סדר קדימה בברכות הריח

[בנימין לוריא]

כאן אמר שהרב היה מברך "עצי", "עשבי", ואח"כ "הנותן ריח טוב בפירות".

בעלון שינו וכתבו: "וכן" במקום "ואח"כ".

 

[ישראל]

אשמח לחו"ד חו"ר הפורום, לכא' מדברי רב סעדיה גאון כאן נראה שעצי קודם להנותן ריח טוב בפירות. ואם כן, לכא' נאמר, אילו האח' היו רואים דבריו היו חוזרים בהם.

וע' בסדור רב סעדיה גאון (הל' ברכת הריח) שכתב וז"ל: והחלק השלישי הריחות הטובים מה שיש לו עץ מחליף, כגון ההדס וכו', מברכים עליו בורא עצי בשמים, ומה שעצו אינו מחליף כגון הסגל והנרקיס וכיו"ב, אומרים עליו בורא עשבי בשמים, והמשק בלבד אומרים עליו בורא מיני בשמים, כי הוא מין חיה ולא מין צמח, ועל פירות בעלי ריח כתפוח ואתרוג, מברכים אשר נתן ריח טוב בפירות, וכל השמנים החמים והקרים כשמן היסמין וכו', בורא שמן ערב, והענבר והלבונה למיניה והאבקות למיניהן, כל זה בורא עצי בשמים. ואם הריחות האלו באו ביחד וברכתם היא שווה, יכול המברך להתחיל באיזה מהם שהוא רוצה, ואם ברכתם שונה, יקדים עצי בשמים ואחריה בורא שמן ערב, וחוץ מאלה הדבר ניתן בידי המברך. עכ"ל. ולכאו' מבואר מדבריו שברכת עצי בשמים קודמת לכולם, ואח"כ ברכת הנותן שמן ערב, ואח"כ איזה שירצה יקדים. וא"כ מצאנו לאחד מהגאונים שס"ל שברכת עצי קודמת להנותן ריח טוב בפירות, ושמא י"ל שאילו האחרונים היו רואים דברי רב סעדיה גאון, היה חוזרים בהם ומורים להקדים ברכת עצי בשמים לברכת הנותן ריח טוב בפירות. וצ"ע.

 

[בנימין לוריא]

אשמח לחו"ד חו"ר הפורום, לכא' מדביר רב סעדיה גאון כאן נראה שעצי קודם להנותן ריח טוב בפירות. ואם כן, לכא' נאמר, אילו האח' היו רואים דבריו היו חוזרים בהם.

אלו אחרונים? הרי בפשטות האחרונים כתבו להקדים עצי להנותן ריח טוב בפירות.

 

[ישראל]

אלו אחרונים? הרי בפשטות האחרונים כתבו להקדים עצי להנותן ריח טוב בפירות.

יש אחרונים. ובעיקר מרן זיע"א.

 

[בנימין לוריא]

יש אחרונים. ובעיקר מרן זיע"א.

מרן זיע"א לא כתב כך.

 

[ישראל]

מרן זיע"א לא כתב כך.

לא כתב כך כמו שכתבת נכון.
אבל כתב שהיה נוהג להקדים נותן ריח טוב בפירות לפני עצי. ע' יבי"א

 

[בנימין לוריא]

אבל כתב שהיה נוהג להקדים נותן ריח טוב בפירות לפני עצי. ע' יבי"א

מה הפירוש "עיין יבי"א"?! הרי זה בדיוק כל הנידון כאן מתחילת הנושא! האם כתב כן בדווקא, והאם זה הדין לכולם. עיין לעיל.

 

[ישראל]

מה הפירוש "עיין יבי"א"?! הרי זה בדיוק כל הנידון כאן מתחילת הנושא! האם כתב כן בדווקא, והאם זה הדין לכולם. עיין לעיל.

תוכל לסכם לי מה הדיון בקצרה
כי בפשטות אני מבין שאם מרן נהג כן, הוא בדוקא, מדהוצרך להדגיש זאת בספרו.

 

[בנימין לוריא]

תוכל לסכם לי מה הדיון בקצרה
כי בפשטות אני מבין שאם מרן נהג כן, הוא בדוקא, מדהוצרך להדגיש זאת בספרו.

לא היה בזה דיון ארוך אלא הדברים נכתבו לעיל רק בכמה שורות.
עכ"פ עיקר הדיון הוא שלפי מה שנראה מההלכה יש להקדים את עצי, ולכן יל"ע במנהג להקדים הנותן ריח טוב.
ויש שרצו לומר שאולי הוא מחמת שהיה חביב עליו וכד', ועכ"פ אין ללמוד מזה הלכה למעשה, ועל כגון דא נאמר שאין למדין ממעשה רב, ואע"פ שכתב כן, לא כתב כן במקום שדן בעניין מהפן ההלכתי.
ולעיל הובא מכתב ממרן הראש"ל שליט"א שנשאל בזה על מנהג מרן ונדחק ליישב בצורה מסויימת ועכ"פ סיים להלכה שאיזה שירצה יקדים.

 

[תלמיד מר"ן]

יש חיי אדם כלל סא אות ח מפורש כדעת מרן זיע"א

 

[בנימין לוריא]

הלכה ברורה סי' רט"ז סעיף ל"ח

 

[ישראל]

לא היה בזה דיון ארוך אלא הדברים נכתבו לעיל רק בכמה שורות.
עכ"פ עיקר הדיון הוא שלפי מה שנראה מההלכה יש להקדים את עצי, ולכן יל"ע במנהג להקדים הנותן ריח טוב.
ויש שרצו לומר שאולי הוא מחמת שהיה חביב עליו וכד', ועכ"פ אין ללמוד מזה הלכה למעשה, ועל כגון דא נאמר שאין למדין ממעשה רב, ואע"פ שכתב כן, לא כתב כן במקום שדן בעניין מהפן ההלכתי.
ולעיל הובא מכתב ממרן הראש"ל שליט"א שנשאל בזה על מנהג מרן ונדחק ליישב בצורה מסויימת ועכ"פ סיים להלכה שאיזה שירצה יקדים.

אין למדים ממעשה רב. אמת.

אבל אם הרב כתב כן בספרו, ודאי שלא בא לספר לנו סיפורים על עצמו.

ולענין דעת מרן שליט"א, בספרו העתיד לראות אור, ג"כ כתב שטוב להקדים הנותן ר"ט, מחמת מה שהובא ביבי"א, כמובן שגם ביאר ונימק. יעו"ש כשיצ"ל.

ואגב, באמת יש להבין דברי רב סעדיה גאון. כי כתב שם וחוץ מאלה יקדים לברך מה שירצה. ז"א שיכול להקדים גם "מיני" לכולם. וזהו חידוש שלא שמענו. וצריך לעמוד על דבריו ולהבינם לאשורם.

אגב, היום עלה במחשבה לפני לפרש בדרך זו (אני יודע שזה קצת דוחק): וחוץ מאלה, הכוונה, אם אין לפניו עצי ושמן ערב, אלא רק פירות, עשבי ומיני. ולפ"ז הוא לא דיבר כלל בכה"ג שיש לפניו גם עצי וגם פירות, בכדי שנלמוד בדבריו שעצי קודם. ודו"ק. כמובן שגם על מהלך זה קשה הקו' הנ"ל איך מיני יהיה קודם לפירות ולעשבי. וצ"ע.