קדימה בספירת העומר
- Thread starter NKC
- תאריך התחלה
- צופים 3
-
- תגיות
- ספירת העומר
אור יעקב
Active member
עיין כאן שאפי' ציבור עדיף שיאמרו קודם ספירת העומר. וכ"ש יחיד.
ספירת העומר או קריאת שמע
ראיתי מכתב של הראשל"צ רצוני לדעת אם חזר בו או כך דעתו גם כעת ואם יש להורות כן בציבור
forum.moreshet-maran.com
שם נראה שקודם ספיה"ע כיון שצירף ס"ס שאולי יצא כבר בק"ש שאמר. (וגם כתב רק שרשאי ושיכול ולא שעדיף).
אבל בנד"ד שלא יצא יד"ח שניהם, אפש"ל שימשיך את סדר התפילה עד אחרי ספיה"ע ורק אח"כ ישלים, וכמו שלא אומרים לו ביום רגיל שישלים ק"ש לפני שיר למעלות ועלינו לשבח.
ראיתי כעת כאן שכתבו:
שאלה: לפעמים אני בא לבית הכנסת כשהציבור נמצא כבר בתפילת עמידה, האם יש להמתין ולספור ספירת העומר במנין או להתחיל עמידה מיד ולספור לאחר מכן ביחיד?
תשובה: בעל השלה"ק (מסכת פסחים נר מצוה ד"ה "וכתב") ביאר שמצות ספירת העומר צריכה לכתחילה להיעשות ברוב עם ובציבור (ודבריו הובאו בפוסקים רבים). בנוסף, יש לתת את הדעת לעובדה שמצוות ספירת העומר אינה מצוה תדירה, לעומת מצוות אחרות שהינן תדירות, וכלל הוא בידינו שתדיר ושאינו תדיר- תדיר קודם, אך מצד שני עלולה המצוה שאינה תדירה להישכח. כמו כן, הקדמת קריאת שמע ותפילת ערבית לתחילת הלילה היא משום שמא ישכח לקרוא או להתפלל, לעומת זאת הקדמת ספירת העומר לתחילת הלילה היא מדין "תמימות תהיינה" – כפי שהאריך במו"ק (סי' תפ"ט). ודין "תמימות תהיינה" היא מצוה בכל לילה ולילה, כי לדעת רוב הראשונים בכל יום ספירת העומר היא מצוה בפני עצמה.
מכח הקדמה זו נשכיל בכמה דברים שהתבארו בין האחרונים; ראשית, אדם שיש לו מנין קבוע לתפילת ערבית בשעה מאוחרת, אל יקדים לספור ספירת העומר בתחילת הלילה, אלא יתפלל במנין הקבוע ויספור בציבור וברוב עם. משום שאחרת הספירה תהא נתונה ליחידים ולא לציבור והוא עלול לשכוח מלספור. טעם זה כתבוהו מרנן בעל המנח"י (ח"ט סי' נ"ו), האגרו"מ (ח"ד סי' צ"ט) והשבה"ל (ח"ו סי' נ"ג).
מי שבא לבית הכנסת בתפילת העמידה של ערבית, שעל כך פסק מרן (סי' רל"ו ס"ג) שמתפלל עם הציבור שמונה עשרה ואחר כך משלים ביחידות קריאת שמע וברכותיה, יתפלל גם בימים אלה תפילת עמידה עם הציבור, יספור ספירת העומר לאחריה ורק אחר כך ישלים קריאת שמע וברכותיה. אדם שבא בסוף תפילת לחש של ערבית ימתין ויספור עם כולם ספירת העומר, ואחר כך ישלים את כל התפילה, משום שאסור לפרוש מן הציבור ובמיוחד במצוה זו שנתקנה בשביל הציבור. על פי דברי המו"ק, שאין בהקדמת ספירת העומר לקריאת שמע משום עקירת המצוה התדירה מפני זו שאינה תדירה- כך נכון לעשות אף לכתחילה.
נדגיש שכמובן כל הדברים אמורים בתנאי שאין לו אחר כך מנין נוסף באופן מסודר, שאז יוכל לעשות הכל כסדרו ועל הצד היותר טוב.
