*הקשר הפנימי בין מו"ר הרב דב הכהן קוק שליט"א למקובל הצדיק רבי אפרים זצ"ל אביו של מרן ראש ישיבת פורת יוסף חכם שלום כהן זצ"ל שהשבת כ"ה אב תשפ"ג היה יום השנה הראשון לפטירתו*
השבת פרשת ראה כ"ה אב תשפ"ג, היה היום השנה הראשון של מרן חכם שלום כהן זצ"ל ראש ישיבת "פורת יוסף" ונשיא מועצת חכמי התורה.
רגעים מיוחדים ונדירים היו בסעודה שלישית שהתארכה כמעט עד חצות לילה, כאשר הרב יקותיאל אוהב ציון הזכיר את אביו של חכם שלום כהן זצ"ל, המקובל הצדיק מהר"ר אפרים בן ר' משה זלכה הכהן זצ"ל, שתחילת הסתלקותו היתה ביום ב' של ראש השנה בשנת תשי"ז, ונסתלק לישיבה של מעלה למחרת ביום צום גדליה ג' בתשרי שחל בשבת קדש. [כך העידו תלמידיו ובנו מרן חכם שלום כהן זצ"ל, אעפ"י שיש מקומות שמצויין אחרת].
וידוע כי ביום ב' של ראש השנה בשנת תשי"ז, זכינו וירדה לעולם נשמתו של מו"ר הרב דב הכהן קוק שליט"א.
ואמר הרב יקותיאל אוהב ציון למו"ר הרב דב קוק שליט"א כי רואים כאן במפורש את מאמר חז"ל בקידושין (עב ע"ב) על הפסוק "וזרח השמש ובא השמש"... "עד שלא שקעה שמשו של זה, זרחה שמשו של זה"...
ומיד כאשר שמע מו"ר הרב שליט"א את שמו של רבי אפרים הכהן זצ"ל, מיד התבטא ואמר: 'אפרים' - זה פריה ורביה דאורייתא (ע"פ חגיגה ג ע"ב).
והמשיך הרב יקותיאל אוהב ציון ואמר למו"ר הרב שליט"א: "עד שלא שקעה שמשו של הכהן ההוא... זרחה שמשו של הרב שליט"א הכהן...", ומיד התבטא הרב שליט"א ואמר 'הלואי'... והפטיר מו"ר הרב שליט"א ואמר: "כהנא מסייע כהנא" (חולין מט ע"א).
והוסיף הרב שליט"א ואמר: ["וראה בנים לבניך", זה פריה ורביה הנ"ל, וההמשך], "שלום על ישראל" - זה הבן שלו מרן חכם שלום כהן זצ"ל, ואני הייתי חבר של רבי שלום כהן בלב ונפש לגמרי, [וכמו שהתבטא חכם שלום זצ"ל למו"ר הרב שליט"א בעת שהיה בטבריה, כי הוא היה מתפלל עליו בכל יום].
והזכירו שהיארצייט הראשון לחכם שלום כהן זצ"ל היה השבת ובדיוק עברה שנה, ומיד אמר הרב שליט"א: כל כך מהר, רק אתמול נפטר...
רבי אפרים הכהן הזה, זה בכלל לא כמו שאתה אומר, זה אטמוספירה אחרת, זה לא כמו חכם שלום, ואע"פ שחכם שלום הוא גברא רבה, בכל זאת הוא רק "כרעא דאבוה"... וכמו שסיפר רבי דוד אביחצירא שליט"א למו"ר הרב שליט"א שהוא מרגיש כמו הבדל של "אלף שנה" בינו לבן אביו הבבא מאיר זיע"א...
ועם כל זה שחכם שלום מאד קרוב... אביו רבי אפרים זה 'חפצא' אחרת, ומי שיסתכל בספרים ["רבינו האור לציון" ג' כרכים] שכתבו על הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל, ויראה מה שכתוב עליו... זה לא רק יותר גדול, זה משהוא אחר, חפצא אחרת, אי אפשר לדבר עליו, זה משהו אחר - שינוי מהותי ולא רק יותר גדול... אי אפשר לדבר עליו.
את חכם שלום זצ"ל, אני עדיין יכול להספיד, אבל את רבי אפרים אני לא יכול להספיד... קראתי עליו מאוד הרבה, וכשאני שומע את השם שלו - זה מאוד קונה אותי, מזה אני חי... כמו הראי"ה קוק זצ"ל, שאמנם לא ראיתי אותו, אבל ההכרה שלי בדברים שלו, הרבה יותר עמוקה מאשר הראיה שלו. זה הרבה יותר עמוק. לכן אם ראיתי או לא - זה כמאן דליתא, והאמת שלא מדויק לומר כמאן דליתא, אלא זה נהיה טפל...
ואם נתבונן, הזמן שבו מפטירים "הבן יקיר לי אפרים" - זה ביום השני של ראש השנה, 'אפרים' זה שמו של חכם רבי אפרים בן ר' משה זלכה הכהן זצ"ל. [ו"יקיר לי אפרים" מרמז על הפסוק "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו". וע' סנהדרין (לח ע"ב) על הפסוק הנ"ל].