• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

שיעור זמן לקביעות סעודה בפת הבאה בכיסנין

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
האם באמת כך נכון למעשה, שמי שאכל 150 גרם של עוגה ואחר כ-20 דקות אכל עוד 150 גרם, אינו מברך ברהמ"ז?
וכן מי שאכל 2 עוגיות ששוקלות כזית במשך 5 דקות ואח"כ 5 דקות הפסקה, ואז שוב אכל עוד כזית ב-5 דקות ושוב הפסקה וכך כשעה וחצי, שכן יצטרך לברך ברהמ"ז?
 
האם באמת כך נכון למעשה, שמי שאכל 150 גרם של עוגה ואחר כ-20 דקות אכל עוד 150 גרם, אינו מברך ברהמ"ז?
[על מה מתבססת ההנחה?] לכאו' אם לא הפסיק כגון שיצא לחוץ מברך ברהמ"ז, [בהנחה ששבע, וש300 גרם הוי שיעור קביעות סעודה].
וכן מי שאכל 2 עוגיות ששוקלות כזית במשך 5 דקות ואח"כ 5 דקות הפסקה, ואז שוב אכל עוד כזית ב-5 דקות ושוב הפסקה וכך כשעה וחצי, שכן יצטרך לברך ברהמ"ז?
לכאו' כנ"ל שאם לא הפסיק מברך ברהמ"ז.
 
שו"ת אור לציון חלק ב פרק יב - הלכות דברים הנוהגים בסעודה אות ב

ב. שאלה. מהו שיעור זמן קביעות סעודה באכילת מיני מזונות כדי להתחייב עליהם לבסוף ברכת המזון.

תשובה. אם אוכל שיעור קביעות סעודה בתוך שעה וחומש, דהיינו שאוכל כמאתים ושלושים גרם מיני מזונות בתוך שעה ושתים עשרה דקות, נחשב סעודה אחת, ומברך בתחילה המוציא לחם מן הארץ ולבסוף ברכת המזון, אבל אם אוכל שיעור זה במשך זמן יותר משעה וחומש, אינו מברך אלא בורא מיני מזונות וברכת מעין שלוש
וע"ע הליכות מועד [כמדומה לי על שבועות]
 

קבצים מצורפים

  • 1714127097340.png
    1714127097340.png
    122.6 KB · צפיות: 2
[על מה מתבססת ההנחה?] לכאו' אם לא הפסיק כגון שיצא לחוץ מברך ברהמ"ז, [בהנחה ששבע, וש300 גרם הוי שיעור קביעות סעודה].

לכאו' כנ"ל שאם לא הפסיק מברך ברהמ"ז.
שו"ת אור לציון חלק ב פרק יב - הלכות דברים הנוהגים בסעודה אות ב

ב. שאלה. מהו שיעור זמן קביעות סעודה באכילת מיני מזונות כדי להתחייב עליהם לבסוף ברכת המזון.

תשובה. אם אוכל שיעור קביעות סעודה בתוך שעה וחומש, דהיינו שאוכל כמאתים ושלושים גרם מיני מזונות בתוך שעה ושתים עשרה דקות, נחשב סעודה אחת, ומברך בתחילה המוציא לחם מן הארץ ולבסוף ברכת המזון, אבל אם אוכל שיעור זה במשך זמן יותר משעה וחומש, אינו מברך אלא בורא מיני מזונות וברכת מעין שלוש
וע"ע הליכות מועד [כמדומה לי על שבועות]
בילקו"י ברכות החדש כרך א' עמ' תקי"ב כתב: "הקובע סעודה על עוגה, צריך שיאכל כל כזית בשיעור אכילת פרס [דהיינו שמונה כזיתות, וכל כזית בשבע דקות וחצי. ואין די בזה שיאכל כזית אחד מהעוגה בתוך זמן של אכילת פרס ואת השאר העוגה [בשיעור 216 גרם] יאכל מעט מעט]. ובין כזית לכזית לא ישהה יותר מכדי אכילת פרס, כנ"ל".

אני תמיד חשבתי שאם אוכל במשך 72 דקות שיעור 216 גרם, ולפחות כל כזית אכל במשך זמן של אכילת פרס, מברך ברהמ"ז. ולפי"ז במקרה הראשון (שאכל 300 גרם עם הפסקה של 20 דקות) צריך לברך.
ומהילקו"י אני מבין כמו שכתבתי בהודעה הראשונה.
(ובאמת כשאמרתי לאיזה מורה הוראה את הדין הנ"ל של 72 דקות, חלק עליי, ואמר שלא כך הוא הדין. אלא כפי שכתבתי בהודעה הראשונה. (ונראה לי שהראה לי לדייק כך גם מהילקו"י הישן, שכתב רק שיש לאכול כל כזית בכדי אכילת פרס ולא הזכיר 72 דקות), וכעת בחדש זה מפורש יותר.
ובמקורות בילקו"י ברכות החדש הביא שעורכי הספר אור לציון כתבו 72 דקות וכו'.
 
יש גם בשו"ת קול אליהו טופיק [לא זוכר הסימן]
והיום הסתפקתי מענין לענין
מי שיודע שהולכים להביא פיצה שברכתה מזונות [ובדרך אגב דעת הגר"ד יוסף דכל פיצה ברכתה מזונות אא"כ קקובע] ויקבע עליה סעודה
אך עד שיבוא המשלוחן
הגישו לחם שום מזונות האם יברך מהתחלה המוציא על סמך הפיצה
או שכעת יברך מזונות ומן השמים ירחמו
 
הראוני שגם בהליכות מועד של הרב אופיר מלכה ציין בפשטות את הדין, שלפי האול"צ 72 דקות, ולפי הרב עובדיה - כל כזית בכדא"פ.
[ואמנם שם ציין שהוא 56 דקות כיון שחישב 8 כזיתים כפול 7 דקות, אבל לא דק, כיון שיכול להגיע גם לכפול, אם האכילה תהיה במשך כ-7 דקות והפסקה כ-7 דקות. (ואגב... 7.5 דקות)].
 
חזור
חלק עליון