• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

שיעור זמן לקביעות סעודה בפת הבאה בכיסנין

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
האם באמת כך נכון למעשה, שמי שאכל 150 גרם של עוגה ואחר כ-20 דקות אכל עוד 150 גרם, אינו מברך ברהמ"ז?
וכן מי שאכל 2 עוגיות ששוקלות כזית במשך 5 דקות ואח"כ 5 דקות הפסקה, ואז שוב אכל עוד כזית ב-5 דקות ושוב הפסקה וכך כשעה וחצי, שכן יצטרך לברך ברהמ"ז?
 
האם באמת כך נכון למעשה, שמי שאכל 150 גרם של עוגה ואחר כ-20 דקות אכל עוד 150 גרם, אינו מברך ברהמ"ז?
[על מה מתבססת ההנחה?] לכאו' אם לא הפסיק כגון שיצא לחוץ מברך ברהמ"ז, [בהנחה ששבע, וש300 גרם הוי שיעור קביעות סעודה].
וכן מי שאכל 2 עוגיות ששוקלות כזית במשך 5 דקות ואח"כ 5 דקות הפסקה, ואז שוב אכל עוד כזית ב-5 דקות ושוב הפסקה וכך כשעה וחצי, שכן יצטרך לברך ברהמ"ז?
לכאו' כנ"ל שאם לא הפסיק מברך ברהמ"ז.
 
שו"ת אור לציון חלק ב פרק יב - הלכות דברים הנוהגים בסעודה אות ב

ב. שאלה. מהו שיעור זמן קביעות סעודה באכילת מיני מזונות כדי להתחייב עליהם לבסוף ברכת המזון.

תשובה. אם אוכל שיעור קביעות סעודה בתוך שעה וחומש, דהיינו שאוכל כמאתים ושלושים גרם מיני מזונות בתוך שעה ושתים עשרה דקות, נחשב סעודה אחת, ומברך בתחילה המוציא לחם מן הארץ ולבסוף ברכת המזון, אבל אם אוכל שיעור זה במשך זמן יותר משעה וחומש, אינו מברך אלא בורא מיני מזונות וברכת מעין שלוש
וע"ע הליכות מועד [כמדומה לי על שבועות]
 

קבצים מצורפים

  • 1714127097340.png
    1714127097340.png
    122.6 KB · צפיות: 4
[על מה מתבססת ההנחה?] לכאו' אם לא הפסיק כגון שיצא לחוץ מברך ברהמ"ז, [בהנחה ששבע, וש300 גרם הוי שיעור קביעות סעודה].

לכאו' כנ"ל שאם לא הפסיק מברך ברהמ"ז.
שו"ת אור לציון חלק ב פרק יב - הלכות דברים הנוהגים בסעודה אות ב

ב. שאלה. מהו שיעור זמן קביעות סעודה באכילת מיני מזונות כדי להתחייב עליהם לבסוף ברכת המזון.

תשובה. אם אוכל שיעור קביעות סעודה בתוך שעה וחומש, דהיינו שאוכל כמאתים ושלושים גרם מיני מזונות בתוך שעה ושתים עשרה דקות, נחשב סעודה אחת, ומברך בתחילה המוציא לחם מן הארץ ולבסוף ברכת המזון, אבל אם אוכל שיעור זה במשך זמן יותר משעה וחומש, אינו מברך אלא בורא מיני מזונות וברכת מעין שלוש
וע"ע הליכות מועד [כמדומה לי על שבועות]
בילקו"י ברכות החדש כרך א' עמ' תקי"ב כתב: "הקובע סעודה על עוגה, צריך שיאכל כל כזית בשיעור אכילת פרס [דהיינו שמונה כזיתות, וכל כזית בשבע דקות וחצי. ואין די בזה שיאכל כזית אחד מהעוגה בתוך זמן של אכילת פרס ואת השאר העוגה [בשיעור 216 גרם] יאכל מעט מעט]. ובין כזית לכזית לא ישהה יותר מכדי אכילת פרס, כנ"ל".

