• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

הגאון הצדיק הרב דב קוק שליט"א

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
הרב דב (איסר) הכהן קוק (נולד בב' בתשרי תשי"ז; 7 בספטמבר 1956), הוא רב ומקובל המתגורר בטבריה. חיבר מאות ספרים בתורת הנגלה והנסתר.

קורות חייו​

הרב קוק נולד לשושנה ורבי נחום קוק, מרבני העיר רמת גן ובנו של הרב רפאל קוק, רבה של טבריה.

למד בישיבת קול תורה הקטנה ובישיבת פוניבז', שם התקרב למשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין ולרבי אלעזר מנחם מן שך. לאחר נישואיו התגורר בבני ברק, ואחר כך[דרושה הבהרה] עבר לצפת. למד בכוללי ש"ס, ובהמשך פנה ללימודי קבלה. בשנות השמונים עבר הרב דב קוק לטבריה.

אשתו היא הרבנית המרצה לאה קוק, בתו של הרב יצחק זילברשטיין, העומדת במרכז הסרט התיעודי "התיקון". בנם הבכור נשוי לבתו של הרב יוסף אפרתי.

חיבר מאות ספרים על התורה, על הש"ס ועל התפילה; רובם בעלי אופי קבלי. בשנת התשע"ט הוקם מכון "שפתי כהן" המוציא לאור את כתביו.

בעקבות מאבק שנוצר בין ראש עיריית טבריה רון קובי חשב הרב קוק לעזוב את טבריה אך בסופו של דבר הודח קובי מראשות העירייה, והרב קוק נשאר בעיר.

בט' בניסן תש"פ, במהלך התפרצות נגיף הקורונה בישראל חלה הרב קוק בקורונה ואושפז בבית החולים פוריה בסכנת חיים, אך לאחר כמה ימים הוטב מצבו והוא אושפז בביתו עד שהחלים.

הנהגותיו​

הרב קוק מתגורר בדירה שהייתה של סבו רבי רפאל קוק ואביו רבי נחום קוק, ולומד בבית המדרש הצמוד ששימש גם הוא את הסב. סביבו התקבצו תלמידים, רובם בעלי תשובה. אף שהוא אשכנזי-ליטאי, הוא מתפלל בנוסח עדות המזרח ובהגייה ספרדית. שיטתו משלבת את תורות הרמח"ל, תנועת המוסר והתניא. בחלק מהתפילות הוא משלב כלי נגינה והקדיש נאמר גם הוא בניגון. הרב קוק נוהג לשמש כשליח ציבור בחזרת הש"ץ.

סגנון חייו של הרב קוק סגפני. הוא עטוף בעשרות טליתות-קטן, ולובש בגדי לבן או בגדי זהב, וסדר יומו כולל שעות ארוכות במיוחד של תפילות ולימוד. עיקר לימודו עוסק בסוגיות התלמוד, אולם הוא מקדיש שעות רבות גם ללימוד קבלה.

לרב הנהגות שונות מן המקובל בציבור החרדי. תפילותיו יכולות להימשך על פני שעות רבות, עד שלעיתים הוא מתיישב באמצע התפילה ומניח ראשו על כרית באפיסת כוחות.

פסיקותיו​

הרב מקפיד על קשירת פתיל תכלת בציצית ולובש תפילין במשך כל היום, וכן הוא מורה לתלמידיו. בבית הכנסת שלו נוהגים רוב המתפללים להתפלל מנחה עם טלית ותפילין.

הרב מסתייג מרפואה ומרופאים בכלל.

