מצאתי ליישב מנהג העולם כדברי הרב יוסיף אור ומשני טעמים, ואשמח למי שיש הערות שיכתבם, ולהגדיל תורה ולהאדירה לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא.
הורדת השיער מאוחרי האוזן
התעוררתי לכתוב על המנהג הנפוץ בקרב הספרים והמסופרים שמגלחים בתער, או במכונה על מספר 0, או במספריים את השערות שמסביב לעיגול האוזן מלמעלה (מצד הפנים, עד המקום הגבוה שבאוזן), דהיינו שהספר לוקח מכונת תספורת, לא תער אלא על 0, ומעגל את הצמיחה סביב האוזן, שזה מנהג כל העולם, אך העירוני שיש בזה חשש לאיסור דאורייתא, ונבוא לסכם בזה השיטות שיהיה הדבר במסודר, ולמזהיר ולנזהר ירבה שלומם כנהר.
בתורה (ויקרא י"ט כ"ז) נאמר: "לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך". ובגמרא מכות (כ:), תנו רבנן פאת ראשו סוף ראשו, ואיזהו סוף ראשו זה המשווה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו.
ולהלכה פסק מרן בשולחן ערוך (יורה דעה סי' קפא סעי' ט): "שיעור הפאה מכנגד שיער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם, וכל רוחב מקום זה לא תיגע בו יד", עכ"ל.
ונפסק להלכה שתחילת מקום פאות הראש יש לשער ממקום הגבוה שעל המצח מן הצד, ומשם בקו עד המקום הגבוה שבאמצע האוזן מלמעלה, ונמשך מקום פאות הראש עד צד האוזן במקום שמתחבר סוף הראש עם הלחי, ויש מקילים עד אמצע האוזן שהוא כנגד חור האוזן, וכ"ד הגאון ר' יצחק יוסף.
וא"כ יוצא, שהחלק שמעל לאוזן, מקום חיבור האוזן עם המצח והשער, שנהוג בכל העולם שמספרים ב-0 או במספריים שם, יהיה אסור, כי נחשב כחלק מהפאה. והעירני ר' דביר אזולאי הי"ו מש"כ הביאור הלכה בנידון דידן, בסי' קנא (ד"ה אפילו מספר ישראל) ש"כ: "ושיעור הפאה הוא מכנגד שער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם וכל רוחב השערות שבמקום זה לא תגע בו יד להעבירם מצד שהוא הכל בכלל פאת הראש ומשם ולמטה מתחלת פאת הזקן וכמבואר כ"ז
בש"ע יורה דעה סימן קפ"א ע"ש. גם אחד המקיף ואחד הניקף הוא בכלל לאו זה וכמבואר שם.
ובעו"ה מצוי שמעבירין את הפאות עד סמוך לבשרן ממש ואין משיירין כלל ויש בזה חשש דאורייתא והיה להם לשייר עכ"פ קצת מן הקצת.
וביותר מזה יש מהבחורים שבעת שהספר מספר ראשו הוא מגלח לו השער שאצל אזנו והוא מחמת שמוטעין שחושבין שפאת הראש נקרא רק מה שאנו קורין פאה ולא כן הוא כאשר כתבנו והוא לאו גמור דאורייתא לד"ה וגם זה הלאו הוא אפילו על הניקף וכנ"ל וע"כ אפילו אם המספר הוא א"י יש לישראל להזהירו שלא יגע בו כלל במקום ההוא וגם במרחץ מותר להפסיק את המספר שלא יגלח במקום ההוא אם יהיו דבריו נשמעין לו וכמבואר לעיל
בסימן פ"ד דכדי לאפרושי מאיסורא מותר אפילו במרחץ עיי"ש. עכ"ד. ויוצא א"כ מהמבואר דהנוהגים כך עוברים על איסור דאורייתא.
וד"ז רבים רבים נוהגים בו, וכמש"כ בק' האסור והמותר בתספורת הראש והזקן, שיש שנכשלין בעון הגדול הזה מפני חסרון הידיעה, שאינם יודעים את חומר האיסור, שאילו היה יודע שהוא איסור לאו גמור מו התורה כמו אכילת חזיר לא היה מפקיר עצמו לעשות זאת כי הלא אכילת חזיר מי שהוא בכלל ישראל לא היה מתיר לעצמו בשום פנים בעולם, וע"כ עליו לדעת כי לא נופל איסור זה מאכילת חזיר, ואדרבא חמור יותר ממנו באיזה סוגים וכו'.
