לענ"ד שאם יש להם שאלה על מש"כ מרן, הם לא ממהרים לחלוק כי יש להם שאלה, אלא מנסים לחפש יישוב, ולתלות אם ריק הוא מכם.
באיזה שהוא שלב מותר לחלוק או לא להסכים או לא להבין. אבל לא שכל שאלה שעולה חולקים כי כנראה יש טעות וכנראה נעלם מהיבי"א רמב"ם מפורש, ויש לי ראיה מוחצת נגד מגמ' מפורשת וכד'. [ולא יוצאים מנקודת הנחה שמרן טעה או לא בטוח שצדק. אלא יוצאים מנקודת הנחה שבד"כ מרן צודק (ויש לו מספיק ידיעות בבקיאות ובעיון וסייעתא דשמיא לכוון לאמיתה של תורה), ואם יש שאלות יש גם תשובות, ורק אם משהו באמת לא מסתדר כותבים כדרכה של תורה. ע"ע הרב שמעון ללוש שליט"א].