ממרן עד מרן
Active member
בעניין נושא העלייה הר הבית, יש לי קושייא עצומה, והאם מישהו יכול לפתור לי אותה.
בספרו של מרן שליט"א ילקוט יוסף דיני הכותל המערבי שנת תשע"ט, יש כמה מקומות שכותב שלא יודעים את מקומות הר הבית והעזרה ואביא בקצרה את הלשונות.
עמ' קכ'- "ומ"ש המאירי והמנהג פשוט ליכנס שם לפי מה ששמעתי, י"ל שנכנסו לאיזה שטח בהר הבית ולא לשטח העזרה, [אחר שטבלו לקריין] והיו יודעים אז במדוייק שטח המקומות, משא"כ עתה אחר שהערבים חרשו ובנו במקום המקדש את מסגדם ולא נודע לנו מה הוא שטח הר הבית ומה הוא שטח העזרה, אין להקל".
ובעמ' קכא'- "ומ"ש בספר חרדים [שער התשובה פ"ג] [וכן בסוף חידושי הרמב"ם לר"ה] שביום ד' חשון שנת ד' אלפים תשע מאות עשרים ושש, יצא מעכו לירושלים ונכנס למקום הגדול והקדוש והתפלל שם ביום ו' חשון, אין הכוונה שנכנס למקדש ממש, אלא שגבולות הר הבית היו ידועים לו, והבית ההוא היה בהר הבית, במקום שמותר להכנס בתוכו להתפלל [אחר טבילה] אבל בזמנינו שגבולות מקום המקדש והעזרות נעלמו מאתנו אסור להכנס בהר הבית מפני הספק על מקום המקדש".
ובעכמ' קכב'- וברור שבהמשך בגלויות שגלה ישראל מארצו לא נתברר לחכמי הדורות הגבולות המותרים בכניסה להר הבית, ועיין בשו"ת הרדב"ז ח"ב [סי' תרצא] שכתב שאין ספק שהאבן הנקראת אלצכדא [כיפת הסלע] היא אבן השתיה שעליה היה הארון בבית קודש הקדשים ע"כ, אבל הרבה עירערו על כך, ואף שידוע לנו שהכותל המערבי היא חומת הר הבית המערבית, [ודלא כמ"ש הרדב"ז שם שהוא כותל העזרה], ומשם לחומה המזרחית ת"ק אמה, מ"מ הרי אין ידוע לנו המרחק שבין הכותל המערבי לכותל בית קודש הקדשים".
כל אלו הלשונות שלהדיא אין אנו יודעים המרחק והשטח וכו'.
ואילו במקום אחר בספר נראה שכן יודעים את המרחק והמקומות, והוא, גבי הנושא האם מותר ליגוע בכותל שהרי ספק שמא היא חומת העזרה, שם להדיא כותב דמותר כי מכיפת הסלע עד הכותל יש כך וכך וכו', ומחשבן להדיא ונראה מדבריו שכן יודעים את המרחקים והשטח.
ואביא כעת הלשונות הללו.
בעמ' כז'- אחר שהביא דברי הרדב"ז שלשי' הכותל המערבי הוא כותל העזרה ולפ"ד יוצא שאסור ליכנס לכותל עם נעלים, הביא את הרידב"ז על הרדב"ז שהקשה עליו ויישב וכו', ואז כותב "אולם האמת יורה דרכו כי הכותל המערבי שלנו אינו כותל העזרה כלל אלא חומת הר הבית וכמ"ש כן להדיא בעל אבנ"ז [חיו"ד סי' תנ'] וממקומו הוא מוכרע לפ"ד הרדב"ז עצמו [בסי' תרצא] שכותב שבלי ספק אבן השתייה היא כנגד כיפת המסגד שנקראת אל צכרא שהיתה במערבו של בית קדשי הקדשים ע"ש, ולפי קנה מדה, המרחק מעובי כותל המערבי עד האבן הנ"ל הוא יותר ממאה מטר, [יותר ממאתיים אמה, לפ"ד הגרא"ח נאה בשיעורי תורה שהאמה של תורה ארבעים ושמנה ס"מ] [וי"א שבעים ושמונה מטר] ואילו המרחק שבין כותל העזרה לבין אבן השתיה אינו יותר משלשים ושמונה אמות שאחורי בית הכפורת י"א אמה, ועובי הכותל של קודש הקדשים עם התא שבפנים י"ז אמה, בסך הכל כ"ח אמה, ואבן השתיה היתה במערבו של בית קודש הקדשים לדברי הרמב"ם, ואף את"ל שהאבן היתה באמצע בית קדש הקדשים, וכמ"ש התויו"ט [פ"ה דיומא מ"ב] ובספר דרך הקודש בשם מהרימ"ט, מ"מ כיון שבית קודש הקדשים היה עשרים על עשרים הוסף מחצית העשרים על כ"ח, הו"ל ל"ח אמה, נמצא שאין בין כותל המערבי של עזרה לאבן השתיה יותר מל"ח אמה, והמציאות רחוקה מאוד משיעור זה, ועל כרחך לומר שאין הכותל המערבי הזה שלנו אלא כותל הר הבית, ודלא כהרדב"ז בזה.
ובהמשך עמ' כח'- "ולפ"ז נחה שקטה כל הארץ, כי הואיל ומקום עמידה שע"י הכותל המערבי היא מחוץ להר הבית [כי שטח הר הבית שהיה ת"ק אמות על ת"ק אמות, אינו כולל את עובי הכותל וכמ"ש המאירי והתפארת ישראל רפ"ב דמדות] מותר לכל הטמאים להתקרב אל הכותל המערבי והנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם.
