אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
חידה: היכן מצינו שהתורה אוסרת אמירה לגוי בענין חילול שבת?
פִּתָרוֹן
אכן, תשובה נכונה! [לדעת התוספות, וכפי שאפרט]בגר תושב.
הגמ' במסכת יבמות דף מח עמוד ב
דתניא: וינפש בן אמתך... והגר - זה גר תושב, אתה אומר: זה גר תושב, או אינו אלא גר צדק? כשהוא אומר: וגרך אשר בשעריך - הרי גר צדק אמור, הא מה אני מקיים והגר? זה גר תושב. [מסקנה - גר תושב חייב ב'וינפש' - דהיינו בשמירת שבת, לאיזה ענין? ע"ש ברש"י]
כתבו התוספות שם - לגבי מה מחויב הגוי בשמירת שבת?
ונראה דהכא בעושה מלאכה לצורך ישראל דומיא דוינפש בן אמתך. עכ"ל.
נמצא כאן חידוש גדול - שאסור לומר לגוי שהוא גר תושב לעשות מלאכה לצורך הישראל שבזה עובר הישראל באיסור מהתורה!
ובתוס' ישנים הדברים יותר מבוארים שיש כאן לישראל איסור באמירה [ואין האיסור על הגר תושב בעשיית המלאכה] וז"ל:
"דאף כי אינו מצווה שלא...
ובתוס' ישנים הדברים יותר מבוארים שיש כאן לישראל איסור באמירה [ואין האיסור על הגר תושב בעשיית המלאכה] וז"ל:
"דאף כי אינו מצווה שלא...
בפיקו"נ התורה א ו ס ר ת ??בפיקוח נפש?
אהה, כעת הבנתי...כן (לפי השו"ע)
שמא יתעצל!
אבל היכן ראינו "שהתורה אוסרת"!?
שמא יתעצל זו גזירת חז"ל, ולכן כתוב לא ע"י נכרים ולא ע"י קטנים או שוטים כו'
ע' רמב"ן שמות פרק כ' פס' י'
מביא דעה כזו ברבותינו וגם על דרך הפשט. עכ"פ בגר שער הוא גר תושב.
מביא דעה כזו ברבותינו וגם על דרך הפשט. עכ"פ בגר שער הוא גר תושב.
בגר תושב.
גר תושב ונכרי זה לאו היינו הך -לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכריע' רמב"ן שמות פרק כ' פס' י'
מביא דעה כזו ברבותינו וגם על דרך הפשט. עכ"פ בגר שער הוא גר תושב.
אבל עבד אפשר שהוא נכרי שעדיין לא מל וטבל
עבד כנעני הוא לא גוי, מטבילין ומלין אותו לשם עבדות, הוא עובר כ'חצי תהליך גירות', ומחויב בכל המצוות כאשה, וההורגו מתחייב מיתה בבי"ד.אם הוא עבד שלך
אכן, תשובה נכונה! [לדעת התוספות, וכפי שאפרט]בגר תושב.
הגמ' במסכת יבמות דף מח עמוד ב
דתניא: וינפש בן אמתך... והגר - זה גר תושב, אתה אומר: זה גר תושב, או אינו אלא גר צדק? כשהוא אומר: וגרך אשר בשעריך - הרי גר צדק אמור, הא מה אני מקיים והגר? זה גר תושב. [מסקנה - גר תושב חייב ב'וינפש' - דהיינו בשמירת שבת, לאיזה ענין? ע"ש ברש"י]
כתבו התוספות שם - לגבי מה מחויב הגוי בשמירת שבת?
ונראה דהכא בעושה מלאכה לצורך ישראל דומיא דוינפש בן אמתך. עכ"ל.
נמצא כאן חידוש גדול - שאסור לומר לגוי שהוא גר תושב לעשות מלאכה לצורך הישראל שבזה עובר הישראל באיסור מהתורה!
ובתוס' ישנים הדברים יותר מבוארים שיש כאן לישראל איסור באמירה [ואין האיסור על הגר תושב בעשיית המלאכה] וז"ל:
"דאף כי אינו מצווה שלא לחלל שבת, מכל מקום אנו מצווים שלא לחלל שבת על ידינו
לצוות ישראל [את הגר תושב] לעשות מלאכתו"
אגב, התוס' חולקים בזה על שיטת רש"י שם, ואת שיטתו ניתן לראות כאן.ובתוס' ישנים הדברים יותר מבוארים שיש כאן לישראל איסור באמירה [ואין האיסור על הגר תושב בעשיית המלאכה] וז"ל:
"דאף כי אינו מצווה שלא לחלל שבת, מכל מקום אנו מצווים שלא לחלל שבת על ידינו
לצוות ישראל [את הגר תושב] לעשות מלאכתו"
נערך לאחרונה:
פִּתָרוֹן
אני לא מבין. אתה הבאת את התוס' יבמות מח: ובגמרא שם איתאעבד כנעני הוא לא גוי, מטבילין ומלין אותו לשם עבדות, הוא עובר כ'חצי תהליך גירות', ומחויב בכל המצוות כאשה, וההורגו מתחייב מיתה בבי"ד.
