• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • הודפס מחדש ע"י 'המרכז למורשת מרן' הספר "ילקוט יוסף - פורים משולש", עם מגילת אסתר בתוספת ביאורים ממנהיג הדור מרן הראש"ל שליט"א. מחיר מיוחד לזיכוי הרבים: 15 ש"ח בלבד. >> לרכישה ישירה באתר לחצו כאן

האם בזית ירוק נאמר דין קדימה?

ישראל

Well-known member
אשמח להתייחסות חכמי הפורום.
מישהו טען, שכל מה שזית קודם לתמר וענבים ורימון, היינו דוקא זית שחור, אבל בזית ירוק אינו קודם כלל לשאר המינים. ושוברו, עפמ"ש במשנ"ב (סי' ריא ס"ק כ), וז"ל, וכתבו האחרונים דחשיבות מין שבעה להקדים ראשון לשני, הוא רק כשנגמר הפרי, אבל אם לא נגמר כמו זית קודם שגדל הנץ, אף שהוא ראשון לארץ בתרא, חשוב יותר המאוחר ממנו, דמה שנשתבחה בהן ארץ ישראל הוא רק בנגמר הפרי, וכן כל כהאי גוונא. עכ"ל.
והנה יודעי דבר אומרים שההבדל בין זית ירוק לשחור, הוא שירוק לא נגמר בישולו ושחור נגמר בישולו, לפ"ז זית ירוק כיון שלא נגמר בישולו אינו בדיני קדימה בברכות.
מאידך יש שרצו לומר שכוונת המשנ"ב לאפוקי פרי בוסרי שאינו ראוי לאכילה, לא כן בזיתים ירוקים שראויים הם לאכילה. ויש לציין נמי, שבמציאות (כך ביררו) בין זית ירוק בין זית שחור אינו ראוי לאכילה אחר שמוסקים אותו, אלא אחר שרייתו במי מלח או בחומץ. כך שלכאורה אין הבדל בין זית ירוק לשחור.
 
מישהו טען, שכל מה שזית קודם לתמר וענבים ורימון, היינו דוקא זית שחור, אבל בזית ירוק אינו קודם כלל לשאר המינים.
טענה זו לא נכונה, וכמדוייק מדברי המשנ"ב שציטטתם:
כתבו האחרונים דחשיבות מין שבעה להקדים ראשון לשני, הוא רק כשנגמר הפרי, אבל אם לא נגמר כמו זית קודם שגדל הנץ, אף שהוא ראשון לארץ בתרא, חשוב יותר המאוחר ממנו, דמה שנשתבחה בהן ארץ ישראל הוא רק בנגמר הפרי, וכן כל כהאי גוונא.
דרק באופן שלא נגמר הפרי, כגון בזית קודם שגדל הנץ סביבו כמבואר בסי' רב אז אמרינן דאין דין קדימה. אבל בזיתים ירוקים אינו כן, אלא נגמר בישולו והראייה שמברכים עליו עץ ולא אדמה, אלא שלא הבשילו כמו הזיתים השחורים.
 
דרק באופן שלא נגמר הפרי, כגון בזית קודם שגדל הנץ סביבו כמבואר בסי' רב אז אמרינן דאין דין קדימה. אבל בזיתים ירוקים אינו כן, אלא נגמר בישולו והראייה שמברכים עליו עץ ולא אדמה, אלא שלא הבשילו כמו הזיתים השחורים.
לגבי הראיה שמברכים עליו העץ, א"כ משמע מדבריך שהמשנ"ב בא למעט שזית שלא נגמר בישולו ומברכים עליו האדמה אינו קודם למין שבעה. מה החידוש?! (או יותר נכון מה הקשר לומר שברכת האדמה אינה קודמת למין שבעה, שייך להגיד אם האדמה קודם לעץ אבל לא למין שבעה).
 
מחילה רבי @ישראל אהובי, האם פעם קטפת זיתים? מבין כותלי דבריך ניכר שמעולם לא.
לפעמים על עץ אחד חלק מהזיתים שחורים וחלק ירוקים ויש שטוענים שהירוקין יותר טובים לכבישה וכל שכן לשמן שבכלל לא לוקחים מהשחורים
 
טענה זו לא נכונה, וכמדוייק מדברי המשנ"ב שציטטתם:
תקרא את כל ההודעה. מחילה. הוא טען לחלק בין ירוק לשחור. במשנ"ב ודאי שלא כתוב חילוק אבל כתוב גדר, אם נגמר הפרי או לא. וכת"ר מוזמן לבדוק הענין, ולראות שאכן כך הוא שירוק נמסק לפני גמר בישולו ושחור אחר גמר בישולו.
אבל בזיתים ירוקים אינו כן, אלא נגמר בישולו והראייה שמברכים עליו עץ ולא אדמה, אלא שלא הבשילו כמו הזיתים השחורים.
שוב תבדוק. המציאות אינה כן.
והראיה גם אינה מוכרחת, וכבר דנו בזה האח' וביארו טעם הדבר שמברכים העץ ולא האדמה.