מכל האמור יוצא שהנוהגים להעביר במכונה על מספר 0, או בתער השערות שמסביב לעיגול האוזן מלמעלה (מצד הפנים, עד המקום הגבוה שבאוזן), דהיינו שהספר לוקח מכונת תספורת, לא תער אלא על 0, ומעגל את הצמיחה סביב האוזן, עוברים על איסור דאורייתא משום "לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך".
אמנם נ"ל ליישב מנהג העולם הדתי, דמה שרוב הספרים עושים הם אינם מורידים בתער ממש, אלא שמים את המכונה על הצד (ר"כ הספרים עושים כך, מלבד מה שעושים חילונים שמצמידים המכונה כרגיל על העור ועושים עיגול מסביב לאוזן בתער ממש, ואף דתיים נכשלים בזה מחוסר ידיעה שבזה יתבאר לעיל שיש בזה איסור דאורייתא גמור), וכשהמכונה על הצד ומעבירים אותה מסביב לאוזן זה אינו מוריד השיער לגמרי אלא גוזזו בלבד. וכן הוא במספרים שרק גוזז את השיער הארוך אבל לא מוריד ממש מעיקרא את השיער, משא"כ ששם את המכונה בצורה רגילה על הראש, כמו שמגלח את זקנו שאז בודאי מוריד את השיער ויהיה אסור, אבל במנהג הנפוץ שכך לא יהיה בעיה דהא גוזז בלבד.
אולם יש לדחות דהא ספק דאורייתא לחומרא, כי אולי יש חשש שיוריד השיער ממש אפ' כששם המכונה על הצד.
ונ"ל ליישב משני טעמים:
א. הטעם העיקרי להתיר זהו בירור המציאות, שאם כמעט ולא מצוי הדבר, שכאשר שם המכונה על הצד או כשנזהר מאוד במספרים הרי שאין כאן ס"ד לחומרא, דהא קרוב לודאי הוא. וד"ז צריך לברר צל ספרים. ומברור שעשיתי עם כמה ספרים יר"ש נראה שאם שם מכונה על 0 בצידה, לא מצוי הורדת שיער לגמרי, אלא רק גזיזה, ומהאמור במספרים וכד' יש להקפיד ולדייק בזה שיגזוז רק השיער הארוך ולא יוריד משורש השיערה.
ב. הטעם השני שיש כאן ס"ס דשמא מספריים כעין תער מותר כסתם מרן, ושמא הלכה כהרמב"ם ועןד להקת ראשונים ראשונים שהפאה רק 40 שערות, ושמא כהריטב"א ורש"י שרק במגלח כל הפאה עובר איסור, ובפרט שיש אומרים (רמב"ן ועוד, כמבואר בחוברת שהוצאנו בס"ד 'תורת חיים') שמספריים כעין תער זה רק מדר' גם לאוסרים.
ומכל הספקות הנ"ל נראה להתיר הדבר שבספק, ובייחוד כאשר הספרים אומרים שלא מצוי הדבר שמוריד השיער אלא רק גוזז.
ולאחר שהעלתי את הדברים לגאון הרב שמואל אליהו ענה לי כדברינו לעיל, שיהיה מותר דיש כאן גזיזה בלבד, (ובפרט לסוברים שמותר לספר הפאה אפ' מלימטר אחד).
ואמנם מה שנוהגים חילונים ואף דתיים שאינם בקיאים בהלכות, שמורידים במכונה על 0 בצורה רגילה, ולא מטים את המכונה על הצד, ומורידים את השערות ממש הרי שעובריים על איסור דאורייתא.
וצריך שתדע שאנשים כאלה אסורים לשמש כש"ץ, וכ"כ הגאון רבי חיים פאלאג’י בספר החפץ חיים (סי’ נה אות יב) שאדם שמתגלח בתער פסול מלשמש כשליח ציבור בבית הכנסת. וראה ילקוט יוסף סי’ נג סעי’ כח, שעדיף להתפלל ביחידות ולא להתפלל עם חזן המגלח זקנו בתער.
ואם מוריד השערות פחות מ- 2.5 מ"מ כמנהג בית ישראל והשו"ע יהיה אסור לעלותו חזן, אבל לצרפו למנין נראה שיהיה מותר, שעשה כן בשוגג וכן שאם עושה על מס' נמוך מאוד יש לו לסמוך על הדעות היחידות המקלות בדבר.