ת"ר: מקיימין עבדים שאינם מלין, דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבא אומר: אין מקיימין. אמר ליה ר' ישמעאל, הרי הוא אומר: וינפש בן אמתך! א"ל: בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו הכתוב מדבר. דכ"ע מיהת, וינפש בן אמתך - בעבד ערל כתיב, מאי משמע? דתניא: וינפש בן אמתך - בעבד ערל הכתוב מדבר, אתה אומר: בעבד ערל, או אינו אלא בעבד מהול? כשהוא אומר: למען ינוח עבדך ואמתך כמוך - הרי עבד מהול אמור, הא מה אני מקיים וינפש בן אמתך? בעבד ערל. והגר - זה גר תושב, אתה אומר: זה גר תושב, או אינו אלא גר צדק? כשהוא אומר: וגרך אשר בשעריך - הרי גר צדק אמור, הא מה אני מקיים והגר? זה גר תושב
הרי שיש עבד שעדיין לא מל ולא קבל עליו מצוות. וזה פירוש הפסוק: וינפש בן אמתך- זה עבד שלא מל. והגר -זה גר תושב
וגר תושב זו תשובה לא נכונה כי אתה שאלת על נכרי וגר תושב לא נקרא נכרי הוא נקרא גר. וזה פשוט
זה לא משום לפני עוור לא תתן מכשול - האיסור הוא חילול שבת שנא' וינפש בן אמתך והגרוישראל שאומר לו לעשות לו מלאכה בשבת - עובר ב'לפני עיוור לא תתן מכשול' - מדאורייתא!
החילול שבת הוא של הגר-תושב, והעבירה של הישראל היא הלפ"ע. לא פחות מישראל שיאמר לישראל חבירו שאינו מודע לאיסורי שבת שיעשה לו מלאכה בשבת.זה לא משום לפני עוור לא תתן מכשול - האיסור הוא חילול שבת שנא' וינפש בן אמתך והגר
לא כל כך הבנתי למה ציטטת את כל הגמ'?אני לא מבין. אתה הבאת את התוס' יבמות מח: ובגמרא שם איתא
ת"ר: מקיימין עבדים שאינם מלין, דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבא אומר: אין מקיימין. אמר ליה ר' ישמעאל, הרי הוא אומר: וינפש בן אמתך! א"ל: בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו הכתוב מדבר. דכ"ע מיהת, וינפש בן אמתך - בעבד ערל כתיב, מאי משמע? דתניא: וינפש בן אמתך - בעבד ערל הכתוב מדבר, אתה אומר: בעבד ערל, או אינו אלא בעבד מהול? כשהוא אומר: למען ינוח עבדך ואמתך כמוך - הרי עבד מהול אמור, הא מה אני מקיים וינפש בן אמתך? בעבד ערל. והגר - זה גר תושב, אתה אומר: זה גר תושב, או אינו אלא גר צדק? כשהוא אומר: וגרך אשר בשעריך - הרי גר צדק אמור, הא מה אני מקיים והגר? זה גר תושב
הרי שיש עבד שעדיין לא מל ולא קבל עליו מצוות. וזה פירוש הפסוק: וינפש בן אמתך- זה עבד שלא מל. והגר -זה גר תושב
וגר תושב זו תשובה לא נכונה כי אתה שאלת על נכרי וגר תושב לא נקרא נכרי הוא נקרא גר. וזה פשוט
בכל אופן כשכתבתי נכרי התכוונתי לנוכרי בלשון הגמ' ולא בלשון המקרא, ולכן אח"כ גם תיקנתי את השאלה וכתבתי 'גוי' כדי שלא יקשו עלי בזה... וזה פשוט.
זה לא נכון שאין פה לפני עיוור שהרי לפי התוס' מותר לו לחלל שבת שזה לא בכלל שבע המצוות שלו והוא לא עובר עבירה והעבירה היא על הישראל שמצוה אותו והישראל עובר בעשה של וינפש בן אמתךהחילול שבת הוא של הגר-תושב, והעבירה של הישראל היא הלפ"ע. לא פחות מישראל שיאמר לישראל חבירו שאינו מודע לאיסורי שבת שיעשה לו מלאכה בשבת.
מושגים תלמודיים שביתת עבדים
העובר על שביתת עבד שלא מל - פטור מעונש בית דין, שכן אין התורה קובעת עונשי בית דין לעוברים על מצוות "עשה", בין אם הוראתן ציווי: "קום עשה", בין אם הוראתן איסור: "שב ואל תעשה" ("לאו" הבא מכלל "עשה" - "עשה"). לכן, העובר בזדון על מצות שביתת עבד שלא מל שנצטוינו עליה במצות "עשה": "למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אמתך והגר" - פטור מעונש בית דין.