אני תמיד חשבתי שאם אוכל במשך 72 דקות שיעור 216 גרם, ולפחות כל כזית אכל במשך זמן של אכילת פרס, מברך ברהמ"ז. ולפי"ז במקרה הראשון (שאכל 300 גרם עם הפסקה של 20 דקות) צריך לברך.
ומהילקו"י אני מבין כמו שכתבתי בהודעה הראשונה.
[ובאמת כשאמרתי לאיזה מורה הוראה את הדין הנ"ל של 72 דקות, חלק עליי, ואמר שלא כך הוא הדין. אלא כפי שכתבתי בהודעה הראשונה. (ונראה לי שהראה לי לדייק כך גם מהילקו"י הישן, שכתב רק שיש לאכול כל כזית בכדי אכילת פרס ולא הזכיר 72 דקות), וכעת בחדש זה מפורש יותר.
ובמקורות בילקו"י ברכות החדש הביא שעורכי הספר אור לציון כתבו 72 דקות וכו'.
עריכה: בילקו"י הישן (מהדו"ק) סי' קס"ח סעיף ט' כתב שיש לאכול רק כזית א' בכא"פ, ואת שאר הכזיתות יאכל לאפי' לאט לאט. אולם בילקו"י ברכות שיצא אח"כ (מהדו"ב) כתב שיש אומרים כך, אך לדינא יש לאכול כל כזית בכא"פ. וראה מש"כ בהליכו"ע ח"ב עמ' קיג ד"ה "והנה בשו"ת"].
 
נערך לאחרונה:
יש גם בשו"ת קול אליהו טופיק [לא זוכר הסימן]
והיום הסתפקתי מענין לענין
מי שיודע שהולכים להביא פיצה שברכתה מזונות [ובדרך אגב דעת הגר"ד יוסף דכל פיצה ברכתה מזונות אא"כ קקובע] ויקבע עליה סעודה
אך עד שיבוא המשלוחן
הגישו לחם שום מזונות האם יברך מהתחלה המוציא על סמך הפיצה
או שכעת יברך מזונות ומן השמים ירחמו
 
הראוני שגם בהליכות מועד של הרב אופיר מלכה ציין בפשטות את הדין, שלפי האול"צ 72 דקות, ולפי הרב עובדיה - כל כזית בכדא"פ.
[ואמנם שם ציין שהוא 56 דקות כיון שחישב 8 כזיתים כפול 7 דקות, אבל לא דק, כיון שיכול להגיע גם לכפול, אם האכילה תהיה במשך כ-7 דקות והפסקה כ-7 דקות. (ואגב... 7.5 דקות)].
 
אם האכילה תהיה במשך כ-7 דקות והפסקה כ-7 דקות. (ואגב... 7.5 דקות)].
הייום הסתפקתי בזה רבות
מנלן שאפשר להפסיק
דהרי יש צד לומר דכיון דבעינן לאכול שיעור קביעות סעודה
אם כן יש 4 בצים שזה 8 כזיתות כל כזית בכדי אכילת פרס
ואנחנו צריכים שכולם יהיו מחוברים
א"כ מי אמר שאפשר להפסיק בזמן של אכילת פרס
והיינו שיש לחשב מסיום האכילה הראשון עד סיום הכזית השני זמן של אכילת פרס
ולא לחשב מסיום האכילה לתחילת האכילה הבאה
והן אמת שמצינו להחמיר בזה לענין חולה ביום הכיפורים דיש להמתין בזה זמן אכילת פרס מסיום להתחלה
אך זה להחמיר אך להקל לענין ברכה מנלן
ולא מצאתי לזה מקור אשמח לשמוע ובאמת שבקול אליהו טופיק נראה מדבריו שאין מקום זמן של הפסקה

ומענין לענין באותו ענין
מצרף מכתב של מרן הגר"ע
ולא הבנתי למה לא התיר להם והצריך בין כזית לכזית הרי הם שאלו לענין ברכה וה' יאיר עיני
 

קבצים מצורפים

  • אוצר החכמה_-_ משנת יוסף - קובץ בתורת הגר-ע יוסף - חגי תשרי - בן דוד, יהודה (עורך) -__ ...pdf
    749.1 KB · צפיות: 5
האם באמת כך נכון למעשה, שמי שאכל 150 גרם של עוגה ואחר כ-20 דקות אכל עוד 150 גרם, אינו מברך ברהמ"ז?
וכן מי שאכל 2 עוגיות ששוקלות כזית במשך 5 דקות ואח"כ 5 דקות הפסקה, ואז שוב אכל עוד כזית ב-5 דקות ושוב הפסקה וכך כשעה וחצי, שכן יצטרך לברך ברהמ"ז?
יש תשובה בס' של הרב בנימין חותה ממרן זצל וגם מאור ישרל בקיצר ש''ע הביאו
 
האם באמת כך נכון למעשה, שמי שאכל 150 גרם של עוגה ואחר כ-20 דקות אכל עוד 150 גרם, אינו מברך ברהמ"ז?
וכן מי שאכל 2 עוגיות ששוקלות כזית במשך 5 דקות ואח"כ 5 דקות הפסקה, ואז שוב אכל עוד כזית ב-5 דקות ושוב הפסקה וכך כשעה וחצי, שכן יצטרך לברך ברהמ"ז?
1734351774027.pngח''ב

1734351802718.png
 
חזור
חלק עליון