מביך אותי שעבר כמעט שבוע משפתחתי את החידה, ואין כאן תשובות רציניות. רק מהבטן ומהראש.
אם אתה כ"כ רוצה, וזה כ"כ מביך אותך, אז עבדתי בשבילך 5 דקות בבר אילן....
א. סי׳ ט סעיף ו׳
יש אומרים שאין לעשות טלית של פשתן אף על פי שאין הלכה כן
ירא שמים יצא את כולם ועושה טלית של צמר רחלים וכו'
ב. סי׳ לב סעיף כ׳
צריך לדקדק בחסרות ויתרות שאם חסר או יתר אות אחת פסולים ונמצאו המניחים אותם מברכים בכל יום ברכה לבטלה וגם שרוי בכל יום בלא מצות תפילין ונמצא עונש הסופר מרובה לכן צריך להיות מאוד
ירא שמים וחרד לדבר השם
ג. סי׳ לד ס״ב
ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה שתי זוגות תפילין
ד. סימן א סעיף ג
ראוי לכל
ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש.
ה. סימן רפה סעיף ב
אם למד הפרשה בפירוש רש"י חשוב כמו תרגום,
וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י
ו. סימן תקצ סעיף ד
ג' שברים צריך לעשותם בנשימה אחת, אבל ג' שברים ותרועה דתשר"ת י"א שאינו צריך לעשותם בנשימה אחת, והוא שלא ישהה בהפסקה יותר מכדי נשימה, וי"א שצריך לעשותם בנשימה אחת;
וירא שמים יצא ידי כולם, ובתקיעות דמיושב יעשה בנשימה
ז. סימן שכג סעיף ז
מותר להטביל כלי חדש הטעון טבילה, ויש אוסרים.
וירא שמים יצא את כולם ויתן הכלי לא"י במתנה ויחזור וישאלנו ממנו, ואין צריך טבילה
ח. סימן רב סעיף יא
מי שריית צמוקים ותאנים, או מי בישולם, מברך עליהם שהכל ויוצא גם להרא"ש; אבל בברכה שלאחריהם יש להסתפק אם מברך בורא נפשות או אם מברך ברכה אחת מעין שלש, כהרא"ש. ולכן
ירא שמים לא ישתה אלא בתוך הסעודה וכו'
ט. סימן קסח סעיף יג
אפילו דבר שבלילתו (פירוש לישת הקמח במים) עבה, אם בשלה או טגנה אין מברך עליה המוציא, אפילו שיש עליה תוריתא דנהמא ואפילו נתחייבה בחלה, דברכת המוציא אינו הולך אלא אחר שעת אפייה; ויש חולקין ואומרים דכל שתחילת העיסה עבה, אפילו ריככה אח"כ במים ועשאה סופגנין (פירוש עיסה שלשוה ועשאוה כמין ספוג) ובשלה במים או טגנה בשמן, מברך עליהם המוציא ( ונהגו להקל),
וירא שמים יצא ידי שניהם, ולא יאכל אלא ע"י שיברך על לחם אחר תחלה
י. סימן טו סעיף ד
נקרע הטלית תוך שלשה אצבעות סמוך לשפת הכנף, אינו רשאי לתופרו. ופירש"י דחיישינן שישתייר מחוט התפירה ויניחנו, ויוסיף עליו שבעה חוטין לשם ציצית. ולטעם זה, אפילו נקרע כל שהוא, לא יתפור. ולפי זה, טלית של צמר שנקרע תוך שלשה, מותר לתפור האידנא, דאין דרך לתפור בחוטי צמר. ורב עמרם פי' דטעמא משום דנקרע תוך שלשה לית ביה תורת בגד, וכמאן דליתיה דמי. ואף על גב דתפרו, כמאן דפסיק חשוב. ואי עבד ביה ציצית, לא פטרה לטלית. ולפירוש זה אם נקרע ונשתייר כל שהוא, כשר. וי"א דלרב עמרם לא נפסל אלא ציציות שהיו בו בעת שתפרו, אבל אם אחר שתפרו הטיל בו ציציות, כשר.
וירא שמים יצא את כולם, היכא דאפשר.