מספריו​

  • אוהל תורה על פרשיות השבוע
  • אילנא דחיי בפסוקי התורה
  • אם למסורת במסורת הש"ס
  • ארץ הצבי עניינים בש"ס
  • באר לחי עניינים בש"ס
  • באר חפרוה שרים
  • בין הפרקים עניינים בש"ס
  • ברומו של עולם עיונים בתפילה
  • דרכיה דרכי נעם בפסוקי התורה
  • הגדה של פסח-שפתי כהן על סדר ההגדה יצא לאור ע"י מכון "שפתי כהן" בשנת תש"פ.
  • ואני תפילה עיונים
  • וטהר הכהן על מסכת מקואות
  • ויברך דוד עניינים והערות בש"ס
  • ויזרע יצחק בפסוקי התורה
  • ויצא יצחק לשוח ענייני עבודת הלב
  • זרע הארץ
  • חוט של חסד על סדר הפרשיות
  • חזון נחום בפסוקי התורה
  • טור יהלם
  • טובה ראייתה בפסוקי התורה
  • כרם שלמה עניינים בש"ס
  • כתנות אור על סדר פרשיות התורה ולקט עיונים באגדתא
  • לבנת הספיר על סדר פרשיות התורה
  • לוית חן על התורה
  • לכו לחמו בלחמי על עניינים בש"ס
  • לקיחה תמה
  • מבין השיטין של תורה על התורה (2 חלקים)
  • מטה לוי: בפסוקי התורה
  • מים נאמנים לפי סדר הפרשיות (דרושים)
  • ממדבר מתנה עניינים בש"ס
  • מנחת קדש בפסוקי התורה
  • מעין חיים בפסוקי התורה
  • מקרא קודש בפסוקי התורה
  • ניצוצין בפסוקי התורה
  • ניצני תורה עניינים בש"ס
  • סימנא מילתא בפסוקי התורה
  • עד שהמלך במסיבו בפסוקי התורה (דרושים)
  • עורי צפון בפסוקי התורה
  • פה סח ענייני פסח ועל סדר הפרשיות
  • פיסוק טעמים שבמקרא
  • פיסוק מקראות שבתורה
  • פרשה סדורה הערות ודיוקים בלשונות חז"ל ומדרשיהם
  • צבי קדש הערות בלשונות חז"ל ומדרשיהם
  • ציצית הכסת: חבש פאר
  • קובץ על יד עניינים בש"ס
  • קובץ עניינים בש"ס
  • קול התור עניינים בש"ס
  • קול תודה בפסוקי התורה
  • קול תורה עניינים בש"ס
  • רני ושמחי בפסוקי התורה
  • שביתת קדש: עניינים שונים בהלכות שבת
  • שופר תרועה
  • שיחות בענייני חג השבועות
  • שיחות הרב דב קוק
  • שיר חדש לפי סדר הפרשיות
  • שמן למאור עניינים בש"ס
  • שער שמעון ענייני תפלה
  • תוספת יום טוב על מסכת ביצה
  • תורה אור על התורה (2 חלקים)
  • תשורת חן כמה הלכות ודברי מוסר בפשט הפסוקים
 

למה הרב קוק לא אוכל כמעט שום דבר?​

כידוע הרב שליט”א אינו אוכל מן התעשיה כלום, ועל כן אינו אוכל עופות כיון שהם מוזרקים, אא”כ מביאים לו עוף אורגני, כמו כן אינו שותה מרוב סוגי היינות הידועים מפני חומרים משמרים שבתוכם, והיין שבחדרו הוא תמיד יין מיוחד של הרב נדל מבני ברק או של כיוצא בו שאין בהם שום חומר משמר, ואינו שותה מים מן הברז כי אם מים מינרלים, וכן על זה הדרך, ואומר תמיד כי באכילת הדברים המתועשים וכל מה שיש בו חומר משמר וכו’, כיון שאינם מן הטבע שהטביע הקב”ה בבריאה, אם כן הגוף לא מצליח לעכל את זה בצורה רגילה וזה מאמץ לגוף, ומלבד הענין של שמירת הגוף, הרי כל זה גורם עייפות מיותרת לאדם, ונמצא שיש בזה בסופו של דבר עוון ביטול תורה שהוא הקשה מכל, וכמו שאמרו ותלמוד תורה כנגד כולם. [כשאמרתי ענין זה בפני כמה לומדים נבהלו מעצמת המחשבה שיש ברבינו על כל דבר].


