• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ו. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

חידה: ירא שמיים לפי השו״ע

לביא

Well-known member
לא שאלה קשה במיוחד.
כמה פעמים מצינו בשו״ע (ספציפית באורח החיים) שכתב ״וירא שמיים וכו׳״.
יש לציין גם את המקומות המדויקים ואת לשונו במלואה ולא רק את המספר.

הבהרה: לא מדובר רק במקומות שהכוונה לחומרא אלא אפילו הנהגה.
 
תיקון חצות
רש"י ואונקלוס
אין לי זמן כרגע להעתיק את המקומות. סמן למישהו אחר וי.
מהפורום האחר שבו פרסמתי את השאלה, עלה שיש יותר מ-10 מקומות. ודאי שלא אוכל לסמן לך וי.
 
מעניין .... אני מנסה בלי להסתכל... נראה מה אני זוכר....
גבי דבר שבלילתו רכה ובישל שיאכל עם לחם
בתקיעת שופר גבי שני נשימות או בנשימה אחת
גבי טבילת כלים בשבת שראוי ליתן במתנה לגוי
גבי שמו"ת לקרוא רשי ותרגום
גבי ברכה אחרונה על מי צימוקים אם מברך מעין שלוש או נפשות. שישתה בסעודה
 
כוונתנו ל3 דברים שכתב השו"ע שאם יעשה אותם יזכה ליראת שמים, אפילו שהשתמש באותם לשונות "וירא שמים יעשה".. כיוצ"ב שמעתי מהגאון הנאמ"ן שאמר במקום לחפש סגולות, ירא שמים יעשה את שלושת הדברים הנ"ל.
לא בשאר המקומות שכתב, אם מדובר על שאר מקומות אז כתוב גם בדיני קדימה בסי' ריא שיניח החתיכה מעל השלימה ויברך, כל מה שאני כותב מהזיכרון...
ואולי אפשר לחלק, שבשלושת הדברים הנ"ל אלו דברים שאינם מעיקר הדין, ואם יעשה ב"קום עשה" יזכה ליראת שמים, כי זה מעבר להלכה.
ואולי בשאר הדברים אינם מעבר להלכה ממש, אלא דין שנחלקו בו רבותינו הראשונים, והירא שמים הרוצה לצאת ידי כולם יעשה כך..
אבל שוב כל מה שאני כותב מהזיכרון לא יצא לי עדיין לפתוח, אבל מעניין מאוד..
 
מרן השו"ע כתב רק 3 פעמים וירא שמים...
מה עם
ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה שתי זוגות תפילין
או
או״ח סי׳ ט סעיף ו׳
יש אומרים שאין לעשות טלית של פשתן אף על פי שאין הלכה כן ירא שמים יצא את כולם ועושה טלית של צמר רחלים שהוא חייב בציצית מן התורה בלי פקפוק.
גבי דבר שבלילתו רכה ובישל שיאכל עם לחם
אם אפשר או להביא את לשון השו״ע במלואה או לציין מקור, זה מקשה עלי לדעת אם באמת כתוב שם
כוונתנו ל3 דברים שכתב השו"ע שאם יעשה אותם יזכה ליראת שמים, אפילו שהשתמש באותם לשונות "וירא שמים יעשה"..
זה לא כוונתי, אלא כל מקום שכתוב בו בשו״ע ״ירא שמיים״
 
מביך אותי שעבר כמעט שבוע משפתחתי את החידה, ואין כאן תשובות רציניות. רק מהבטן ומהראש.
עדיף להיות "מובך" מתשובות מהבטן ומהרא"ש, מאשר לכתוב באוצר החכמה או בבר אילן "ירא שמים" בתוך מילות השו"ע.. ובכך להוכיח את בקיאותנו הגדולה..
 
