ידידי החביב, ממליץ בחום שתעיין במפות של השיטות בנידון של מיקום המקדש כך תוכל להבין יותר בבהירות, יש הסברים יפים של "לשכנו תדרושו" ועוד, זכור שבהמ"ק פניו היו לכיוון מזרח (הר הזיתים) ואחוריו למערב (הכותל), לגבי הערתך:
א. ההיכל זהו או שמו של "הקודש" בעצמו או של כלל הבית, כלומר של האולם,הקודש,וקה"ק יחדיו, וכמפורש בנביא "ובהיכלו כולו אומר כבוד..." ,"לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו" ועוד רבות. (לפעמים גם קה"ק נקרא כך ע' ס' שמואל בתחילתו במפרשים שם) , כוונתי באמרי "היכל" לכלל הבית על כל שלושת חלקיו, והבאתי שמר"ב מטולדה במסעותיו משמע כמעט להדיא שהכותל הוא הקיר המערבי (האחורי) של ההיכל היינו הקיר האחורי של קה"ק עצמו, אמנם הוא יחידאה ואינו להלכה.
ב. ההיכל כמובן לא חצץ בין הקודש לקה"ק, בין הקודש לקה"ק היתה מחיצה שנקראת "דביר" בלבד, והיא מתוארת במלכים ו'-ז' ע"ש, והיו בה שינויים מעטים בין בית ראשון לשני ואכמ"ל. (ההיכל הוא שם נרדף לקודש עצמו, או לכלל הבנין, וכלעיל).
ג. שוב להלכה, היות ועל הכותל יש לנו מסורת חזקה וברורה שהוא הקיר המערבי של הר הבית, אנו סומכים על זה ונכנסים לרחבת הכותל ללא חשש, שידוע שהמקדש היה רחוק מהכותל המערבי לערך 100 אמה (לחלק מהשיטות) לכיוון מזרח. אמנם כפי שכתבתי לעיל אנחנו לא יודעים בדיוק איפה היה ממוקם המשכן מצפון לדרום ויש בזה כמה כמה דעות שאת חלקם פרטתי לעיל,ולכן השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו.
ד. היו שכן חששו לשיטות שההיכל היה קצת יותר מערבה, כהגרי"ז שלא נכנס לרחבת הכותל.
ה. אשריך לגבי ההערה של "קילורין לעיניים" בזה אתה צודק בהחלט, פשוט התפספסה לי הל' בהקלדה. (לגבי הק' והכ' אל תקפיד עלי, הרי הם מתחלפות כמ"ש הראשונים, הרמב"ן בפירושו על התורה ועוד).
