• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

חידה: היכן מצינו שהתורה אוסרת אמירה לגוי בענין חילול שבת?

פִּתָרוֹן
אכן, תשובה נכונה! [לדעת התוספות, וכפי שאפרט]

הגמ' במסכת יבמות דף מח עמוד ב
דתניא: וינפש בן אמתך... והגר - זה גר תושב, אתה אומר: זה גר תושב, או אינו אלא גר צדק? כשהוא אומר: וגרך אשר בשעריך - הרי גר צדק אמור, הא מה אני מקיים והגר? זה גר תושב. [מסקנה - גר תושב חייב ב'וינפש' - דהיינו בשמירת שבת, לאיזה ענין? ע"ש ברש"י]
כתבו התוספות שם - לגבי מה מחויב הגוי בשמירת שבת?
ונראה דהכא בעושה מלאכה לצורך ישראל דומיא דוינפש בן אמתך. עכ"ל.

נמצא כאן חידוש גדול - שאסור לומר לגוי שהוא גר תושב לעשות מלאכה לצורך הישראל שבזה עובר הישראל באיסור מהתורה!
ובתוס' ישנים הדברים יותר מבוארים שיש כאן לישראל איסור באמירה [ואין האיסור על הגר תושב בעשיית המלאכה] וז"ל:
"דאף כי אינו מצווה שלא...
שיטת רש"י לא ידענא, אבל כן יש דברים מפורשים במו"ק משיטת ר"י בסמ"ג, וזו תשובה נוספת לחידה!

מור וקציעה סימן רמג
מלאכת ישראל ע"י גוי בשבת נ"ל עיקר שאסורה דבר תורה, כר"י דמייתי בסמ"ג
עיין לקמן [בב"י] סוף סי' רמ"ד.
והא דקשיא ליה לרמב"ן בפירושו עה"ת [שמות יב, טז] ולחזקוני [שם], א"כ איסור אמירה לגוי במלאכת שבת, אינו שבות אלא ד"ת הוא!
יראה לי שלא ירדו לעומק הענין במ"כ, שלא אמרו חז"ל [גיטין ח, ב] אמירה לגוי שבות, אלא או בדבר שאינו מלאכה, כגון הקונה בית שכותב עליו אונו כו' י"ל דמיירי דלא כתב גמור הוא, אלא כתיבה הדיוטית ולא מעשה אומן (כמש"ל סי' תקמ"ה. ועיין מ"ש לקמן בס"ד סי' ש"ו ועמ"ש בחדושי גמרא שבת (דף ק"נ, א) הוכחתי עוד קיום דבר זה).
א"נ משום דהסופר שלוחו של הגוי המוכר הוא, ולא של ישראל. ואף על גב דאמרינן עלה התם דאמירה לגוי שבות, היינו נמי משום דאמירה כי הא דשבות, שבות הוא דהויא. וכן כשאומר לו לעלות באילן וכיוצא.
אי נמי אמירה במלאכה גמורה להנאתו של גוי עצמו בלבד, כגון לומר לו בשל לך בשר זה לאכילתך, אסור משום שבות (כדקיי"ל בסי' ש"ז)
אבל "בשל [מאכל זה] לצרכי", אסור לומר ד"ת, ששלוחו של אדם כמותו בכ"מ.
רש"י ע"ז (ו, א) ד"ה ולפני
 
חזור
חלק עליון