לי עדיין אין הכרעה בזה.
אם כי ששוב ראיתי שהפוסקים דנו בזה, ע' חיי אדם כלל נז אות ט. כיו"ב בבן איש חי (ש"ר פר' מטות סעיף ב). ומנגד בספר שלחן הטהור מקומרנא (סי' ריא הי"א).
 
מחילה רבי @ישראל אהובי, האם פעם קטפת זיתים? מבין כותלי דבריך ניכר שמעולם לא.
לפעמים על עץ אחד חלק מהזיתים שחורים וחלק ירוקים ויש שטוענים שהירוקין יותר טובים לכבישה וכל שכן לשמן שבכלל לא לוקחים מהשחורים
רבי יצחק אהובי, ידעתי גם ידעתי, אבל ענין הצבע הוא ענין גמר הפרי, כבודו יבדוק הדבר. אני בדקתי.
 
לגבי הראיה שמברכים עליו העץ, א"כ משמע מדבריך שהמשנ"ב בא למעט שזית שלא נגמר בישולו ומברכים עליו האדמה אינו קודם למין שבעה. מה החידוש?! (או יותר נכון מה הקשר לומר שברכת האדמה אינה קודמת למין שבעה, שייך להגיד אם האדמה קודם לעץ אבל לא למין שבעה).
ראיתי כעת שנח' בזה המג"א בסק"ח והלבוש, האם גם בשלא נגמר בישולם יש דין קדימה, כגון זית קודם שגדל הנס ובכוסס חיטים שברכת שניהם אדמה, והמשנ"ב פסק כהמג"א שאין אומרים בזה דין קדימה אלא רק בשנגמר הפרי.
 
שוב תבדוק. המציאות אינה כן.
והראיה גם אינה מוכרחת, וכבר דנו בזה האח' וביארו טעם הדבר שמברכים העץ ולא האדמה.

לי עדיין אין הכרעה בזה.
אם כי ששוב ראיתי שהפוסקים דנו בזה, ע' חיי אדם כלל נז אות ט. כיו"ב בבן איש חי (ש"ר פר' מטות סעיף ב). ומנגד בספר שלחן הטהור מקומרנא (סי' ריא הי"א).
תעיין במג"א בסק"ח שמשיג על דברי הלבוש והעלה לא כמותו.
והמשנ"ב הנ"ל פוסק כהמג"א פשוט וקל, רק משום מה לא ציין בשעה"צ למקור דברי המג"א.
 
ראיתי כעת שנח' בזה המג"א בסק"ח והלבוש, האם גם בשלא נגמר בישולם יש דין קדימה, כגון זית קודם שגדל הנס ובכוסס חיטים שברכת שניהם אדמה, והמשנ"ב פסק כהמג"א שאין אומרים בזה דין קדימה אלא רק בשנגמר הפרי.
אכן זה המג"א הוא מקור דברי המשנ"ב והחי"א. ומכאן מתחילה הסוגיא.
תעיין במג"א בסק"ח שמשיג על דברי הלבוש והעלה לא כמותו.
והמשנ"ב הנ"ל פוסק כהמג"א פשוט וקל, רק משום מה לא ציין בשעה"צ למקור דברי המג"א.
פשוט וקל זה אני יודע.
רק מה לעשות שהפוסקים נחלקו בזה. וכפי שציינתי.
 
תעיין במג"א בסק"ח שמשיג על דברי הלבוש והעלה לא כמותו.
והמשנ"ב הנ"ל פוסק כהמג"א פשוט וקל, רק משום מה לא ציין בשעה"צ למקור דברי המג"א.
ואם באמת נכון הדבר. צריך לפרסם זאת, כי העולם נוהגים להקדים גם על זית ירוק

ואגב לפו"ר זה מה שראיתי בסוגיא. מגא לבוש חיי אדם באח שלחן טהור. אבל יכול מאוד להיות שיש עוד פוסקים חשובים שדנו בזה, שמכריעים כמותם ולא כמו משנ"ב.
עוד נקודה במגא והמשנב רואים רק גדר לדין, אבל לא בטוח כלל שמשליך על נ"מ מעשית כדידן, שהם נאכלין ע"י כבישה (כך זה הזיתים המצויים בימינו שאינם ראויים לאכילה אלא ע"י שריה במי מלח או חומץ), ואפשר כיון שסו"ס נאכלין עי כבישה בזה הדין יהיה שונה, וכמו שנח' האחרונים שציינתי לעיל.
לכן עדיין איני בחפזון להחליט בדבר.
 