כי כתוב בגמרא שיש עבד שלא מל והוא נחשב כגוילא כל כך הבנתי למה ציטטת את כל הגמ'?
אין הבדל בין נכרי לגוי. וגר תושב לא נקרא גוי ... וזה פשוטבכל אופן כשכתבתי נכרי התכוונתי לנוכרי בלשון הגמ' ולא בלשון המקרא, ולכן אח"כ גם תיקנתי את השאלה וכתבתי 'גוי' כדי שלא יקשו עלי בזה... וזה פשוט.
רש"י ע"ז כ מדין ודבר דבר וכל מה שאסור לעשות אסור לדבר
עוד כ' רש"י שבת קנג' נעשה הנכרי שלוחו ושלוחו כמותו
ברמב"ם כ' מדברי סופרים שלא תהא שבת קלה בעיניו
נ"מ לטעם רש"י דרך רמז שיעשה בחול שרי בחול
עוד כ' רש"י שבת קנג' נעשה הנכרי שלוחו ושלוחו כמותו
ברמב"ם כ' מדברי סופרים שלא תהא שבת קלה בעיניו
נ"מ לטעם רש"י דרך רמז שיעשה בחול שרי בחול
שיטת רש"י לא ידענא, אבל כן יש דברים מפורשים במו"ק משיטת ר"י בסמ"ג, וזו תשובה נוספת לחידה!רש"י ע"ז כ מדין ודבר דבר וכל מה שאסור לעשות אסור לדבר
עוד כ' רש"י שבת קנג' נעשה הנכרי שלוחו ושלוחו כמותו
ברמב"ם כ' מדברי סופרים שלא תהא שבת קלה בעיניו
נ"מ לטעם רש"י דרך רמז שיעשה בחול שרי בחול
מור וקציעה סימן רמג
מלאכת ישראל ע"י גוי בשבת נ"ל עיקר שאסורה דבר תורה, כר"י דמייתי בסמ"ג עיין לקמן [בב"י] סוף סי' רמ"ד.
והא דקשיא ליה לרמב"ן בפירושו עה"ת [שמות יב, טז] ולחזקוני [שם], א"כ איסור אמירה לגוי במלאכת שבת, אינו שבות אלא ד"ת הוא!
יראה לי שלא ירדו לעומק הענין במ"כ, שלא אמרו חז"ל [גיטין ח, ב] אמירה לגוי שבות, אלא או בדבר שאינו מלאכה, כגון הקונה בית שכותב עליו אונו כו' י"ל דמיירי דלא כתב גמור הוא, אלא כתיבה הדיוטית ולא מעשה אומן (כמש"ל סי' תקמ"ה. ועיין מ"ש לקמן בס"ד סי' ש"ו ועמ"ש בחדושי גמרא שבת (דף ק"נ, א) הוכחתי עוד קיום דבר זה).
א"נ משום דהסופר שלוחו של הגוי המוכר הוא, ולא של ישראל. ואף על גב דאמרינן עלה התם דאמירה לגוי שבות, היינו נמי משום דאמירה כי הא דשבות, שבות הוא דהויא. וכן כשאומר לו לעלות באילן וכיוצא.
אי נמי אמירה במלאכה גמורה להנאתו של גוי עצמו בלבד, כגון לומר לו בשל לך בשר זה לאכילתך, אסור משום שבות (כדקיי"ל בסי' ש"ז)
אבל "בשל [מאכל זה] לצרכי", אסור לומר ד"ת, ששלוחו של אדם כמותו בכ"מ.
זה לא נכון שאין פה לפני עיוור שהרי לפי התוס' מותר לו לחלל שבת שזה לא בכלל שבע המצוות שלו והוא לא עובר עבירה והעבירה היא על הישראל שמצוה אותו והישראל עובר בעשה של וינפש בן אמתך
מושגים תלמודיים שביתת עבדים
העובר על שביתת עבד שלא מל - פטור מעונש בית דין, שכן אין התורה קובעת עונשי בית דין לעוברים על מצוות "עשה", בין אם הוראתן ציווי: "קום עשה", בין אם הוראתן איסור: "שב ואל תעשה" ("לאו" הבא מכלל "עשה" - "עשה"). לכן, העובר בזדון על מצות שביתת עבד שלא מל שנצטוינו עליה במצות "עשה": "למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אמתך והגר" - פטור מעונש בית דין.
כי כתוב בגמרא שיש עבד שלא מל והוא נחשב כגוי
אין הבדל בין נכרי לגוי. וגר תושב לא נקרא גוי ... וזה פשוט
א. מקבל את דבריך שהאיסור של הישראל הוא באמירה לגר תושב, ואין האיסור על הגר תושב, תיקנתי את התשובה שלי לעיל.
ב. גם 'גר תושב' מוגדר כנוכרי, שהרי התוספות עצמם שמקשים כאן על רש"י מקשים מ'גר תושב' לנוכרי, זה אומר שהם מבינים שזה אותו דבר!
רק ש'גר תושב' זה נוכרי שקיבל על עצמו שלא לעע"ז.