מביך אותי שעבר כמעט שבוע משפתחתי את החידה, ואין כאן תשובות רציניות. רק מהבטן ומהראש.
אם אתה כ"כ רוצה, וזה כ"כ מביך אותך, אז עבדתי בשבילך 5 דקות בבר אילן....
א. סי׳ ט סעיף ו׳
יש אומרים שאין לעשות טלית של פשתן אף על פי שאין הלכה כן ירא שמים יצא את כולם ועושה טלית של צמר רחלים וכו'
ב. סי׳ לב סעיף כ׳
צריך לדקדק בחסרות ויתרות שאם חסר או יתר אות אחת פסולים ונמצאו המניחים אותם מברכים בכל יום ברכה לבטלה וגם שרוי בכל יום בלא מצות תפילין ונמצא עונש הסופר מרובה לכן צריך להיות מאוד ירא שמים וחרד לדבר השם
ג. סי׳ לד ס״ב
ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה שתי זוגות תפילין
ד. סימן א סעיף ג
ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש.
ה. סימן רפה סעיף ב
אם למד הפרשה בפירוש רש"י חשוב כמו תרגום, וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י
ו. סימן תקצ סעיף ד
ג' שברים צריך לעשותם בנשימה אחת, אבל ג' שברים ותרועה דתשר"ת י"א שאינו צריך לעשותם בנשימה אחת, והוא שלא ישהה בהפסקה יותר מכדי נשימה, וי"א שצריך לעשותם בנשימה אחת; וירא שמים יצא ידי כולם, ובתקיעות דמיושב יעשה בנשימה
ז.
סימן שכג סעיף ז
מותר להטביל כלי חדש הטעון טבילה, ויש אוסרים. וירא שמים יצא את כולם ויתן הכלי לא"י במתנה ויחזור וישאלנו ממנו, ואין צריך טבילה
ח. סימן רב סעיף יא
מי שריית צמוקים ותאנים, או מי בישולם, מברך עליהם שהכל ויוצא גם להרא"ש; אבל בברכה שלאחריהם יש להסתפק אם מברך בורא נפשות או אם מברך ברכה אחת מעין שלש, כהרא"ש. ולכן ירא שמים לא ישתה אלא בתוך הסעודה וכו'
ט.
סימן קסח סעיף יג
אפילו דבר שבלילתו (פירוש לישת הקמח במים) עבה, אם בשלה או טגנה אין מברך עליה המוציא, אפילו שיש עליה תוריתא דנהמא ואפילו נתחייבה בחלה, דברכת המוציא אינו הולך אלא אחר שעת אפייה; ויש חולקין ואומרים דכל שתחילת העיסה עבה, אפילו ריככה אח"כ במים ועשאה סופגנין (פירוש עיסה שלשוה ועשאוה כמין ספוג) ובשלה במים או טגנה בשמן, מברך עליהם המוציא ( ונהגו להקל), וירא שמים יצא ידי שניהם, ולא יאכל אלא ע"י שיברך על לחם אחר תחלה
י. סימן טו סעיף ד
נקרע הטלית תוך שלשה אצבעות סמוך לשפת הכנף, אינו רשאי לתופרו. ופירש"י דחיישינן שישתייר מחוט התפירה ויניחנו, ויוסיף עליו שבעה חוטין לשם ציצית. ולטעם זה, אפילו נקרע כל שהוא, לא יתפור. ולפי זה, טלית של צמר שנקרע תוך שלשה, מותר לתפור האידנא, דאין דרך לתפור בחוטי צמר. ורב עמרם פי' דטעמא משום דנקרע תוך שלשה לית ביה תורת בגד, וכמאן דליתיה דמי. ואף על גב דתפרו, כמאן דפסיק חשוב. ואי עבד ביה ציצית, לא פטרה לטלית. ולפירוש זה אם נקרע ונשתייר כל שהוא, כשר. וי"א דלרב עמרם לא נפסל אלא ציציות שהיו בו בעת שתפרו, אבל אם אחר שתפרו הטיל בו ציציות, כשר. וירא שמים יצא את כולם, היכא דאפשר.
 
עדיף להיות "מובך" מתשובות מהבטן ומהרא"ש, מאשר לכתוב באוצר החכמה או בבר אילן "ירא שמים" בתוך מילות השו"ע.. ובכך להוכיח את בקיאותנו הגדולה..
אם אנשים לא יודעים שו״ע, צריך להיות מובך מזה, כן.
אם אנשים לא טורחים, לא בגלל שיש ״חידה״ אלא בשביל ללמוד ובאמת לדעת, זה הרבה יותר מביך.
אם אתה כ"כ רוצה, וזה כ"כ מביך אותך, אז עבדתי בשבילך 5 דקות בבר אילן....
אתה לא צריך לעבוד בשבילי. המקום הזה נועד בשביל ללמוד ולדעת.
וחוץ מזה באותה מידה של רמת ה״עבודה״ שלך, פשוט הלכת לפורום השכן שבו פרסמתי את החידה, ואנשים באמת התעניינו בחידה ורצו לדעת, עשית העתק הדבק. ובכך באמת לא הרווחת שום דבר מה״עבודה״ שלך. שום לימוד תורה, רק ״העתק הדבק״. מעניין אותי אם אתה מרגיש טוב עם עצמך ש״פתרת״ חידה בפורום תורני בגלל זה.
במחילה אבל דבריך נודפים מחוסר אהבת התורה.
(אפילו אני כשפתחתי את החידה, התחדש לי מקום אחד או שניים בעקבות פירסומה, למרות שחשבתי שידעתי את כל המקומות. נמצא שאף אני הרווחתי לימוד תורה מפתיחת החידה. ואילו כבודו ש״עבד״ עם העתק הדבק, לא הרוויח שום לימוד תורה)
 