נערך לאחרונה:
אכן זה המג"א הוא מקור דברי המשנ"ב והחי"א. ומכאן מתחילה הסוגיא.

פשוט וקל זה אני יודע.
רק מה לעשות שהפוסקים נחלקו בזה. וכפי שציינתי.

לפני כן היה לכת"ר פשוט וקל אחרת. מתינות זו הכרח בהלכה.
לא כתבתי אחרת התשובה והסברא לא השתנתה רק הראייה. "הפשוט וקל" זה בכדי לסכם את הדיון במילה או בסעיף, לא אישי חלילה. רבי ישראל איני מכיר אותך עדיין אבל כבודו יכול לשחרר את הריתחא בוא נדון בכיף..
ואם באמת נכון הדבר. צריך לפרסם זאת, כי העולם נוהגים להקדים גם על זית ירוק
אבל בזה אני חולק עליך שוב, כל הזיתים הירוקים אינם בגדר שלא נגמר הפרי, לא מסיקים אותם כשהנץ סביבם, וכי אתה מברך על זית ירוק בורא פרי האדמה?
 
לא כתבתי אחרת התשובה והסברא לא השתנתה רק הראייה. "הפשוט וקל" זה בכדי לסכם את הדיון במילה או בסעיף, לא אישי חלילה. רבי ישראל איני מכיר אותך עדיין אבל כבודו יכול לשחרר את הריתחא בוא נדון בכיף..

אבל בזה אני חולק עליך שוב, כל הזיתים הירוקים אינם בגדר שלא נגמר הפרי, לא מסיקים אותם כשהנץ סביבם, וכי אתה מברך על זית ירוק בורא פרי האדמה?
יפה. אבל אני מבין שעדיין כת"ר מסופק וכמ"ש כאן
והמשנ"ב הנ"ל פוסק כהמג"א פשוט וקל, רק משום מה לא ציין בשעה"צ למקור דברי המג"א.
עכ"פ מסקנת ההלכה כמו שהורה לי היום מרן שליט"א: על הזית המצוי בימינו אף שאינו ראוי לאכילה כמות שהוא, מ"מ כיון שהדרך לאוכלו רק ע"י כבישה, לכן שייך בו מעלת ז' מינים. ואע"פ שהח"א כתב שעל זיתים של ימינו הכבושים לא שייך בהם דין קדימה, מ"מ צ"ל שמיירי בזיתים קטנים מאוד וניכן לעין בכך, וכמ"ש להדיא בבן איש חי. וגם בשלחן הטהור מקרמנא פסק להדיא שעל הכבושין של ימינו שייך דין קדימה. ובייחוד לפי דעת הלבוש שס"ל שאף שלא נגמר הפרי עדיין שייך בו דין קדימה, ואע"פ שהמג"א והמשנ"ב חולקים עליו. מ"מ כיון שדיני קדימה בתוך הז' מינין, אינם דין תורה אלא מעלה ומנהג שהובא בפוסקים, ע"כ נראה להקל בכך, וגם הרי מנהג העולם לאוכלם כך וכך היא צורת אכילתם, ובמג"א מדוייק שבא לאפוקי פרי בוסרי שאינו נאכל. ושוב הביא סייעתא יפה לזה משו"ת מהרש"ם (ח"א סי' קסט), שמדבר לענין דין קדימה של תמר לענבים וז"ל: ובגוף דין קדימת התמרים לענבים, מצאתי בתשו' פמ"א ח"ב סימן י', שהוכיח שאין זה חיוב אלא רשות, ואם ירצה יקדים ברכת הענבים, וכן בזתים ושעורים. והביא ראיה מפ"ח דמנחות מ"ד, וסיים שהדבר ברור ע"ש. אך היינו בענבים גמורים שמברכים עליהם פה"ע מה שאין כן בוסר בודאי תמרים קודמים, אך דמכל מקום בספק נראה כמ"ש. עכ"ל. והרי שתלה דין קדימה בדין הברכה, ולפ"ז כיון שמברכים על זית העץ ממילא נמצא נמי בדיני קדימה.
והמהרש"ם הנ"ל הוא סייעתא למ"ש ידידנו הרב אליאב צוף שליט"א.
ובעז"ה בס' ילקו"י ברכות החדש שעתיד לראות אור, תופיע הלכה זו בכרך ג.
 
חזור
חלק עליון