לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, ואמרו זכרונם לברכה בספרי [כאן], לא תסור וגו', זו מצות לא תעשה.
משרשי המצוה לפי שדעות בני האדם חלוקין זה מזה לא ישתוו לעולם הרבה דעות בדברים, ויודע אדון הכל ברוך הוא שאילו תהיה כוונת כתובי התורה מסורה ביד כל אחד ואחד מבני אדם איש איש כפי שכלו, יפרש כל אחד מהם דברי התורה כפי סברתו וירבה המחלוקת בישראל במשמעות המצוות, ותעשה התורה ככמה תורות, וכענין שכתבתי במצות אחרי רבים להטות בכסף תלוה בסימן ס"ז [מצוה ע"ח], על כן אלהינו שהוא אדון כל החכמות השלים תורתנו תורת אמת עם המצוה הזאת שצונו להתנהג בה על פי הפירוש האמתי המקובל לחכמינו הקדמונים עליהם השלום.
ובכל דור ודור גם כן שנשמע אל החכמים הנמצאים שקבלו דבריהם ושתו מים מספריהם ויגעו כמה יגיעות בימים ובלילות להבין עומק מליהם ופליאות דעותיהם, ועם ההסכמה הזאת נכוין אל דרך האמת בידיעת התורה, וזולת זה אם נתפתה אחר מחשבותינו ועניות דעתנו לא נצלח לכל. ועל דרך האמת והשבח הגדול בזאת המצוה אמרו זכרונם לברכה [ספרי כאן] לא תסור ממנו ימין ושמאל, אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין לא תסור ממצותם,
כלומר שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים אין ראוי לנו לחלוק עליהם אבל נעשה כטעותם, וטוב לסבול טעות אחד ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב תמיד, ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו שבזה יהיה חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי.
ומפני ענינים אלה נמסרה כוונת התורה אל חכמי ישראל, ונצטוו גם כן שיהיו לעולם כת מועטת מן החכמים כפופה לכת המרובין מן השורש הזה, וכמו שכתבתי שם במצות להטות אחרי רבים.
 
יואל בן מנשה אמר:
צריך להיות עיוור לא לראות מי הגדול...
לחץ כדי להרחיב...
לפי זה כולם עוורים
לחסידים יש את האדמור
לליטאים הגדולים שלהם
לספרדים הגדול שלהם
דת"ל שלהם
וכן הלאה וכן הלאה..

וחוץ מזה,בראשית דרכו של מרן, היה חולק שהגדול בדור היה הבן איש חי? מרן עצמו כותב את זה בספריו...
 
יואל בן מנשה אמר:
בגלל שמרן זצ"ל ספרדי אין לו משקל ? אם הוא פוסק מה שלא קשור לחילוקי מנהגים בין אשכנזים לספרדים צריך לנהוג כמוהו.
לחץ כדי להרחיב...
"צריך לנהוג כמוהו"
באותה מידה אשכנזי יגיד לנו על פסקי חזו"א או משנה ברורה
כמו שאמרתי,לצערינו הרב אחד מהעונשים הקשים בגלות הוא שהאמת תהיה נעדרת,ואין סנהדרין שקובעת הלכה אחת. כל אחד טוען שהרב שלו הוא היודע,הוא הגדול,הוא המבין

אין ברירה אחרת אלא לקבל בהבנה ובאהבת ישראל שלכל אחד יש את הרב שלו. אני תלמיד מרן ואני לא יכול לקבוע שמרן צודק וכל שאר החכמים טועים.
 
יואל בן מנשה אמר:
מה יש להם?
לחץ כדי להרחיב...
יש להם את הרבנים שלהם
אנחנו נקבע מי רב באמת ומי לא?
לא צריך לצטט את גדולי ישראל שדיברו בהערצה על הרב קוק
ואני מציע לא להמשיך את הדיון כי כל המבזה ת"ח אתה יודע כמה עונשו קשה, וגם אם יש לך ספק אם הם בגדר ת"ח ,ספק דאורייתא לחומרא וחמירא סכנתא מאיסורא,אז חבל..

ובכל מקרה זה לא נושא הדיון(רבני הדת"ל אלא זה שכל אחד והגדול שלו) אז לא אגיב על זה בע"ה ב"נ
 
יואל בן מנשה אמר:
דיברתי על עכשיו, חלילה לא על הראי"ה קוק זצוק"ל.
בזמנינו אין -בכו"א אני לא מכיר- רב דת"ל בדרגה של 'גדול הדור'
לחץ כדי להרחיב...
כמו שאמרתי, לשיטתם יש
ולשיטתנו אין
והמעגל הזה לעולם לא נפסק..
הכלל העולה מן הדברים : עמ"י מקיים בהידור עשה "לך" רב, לכל אחד הרב שלו,הגדול שלו,המבין שלו
כלל שנפנים את זה נרבה באהבת חינם ונמנע מחלוקות מיותרות
 
חזור
חלק עליון