כשפרסמתי את החידה בפורום, מעולם לא ציפיתי שמישהו פשוט ״ידע הכל״ מדנפשיה.
כן, ציפיתי שאנשים לפחות ידעו מקום אחד או שניים, אבל שגם יצטטו לשון השו״ע ויסמנו מראי מקומות. ואח״כ ג״כ יתעניינו איפה כתוב עוד בשו״ע שכותב על הלכות ״וירא שמיים וכו׳״.
ואם יש חוסר רצינות והתעניינות בכזו חידה, אפילו כשבשביל לענות עליה מספיק לעשות חיפוש באוצה״ח, לענ״ד זה מראה גופא על חוסר ירא״ש.
 
פשוט הלכת לפורום השכן שבו פרסמתי את החידה
תתפלא, אבל עשיתי חיפוש בבר אילן.
חוץ מזה שכבר לפני כן כתבתי לך חמישה מקומות בלא להסתכל במקורות.
מעניין אותי אם אתה מרגיש טוב עם עצמך ש״פתרת״ חידה בפורום תורני בגלל זה
ואותי מעניין אם אתה מרגיש טוב עם עצמך שפירסמת "חידה" בפורום זה.
במחילה אבל דבריך נודפים מחוסר אהבת התורה
?!
אולי אהבת תורה הכוונה לאהבת תורה, ולא אהבת החיפוש?
לענ״ד זה מראה גופא על חוסר ירא״ש
שבאמת נזכה לירא"ש, הלוואי שזה יהיה החוסר שלי בירא"ש. לצערי איני ירא"ש כמוך. אשמח שתתפלל עלי.
 
ואותי מעניין אם אתה מרגיש טוב עם עצמך שפירסמת "חידה" בפורום זה.
המטרה שלי בפורום זה הוא להגדיל תורה ולהאדיר. מבחינת זה אני מרגיש מצוין, ב״ה.
אולי אהבת תורה הכוונה לאהבת תורה, ולא אהבת החיפוש?
אתה כנראה לא מפנים את מה שאני אומר כי אתה מרגיש מותקף.
לא אמרתי שיש בעיה לחפש, השאלה היא מה אתה משיג בחיפוש - רק לספק את ה״עבודה״ לפורום בשביל לצאת י״ח, או בשביל באמת לדעת איפה כתוב בשו״ע ״ירא שמיים״, כי אתה באמת רוצה לדעת.
שבאמת נזכה לירא"ש, הלוואי שזה יהיה החוסר שלי בירא"ש. לצערי איני ירא"ש כמוך. אשמח שתתפלל עלי.
אני פתחתי את הנושא בכותרת ״ירא שמיים לדעת השו״ע״. וד״ל.
 
אני פתחתי את הנושא בכותרת ״ירא שמיים לדעת השו״ע״. וד״ל.
יש משפט יפה, אינני יודע מה מקורו.
"יהודי צריך להיות ירא שמים, לא ירא מהשו"ע".
בשביל באמת לדעת איפה כתוב בשו״ע ״ירא שמיים״, כי אתה באמת רוצה לדעת.
אז פשוט אתה היית מביא את כל המקורות וגורם לנו להיות "יראי שמים".
נ.ב. מחילה אם פגעתי, ח"ו שזו לא כוונתי!
 
יש משפט יפה, אינני יודע מה מקורו.
"יהודי צריך להיות ירא שמים, לא ירא מהשו"ע".

אז פשוט אתה היית מביא את כל המקורות וגורם לנו להיות "יראי שמים".
נ.ב. מחילה אם פגעתי, ח"ו שזו לא כוונתי!
מו"ר חכם בן ציון נ"ע
אחהמ"ר לא מובן משפט זה, כי הרי אף אחד לא ירא מהשו"ע, אלא מכיון שרצון הקב"ה שנקיים את ההלכה, לכן אדם מקיים את השו"ע.
ואם נלך בדרך משפט זה נמצא שמי שמחמיר מעבר לשו"ע אינו ירא שמים אלא ירא הגרב"צ...
 
חזור
חלק עליון