אשמח למי שיאיר את עיני בזה
בספרו של מרן שליט"א ילקוט יוסף דיני הכותל המערבי שנת תשע"ט, יש כמה מקומות שכותב שלא יודעים את מקומות הר הבית והעזרה ואביא בקצרה את הלשונות.
עמ' קכ'- "ומ"ש המאירי והמנהג פשוט ליכנס שם לפי מה ששמעתי, י"ל שנכנסו לאיזה שטח בהר הבית ולא לשטח העזרה, [אחר שטבלו לקריין] והיו יודעים אז במדוייק שטח המקומות, משא"כ עתה אחר שהערבים חרשו ובנו במקום המקדש את מסגדם ולא נודע לנו מה הוא שטח הר הבית ומה הוא שטח העזרה, אין להקל".
ובעמ' קכא'- "ומ"ש בספר חרדים [שער התשובה פ"ג] [וכן בסוף חידושי הרמב"ם לר"ה] שביום ד' חשון שנת ד' אלפים תשע מאות עשרים ושש, יצא מעכו לירושלים ונכנס למקום הגדול והקדוש והתפלל שם ביום ו' חשון, אין הכוונה שנכנס למקדש ממש, אלא שגבולות הר הבית היו ידועים לו, והבית ההוא היה בהר הבית, במקום שמותר להכנס בתוכו להתפלל [אחר טבילה] אבל בזמנינו שגבולות מקום המקדש והעזרות נעלמו מאתנו אסור להכנס בהר הבית מפני הספק על מקום המקדש".
ובעכמ' קכב'- וברור שבהמשך בגלויות שגלה ישראל מארצו לא נתברר לחכמי הדורות הגבולות המותרים בכניסה להר הבית, ועיין בשו"ת הרדב"ז ח"ב [סי' תרצא] שכתב שאין ספק שהאבן הנקראת אלצכדא [כיפת הסלע] היא אבן השתיה שעליה היה הארון בבית קודש הקדשים ע"כ, אבל הרבה עירערו על כך, ואף שידוע לנו שהכותל המערבי היא חומת הר הבית המערבית, [ודלא כמ"ש הרדב"ז שם שהוא כותל העזרה], ומשם לחומה המזרחית ת"ק אמה, מ"מ הרי אין ידוע לנו המרחק שבין הכותל המערבי לכותל בית קודש הקדשים".
כל אלו הלשונות שלהדיא אין אנו יודעים המרחק והשטח וכו'.
ואילו במקום אחר בספר נראה שכן יודעים את המרחק והמקומות, והוא, גבי הנושא האם מותר ליגוע בכותל שהרי ספק שמא היא חומת העזרה, שם להדיא כותב דמותר כי מכיפת הסלע עד הכותל יש כך וכך וכו', ומחשבן להדיא ונראה מדבריו שכן יודעים את המרחקים והשטח.
ואביא כעת הלשונות הללו.
בעמ' כז'- אחר שהביא דברי הרדב"ז שלשי' הכותל המערבי הוא כותל העזרה ולפ"ד יוצא שאסור ליכנס לכותל עם נעלים, הביא את הרידב"ז על הרדב"ז שהקשה עליו ויישב וכו', ואז כותב "אולם האמת יורה דרכו כי הכותל המערבי שלנו אינו כותל העזרה כלל אלא חומת הר הבית וכמ"ש כן להדיא בעל אבנ"ז [חיו"ד סי' תנ'] וממקומו הוא מוכרע לפ"ד הרדב"ז עצמו [בסי' תרצא] שכותב שבלי ספק אבן השתייה היא כנגד כיפת המסגד שנקראת אל צכרא שהיתה במערבו של בית קדשי הקדשים ע"ש, ולפי קנה מדה, המרחק מעובי כותל המערבי עד האבן הנ"ל הוא יותר ממאה מטר, [יותר ממאתיים אמה, לפ"ד הגרא"ח נאה בשיעורי תורה שהאמה של תורה ארבעים ושמנה ס"מ] [וי"א שבעים ושמונה מטר] ואילו המרחק שבין כותל העזרה לבין אבן השתיה אינו יותר משלשים ושמונה אמות שאחורי בית הכפורת י"א אמה, ועובי הכותל של קודש הקדשים עם התא שבפנים י"ז אמה, בסך הכל כ"ח אמה, ואבן השתיה היתה במערבו של בית קודש הקדשים לדברי הרמב"ם, ואף את"ל שהאבן היתה באמצע בית קדש הקדשים, וכמ"ש התויו"ט [פ"ה דיומא מ"ב] ובספר דרך הקודש בשם מהרימ"ט, מ"מ כיון שבית קודש הקדשים היה עשרים על עשרים הוסף מחצית העשרים על כ"ח, הו"ל ל"ח אמה, נמצא שאין בין כותל המערבי של עזרה לאבן השתיה יותר מל"ח אמה, והמציאות רחוקה מאוד משיעור זה, ועל כרחך לומר שאין הכותל המערבי הזה שלנו אלא כותל הר הבית, ודלא כהרדב"ז בזה.
ובהמשך עמ' כח'- "ולפ"ז נחה שקטה כל הארץ, כי הואיל ומקום עמידה שע"י הכותל המערבי היא מחוץ להר הבית [כי שטח הר הבית שהיה ת"ק אמות על ת"ק אמות, אינו כולל את עובי הכותל וכמ"ש המאירי והתפארת ישראל רפ"ב דמדות] מותר לכל הטמאים להתקרב אל הכותל המערבי והנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם.
אשמח למי שיאיר את עיני בזה