טובת המאכל או חסכון בפעילות מח

באחד הימים הניחו לפני הרב ביצה בת יומה, וכשאכל אמר לי פעם הייתי סבור שעדיף לא לאכול כלל, עתה אני אומר כיון שיש במאכלים כל מיני ענינים טובים וכמו חלבונים טובים הנכנסים לגוף ע”י אכילת הביצה וכעזה”ד, אם כן טוב הוא לאדם לאכול, אבל עתה אני מסתפק דכיון שבכדי לעכל ולפרק את האוכל בגוף האדם דרושה פעילות מוחית, שמא מאמץ המח קשה יותר מן התועלת שבפרטים המועילים לגוף ע”י המאכל… ולא נפשט עדיין ספק זה…

הרב מדבר המון על זה שתאוות האכילה המיותרת גורמת לאדם שיבוש בלימוד התורה ועוד הרבה רעות, וידוע מאמר חז”ל, עד שאדם מתפלל שיכנסו דברי תורה למעיו יתפלל שלא יכנסו מעדנים למעיו, וביאר רבינו שליט”א, שהמעיים הם מקור הרגש, וכמו שכתוב “מעי חמרמרו”, ואם המעדנים נכנסים למעיים, הכונה שהאדם מתרגש מהם, אז כבר לא יזכה להתרגשות מתורה…

נזכרתי במה שאמר הגר"י זילברשטיין שליט"א, חמיו של רבינו, כי מי שחושב שלחתני הגאון ר’ דוב יש טעם באוכל, זה סימן שהוא לא מכיר את חתני… [וידוע שכך התבטא החזון איש על הקצות החושן]

ופעם אמר לי, אם אין רצון פנימי לאכול לא לאכול, צריך שהאוכל יתגלש ולא להכניסו בכח…

בימי הקורונה שהייתי שוהה במחימתו הרבה, ראיתיו טועם וופל הנקרא טורטית, ואמר לי זה לא בריא ואיני רגיל בזה, אבל מה אני יעשה שאני מחפש כל מיני טצדקי, אולי אצליח עוד כמה דקות ללמוד… [בימים אלו שהרב היה חולה בקורונה, חולשתו היתה עצומה והיה ישן וקם עשרות פעמים ביום, וטובל כל שעה בכדי לנסות להתעורר וללמוד, והיה זועק בכאבי הנפש על ביטול תורה].
 
דבר מעניין שאומר מכיון שהגיע לטבריה [ואין שייך בזה הטעם שעולה ביחד עם בתי דינים כיון שעשה עליה יחידה לטבריה]
הוא חייב לנהוג כמרן השו"ע שהוא המרא דאתרא דא"י.
ובאמת הוא נוהג כמרן השו"ע אלא שהוא לגמרי כמרן ולא כמנהגנו שכל מקום שיש מנהג נגד מרן הולכים אחרי המנהג כיון שהוא מגיע מכח מרא דאתרא לבד.
לפני שנים בשמחת תורה הרב רקד עם הספר יביע אומר ואמר שזה כל התורה כולה.
וידוע שהיה עניין הלכתי סבוך שהלך לשאול את פי קודשו של מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל.
וזאת אע"פ שקשור משפחתית להגרי"ש אלישיב.
 
ואגב, לפני תקופת מה השתתפתי בברית שהוא היה סנדק.
וקודם הברית התקיימה תפילת מנחה, המסובים אמרו לרב שיזדרז קצת (מאריך מאוד בתפילתו, כידוע) כי קבעו את שעת הברית לשעה פלונית..
ענה הרב "כשאליהו הנביא יגיע אני יסיים"

ועוד אנקדוטה קצרה שהיתה אז באותה הברית.
באמצע תפילת שמו"ע של הרב הרב ביקש מאחד ממקורביו שהיה לצידו עט. ומיד נתתי לו את שלי.
ראשית, תמהתי איך באמצע שמו"ע? אך תלמידו השיב לי שעולים לרב המון חידושים וענינים מסוימים באמצע התפילה ואם הוא לא כותב אותם בראשי פרקים הוא לא יכול להתרכז. וזכורני שכך הוא בעצמו גם השיב בריאיון הנ"ל בעיתון בקהילה.
 