אציין שדעת הגר"מ שטרנבוך (תשוה"נ ח"א סי' ש"י, ח"ב סי' רמ"ח) היא שגם בספירת העומר מעלת 'תדיר' עדיפה על מעלת 'ברוב עם', ולכן יש להקדים בכל גוונא את קריאת שמע ותפילה לספירת העומר. ומביא שהיה סיפור כזה אצל ר"ח מוולאז'ין וכך הכריע למעשה. אך כאמור לדעת רוב הפוסקים עדיפה מעלת הספירה בציבור.
שאלה: לפעמים אני בא לבית הכנסת כשהציבור נמצא כבר בתפילת עמידה, האם יש להמתין ולספור ספירת העומר במנין או להתחיל עמידה מיד ולספור לאחר מכן ביחיד?
תשובה: בעל השלה"ק (מסכת פסחים נר מצוה ד"ה "וכתב") ביאר שמצות ספירת העומר צריכה לכתחילה להיעשות ברוב עם ובציבור (ודבריו הובאו בפוסקים רבים). בנוסף, יש לתת את הדעת לעובדה שמצוות ספירת העומר אינה מצוה תדירה, לעומת מצוות אחרות שהינן תדירות, וכלל הוא בידינו שתדיר ושאינו תדיר- תדיר קודם, אך מצד שני עלולה המצוה שאינה תדירה להישכח. כמו כן, הקדמת קריאת שמע ותפילת ערבית לתחילת הלילה היא משום שמא ישכח לקרוא או להתפלל, לעומת זאת הקדמת ספירת העומר לתחילת הלילה היא מדין "תמימות תהיינה" – כפי שהאריך במו"ק (סי' תפ"ט). ודין "תמימות תהיינה" היא מצוה בכל לילה ולילה, כי לדעת רוב הראשונים בכל יום ספירת העומר היא מצוה בפני עצמה.
מכח הקדמה זו נשכיל בכמה דברים שהתבארו בין האחרונים; ראשית, אדם שיש לו מנין קבוע לתפילת ערבית בשעה מאוחרת, אל יקדים לספור ספירת העומר בתחילת הלילה, אלא יתפלל במנין הקבוע ויספור בציבור וברוב עם. משום שאחרת הספירה תהא נתונה ליחידים ולא לציבור והוא עלול לשכוח מלספור. טעם זה כתבוהו מרנן בעל המנח"י (ח"ט סי' נ"ו), האגרו"מ (ח"ד סי' צ"ט) והשבה"ל (ח"ו סי' נ"ג).
מי שבא לבית הכנסת בתפילת העמידה של ערבית, שעל כך פסק מרן (סי' רל"ו ס"ג) שמתפלל עם הציבור שמונה עשרה ואחר כך משלים ביחידות קריאת שמע וברכותיה, יתפלל גם בימים אלה תפילת עמידה עם הציבור, יספור ספירת העומר לאחריה ורק אחר כך ישלים קריאת שמע וברכותיה. אדם שבא בסוף תפילת לחש של ערבית ימתין ויספור עם כולם ספירת העומר, ואחר כך ישלים את כל התפילה, משום שאסור לפרוש מן הציבור ובמיוחד במצוה זו שנתקנה בשביל הציבור. על פי דברי המו"ק, שאין בהקדמת ספירת העומר לקריאת שמע משום עקירת המצוה התדירה מפני זו שאינה תדירה- כך נכון לעשות אף לכתחילה.
נדגיש שכמובן כל הדברים אמורים בתנאי שאין לו אחר כך מנין נוסף באופן מסודר, שאז יוכל לעשות הכל כסדרו ועל הצד היותר טוב.
אציין שדעת הגר"מ שטרנבוך (תשוה"נ ח"א סי' ש"י, ח"ב סי' רמ"ח) היא שגם בספירת העומר מעלת 'תדיר' עדיפה על מעלת 'ברוב עם', ולכן יש להקדים בכל גוונא את קריאת שמע ותפילה לספירת העומר. ומביא שהיה סיפור כזה אצל ר"ח מוולאז'ין וכך הכריע למעשה. אך כאמור לדעת רוב הפוסקים עדיפה מעלת הספירה בציבור.
