ינון עובדיה ברכה
New member
פסק מרן בשו"ע (סי' ריא ס"א) היו לפניו מיני פירות הרבה אם ברכותיהם שוות ויש ביניהם ממין שבעה מקדים מין שבעה אף על פי שאינו חביב כמו המין האחר ואם אין ביניהם ממין שבעה מקדים החביב ואם אין ברכותיהם שוות אפילו יש בהן ממין שבעה כגון צנון וזית איזה מהם שירצה יקדים ואפילו אינו חביב.
וע"ע בילקוט יוסף (ברכות עמוד תקכז הלכה ה) הביאו לפניו מיני פירות שונים, מפרי העץ ומפרי האדמה, מן הדין אפשר להקדים לברך על פרי האדמה, אפילו אם אינו חביב, ואפילו אם פרי העץ הוא אחד משבעת המינים. שאין דין קדימה לשבעת המינים אלא בפירות שברכותיהן שוות. ומכל מקום נכון להקדים פרי העץ לפרי האדמה, אלא אם כן פרי האדמה חביב עליו יותר, שאז יקדים החביב תחלה.
וע"ע בילקוט יוסף (ברכות עמוד תקכז הלכה ה) הביאו לפניו מיני פירות שונים, מפרי העץ ומפרי האדמה, מן הדין אפשר להקדים לברך על פרי האדמה, אפילו אם אינו חביב, ואפילו אם פרי העץ הוא אחד משבעת המינים. שאין דין קדימה לשבעת המינים אלא בפירות שברכותיהן שוות. ומכל מקום נכון להקדים פרי העץ לפרי האדמה, אלא אם כן פרי האדמה חביב עליו יותר, שאז יקדים החביב תחלה.
זיתים/תמרים מה קודם?, מדוע מרן זצ"ל כתב כן
בחזו"ע ברכות (עמ' עד"ר) כתב: "הביאו לפניו פירות האילן וביניהם תמרים, התמרים קודמים לשאר פירות האילן, לברך עליהם תחלה, ויפטרו בברכתם את כל פירות העץ שלפניהם". ולכאורה נראה פשוט ואין ספק בדבר שיש להקדים זיתים לתמרים, ומדוע לא נקט כן? אמנם זו לא קושיא להדיא, כיון שלא אמר להקדים תמרים לזיתים, אך...
forum.moreshet-maran.com
פרי חדש (שהחיינו) קודם למין שבעה
ידועה דעתו של מרן זיע"א וכן הובא בספרו חזון עובדיה שפרי חדש שצריך לברך עליו שהחיינו קודם למין שבעה,ואם כן יוצא בראש השנה הבא עלינו לטובה אמן שאדם שאין לו תמרים חדשים יתחיל (בעניין סימנא מילתא שנהגו) בראשונה לברך קודם על הרימון העץ ושהחיינו לפני התמרים. שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה אמן
forum.moreshet-maran.com
סדר קדימה בברכות הריח
בפרי מגדים אשל אברהם סי' רט"ז ס"ק י"ט כתב שיש לברך קודם כל ברכת "בורא עצי בשמים", אח"כ ברכת "הנותן ריח טוב בפירות", אח"כ ברכת "בורא עשבי בשמים" ואח"כ ברכת "בורא מיני בשמים". ובהלכה ברורה סי' רט"ז סעיף ל"ח וכן בברכת ה' חלק ג' פרק י"ב הלכה כ"ה כתבו שיש לברך על עצי בשמים או עשבי בשמים ואח"כ הנותן...
forum.moreshet-maran.com
בילקו"י קיצור א'.
מובא כך:
כל הקודם בפסוק בשבעת המינים עצמם, קודם לחבירו לברכה. ותמרים קודמים לענבים, כי התמרים ''שני'' לארץ אחרון שבמקרא, והגפן ''שלישי'' לארץ הראשון. ויש אומרים שהיין קודם לתמרים, הואיל והיין דבר חשוב הוא עד שקובע ברכה לעצמו בברכת ''בורא פרי הגפן'', וגם הוא סועד ומשמח. ויש חולקים ואומרים שאין קדימה ליין על התמרים. ולדינא, יש להקדים התמרים ליין, וכדעת הבית יוסף.
משמע בדוקא שיקדים את התמרים. ולא איזה מהם שירצה.
מובא כך:
כל הקודם בפסוק בשבעת המינים עצמם, קודם לחבירו לברכה. ותמרים קודמים לענבים, כי התמרים ''שני'' לארץ אחרון שבמקרא, והגפן ''שלישי'' לארץ הראשון. ויש אומרים שהיין קודם לתמרים, הואיל והיין דבר חשוב הוא עד שקובע ברכה לעצמו בברכת ''בורא פרי הגפן'', וגם הוא סועד ומשמח. ויש חולקים ואומרים שאין קדימה ליין על התמרים. ולדינא, יש להקדים התמרים ליין, וכדעת הבית יוסף.
משמע בדוקא שיקדים את התמרים. ולא איזה מהם שירצה.
לכן כתבתי את המשנה אחרונה.
בהתחלה כך כתב בילקו"י ברכות, ואח"כ בחזו"ע הרב כתב אחרת ולאחמ"כ העתיק את זה גם בילקו"י ט"ו בשבט.
יש ילקו"י טו בשבט בפי די אף?
כן, מצורף. (הובא כאן)
מעניין...
בילקוט יוסף ברכות סי' רי"א סעיף ג' (עמ' תקכ"ה) כתב: "יש אומרים שהיין קודם לתמרים, הואיל והיין דבר חשוב הוא עד שקובע ברכה לעצמו בברכת "בורא פרי הגפן", וגם הוא סועד ומשמח. ויש חולקים ואומרים שאין קדימה ליין על התמרים, וכן המנהג".
והיינו שלמעשה יקדים מה שירצה.
ובקיצור שו"ע שינה וכתב כנ"ל (שיש להקדים את התמרים).
ולאחר מכן יצא חזון עובדיה, והעתיקו בילקו"י ט"ו בשבט שאיזה מהם שירצה יקדים.
כלומר, גם בהתחלה (בילקו"י ברכות) וגם בסוף (בחזו"ע ובילקו"י ט"ו בשבט) כתב שאיזה מהם שירצה יקדים, ובקיצוש"ע כתב שלדינא יש להקדים את התמרים ליין.
אולם, בקיצוש"ע הביא את 2 הדעות: א' שיין קודם לתמרים וב' שאין קדימה ליין על התמרים.
ולכן נראה שכוונתו היתה שם לומר כדעה השניה שאין קדימה ליין על התמרים, אבל לא שבדווקא יש להקדים את התמרים, שכן לא הזכיר שם דעה כזו. (ואמנם לא עיינתי במקורות הדברים, אך יתכן שיש מי שאומר שיקדים את התמרים כיון שקודמים לארץ ביחס לענבים).
עכ"פ, גם בילקו"י ברכות במקורות כתב: "לעולם נהגו להקדים פירות ליין" וכן "המנהג להקדים תמרים ליין", ונראה שהכוונה היא שהמנהג הוא לא להקדים בדווקא את היין, אלא נוהגים אפי' להקדים את הפירות ליין, ולכאו' זו גם כוונת הלשון בקיצוש"ע, והיינו שנוהגים 'להקל' (כביכול) להקדים תמרים ליין ולא בדווקא יין לתמרים.
ועדיין הלשון בקיצוש"ע שסיים: "ולדינא יש להקדים התמרים ליין" צריך קצת עיון.