ואגב, לפני תקופת מה השתתפתי בברית שהוא היה סנדק.
וקודם הברית התקיימה תפילת מנחה, המסובים אמרו לרב שיזדרז קצת (מאריך מאוד בתפילתו, כידוע) כי קבעו את שעת הברית לשעה פלונית..
ענה הרב "כשאליהו הנביא יגיע אני יסיים"

ועוד אנקדוטה קצרה שהיתה אז באותה הברית.
באמצע תפילת שמו"ע של הרב הרב ביקש מאחד ממקורביו שהיה לצידו עט. ומיד נתתי לו את שלי.
ראשית, תמהתי איך באמצע שמו"ע? אך תלמידו השיב לי שעולים לרב המון חידושים וענינים מסוימים באמצע התפילה ואם הוא לא כותב אותם בראשי פרקים הוא לא יכול להתרכז. וזכורני שכך הוא בעצמו גם השיב בריאיון הנ"ל בעיתון בקהילה.
נו מה באמת היישוב לדבר? איך אפשר באמצע שמונה עשרה?
ואני ראיתי שבפורים הוא אמר לעשות נפילת אפיים , לא מצאתי לזה יישוב, מה אומרים כאן?
 
נו מה באמת היישוב לדבר? איך אפשר באמצע שמונה עשרה?
ואני ראיתי שבפורים הוא אמר לעשות נפילת אפיים , לא מצאתי לזה יישוב, מה אומרים כאן?
היכן ראית שבפורים הוא מורה לעשות נפ"א [ונ"ל שהיא בדותא ולהד"מ]. וגם אם כן כידוע שחלק מהראשונים כן היו נופלים על פניהם בפורים.
ונראה לי שכבודו צריך להזהר קצת בקולמסו על גאון וקדוש שבישראל, כי מה שהקשית לעיל שאין זה מן היישו'ב, זאת הלכה פשוטה לכל המעיין בהלכות תפלה [וכמ"ש הרשל"צ שהובא לעיל], ואידך זיל גמור.
 
יש לו הרבה הנהגות מפליאות, אחת מהן לברך שהחיינו בשם ומלכות על כל ספר חדש שמביאים לו ומוצא חן בעיניו
מצורף כאן מכתב בשמו ממורנו הראב"ד שליט"א, המכתב הזה לא פורסם כ"כ משום מה
 

קבצים מצורפים

  • מי המועמד לראשות העיר טבריה מטעם הרב קוק.pdf
    474.4 KB · צפיות: 54
מצורף כאן מכתב בשמו ממורנו הראב"ד שליט"א, המכתב הזה לא פורסם כ"כ משום מה
אם אפשר בבקשה לא להתחיל להביא דברים ממנו כאן, כדי שלא יגיבו וכו'.
כאן זה בעיקר סרטונים ועובדות על הרב.
 
*הקשר הפנימי בין מו"ר הרב דב הכהן קוק שליט"א למקובל הצדיק רבי אפרים זצ"ל אביו של מרן ראש ישיבת פורת יוסף חכם שלום כהן זצ"ל שהשבת כ"ה אב תשפ"ג היה יום השנה הראשון לפטירתו*


השבת פרשת ראה כ"ה אב תשפ"ג, היה היום השנה הראשון של מרן חכם שלום כהן זצ"ל ראש ישיבת "פורת יוסף" ונשיא מועצת חכמי התורה.

רגעים מיוחדים ונדירים היו בסעודה שלישית שהתארכה כמעט עד חצות לילה, כאשר הרב יקותיאל אוהב ציון הזכיר את אביו של חכם שלום כהן זצ"ל, המקובל הצדיק מהר"ר אפרים בן ר' משה זלכה הכהן זצ"ל, שתחילת הסתלקותו היתה ביום ב' של ראש השנה בשנת תשי"ז, ונסתלק לישיבה של מעלה למחרת ביום צום גדליה ג' בתשרי שחל בשבת קדש. [כך העידו תלמידיו ובנו מרן חכם שלום כהן זצ"ל, אעפ"י שיש מקומות שמצויין אחרת].

וידוע כי ביום ב' של ראש השנה בשנת תשי"ז, זכינו וירדה לעולם נשמתו של מו"ר הרב דב הכהן קוק שליט"א.

ואמר הרב יקותיאל אוהב ציון למו"ר הרב דב קוק שליט"א כי רואים כאן במפורש את מאמר חז"ל בקידושין (עב ע"ב) על הפסוק "וזרח השמש ובא השמש"... "עד שלא שקעה שמשו של זה, זרחה שמשו של זה"...

ומיד כאשר שמע מו"ר הרב שליט"א את שמו של רבי אפרים הכהן זצ"ל, מיד התבטא ואמר: 'אפרים' - זה פריה ורביה דאורייתא (ע"פ חגיגה ג ע"ב).

והמשיך הרב יקותיאל אוהב ציון ואמר למו"ר הרב שליט"א: "עד שלא שקעה שמשו של הכהן ההוא... זרחה שמשו של הרב שליט"א הכהן...", ומיד התבטא הרב שליט"א ואמר 'הלואי'... והפטיר מו"ר הרב שליט"א ואמר: "כהנא מסייע כהנא" (חולין מט ע"א).

והוסיף הרב שליט"א ואמר: ["וראה בנים לבניך", זה פריה ורביה הנ"ל, וההמשך], "שלום על ישראל" - זה הבן שלו מרן חכם שלום כהן זצ"ל, ואני הייתי חבר של רבי שלום כהן בלב ונפש לגמרי, [וכמו שהתבטא חכם שלום זצ"ל למו"ר הרב שליט"א בעת שהיה בטבריה, כי הוא היה מתפלל עליו בכל יום].

והזכירו שהיארצייט הראשון לחכם שלום כהן זצ"ל היה השבת ובדיוק עברה שנה, ומיד אמר הרב שליט"א: כל כך מהר, רק אתמול נפטר...

רבי אפרים הכהן הזה, זה בכלל לא כמו שאתה אומר, זה אטמוספירה אחרת, זה לא כמו חכם שלום, ואע"פ שחכם שלום הוא גברא רבה, בכל זאת הוא רק "כרעא דאבוה"... וכמו שסיפר רבי דוד אביחצירא שליט"א למו"ר הרב שליט"א שהוא מרגיש כמו הבדל של "אלף שנה" בינו לבן אביו הבבא מאיר זיע"א...

ועם כל זה שחכם שלום מאד קרוב... אביו רבי אפרים זה 'חפצא' אחרת, ומי שיסתכל בספרים ["רבינו האור לציון" ג' כרכים] שכתבו על הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל, ויראה מה שכתוב עליו... זה לא רק יותר גדול, זה משהוא אחר, חפצא אחרת, אי אפשר לדבר עליו, זה משהו אחר - שינוי מהותי ולא רק יותר גדול... אי אפשר לדבר עליו.

את חכם שלום זצ"ל, אני עדיין יכול להספיד, אבל את רבי אפרים אני לא יכול להספיד... קראתי עליו מאוד הרבה, וכשאני שומע את השם שלו - זה מאוד קונה אותי, מזה אני חי... כמו הראי"ה קוק זצ"ל, שאמנם לא ראיתי אותו, אבל ההכרה שלי בדברים שלו, הרבה יותר עמוקה מאשר הראיה שלו. זה הרבה יותר עמוק. לכן אם ראיתי או לא - זה כמאן דליתא, והאמת שלא מדויק לומר כמאן דליתא, אלא זה נהיה טפל...

ואם נתבונן, הזמן שבו מפטירים "הבן יקיר לי אפרים" - זה ביום השני של ראש השנה, 'אפרים' זה שמו של חכם רבי אפרים בן ר' משה זלכה הכהן זצ"ל. [ו"יקיר לי אפרים" מרמז על הפסוק "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו". וע' סנהדרין (לח ע"ב) על הפסוק הנ"ל].
 
חזור
חלק עליון