בעז"ה אסיים להקליד ואעלה אותה.
מצורפת התשובה. למרות שהיא בגדר "טיוטה", ואין ללמוד ממנה הלכה למעשה כלל. כיון שלא היה סיפק בידי לעיין כראוי במקורות הסוגיא. ועוד חזון למועד.
סימן יג
בגדרי ודיני קדימת ברכת מזונות
ריש תמוז תשפ"ג, לסדר "ואסף איש טהור"
לכבוד ידידי ורעי מזכה הרבים הרב רבי
עידו יצחקי שליט"א
שלום וברכה וישע רב!
באשר העירני (על מש"כ לעיל סי' ח סוף אות ח) שאין להקדים הטפל שברכתו שהכל לעיקר שברכתו מזונות, אף במקום שנחלקו הפוס' האם בברכת מזונות פוטר את מין השהכל, ורוצה לצאת מהספק, כיון שמדיני קדימה יש להקדים את ברכת מזונות, ולכן יקדים את ברכת המזונות, ויכוון להדיא שאינו רוצה לפטור את מין השהכל.
והעיר ממש"כ מרן הגרע"י זיע"א בחזו"ע ברכות (ומש"כ בחזו"ע (עמ' רפה) שהאוכל אורז ובשר ורוצה להקדים הבשר ולברך שהכל רשאי.
השיבני ידי"נ רבי ירמיהו טפיירו נר"ו שהוא משום דס"ל שכל דין קדימה במזונות הוא רק במין דגן ולא באורז. וכמש"כ הכה"ח (סי' ריא ס"ק כז) משם הפמ"ג (בסדר המעלות ריא ס"ק ב, וא"א ס"ק יג). וכמש"כ במשנ"ב מאורות (שם הע' 23) שכן ס"ל למרן הגרע"י זיע"א כמבואר בחזו"ע (עמ' רעז) ויבי"א ח"ה (סי' כו), והליכו"ע ח"ב (עמ' קיח). וכ"כ באול"צ ח"ב (פי"ד הע' כב ד"ה וכל). ודלא כברכת ה' ח"ג (פ"ט ס"ד).
ואמרתי להרחיב בעיקרא דהאי דינא, וזאת החילי בעזר צורי וגואלי:
בגדר ברכה מבוררת וברכה כוללת
א) יש לחקור מהו גדר ברכה מבוררת ומהו ברכה כוללת,
הצד האחד, שברכה כוללת היינו ברכה
שנתקנה על הרבה דברים, וברכה מבוררת היינו ברכה שנתקנה על פחות דברים. ולפי"ז ברכת שהכל היא ברכה כוללת כיון שנתקנה על רוב הדברים, וברכת האדמה או העץ מבוררות יותר שנתקנו על פחות דברים, (ויש לעיין מה מהם מבורר יותר, האם יש יותר פירות עץ או אדמה), וברכת מזונות מבוררת מהם שנתקנה רק על ה' מיני דגן ואורז (ורק כשנתבשלו או עשה מהם פת, כמבאר בסי' רח), וברכת הגפן וברכת המוציא מבוררות יותר שנתקנו רק על דבר אחד [יין או לחם]. (ויש לדון האם כל מיני לחן חשיבי כאחד וכל מיני יין חשיבי כאחד, ולפי"ז הם מבוררים בשווה. או דכיון שברכת המוציא היא על ה' מיני דגן, וברכת הגפן רק על ענבים, הגפן מבוררת טפי.
ועי' להלן [בצד השלישי] צד נוסף שהגפן מבוררת טפי).
והצד השני, שברכה מבוררת היינו ש
פוטרת פחות דברים, וברכה כוללת היינו שפוטרת יותר דברים. ולפי"ז ברכת שהכל היא ברכה כוללת שפוטרת כל דבר, וברכת מזונות מבוררת יותר כיון שאינה פוטרת מים ומלח כמהין ופטריות (לבוש ,,,,) [אלא שיש לדון האם מה שאינה פוטרת דברים בודדים מחשיבה למבוררת. ויל"פ בזה], וברכת האדמה מבוררת יותר שאין פוטרת אלא הצומח מהאדמה, והעץ מבוררת יותר שפוטרת רק היוצא מהעץ, וברכת הגפן והמוציא מבוררות יותר שאינם פוטרות אלא יין ולחם. (ויש לחקור אם אחד מהם מבורר מחבירו וכדלעיל).
והצד השלישי, שברכה מבוררת היינו ש
נוסח הברכה מבורר יותר, וברכה כוללת היינו שנוסח הברכה כולל יותר. ולפי"ז ברכת שהכל היא ברכה כללת, שנוסחה כולל הכל, "שהכל" נהיה בדברו. וברכת מזונות מבוררת יותר שנוסחה רק על המזונות, וברכת האדמה מבוררת יותר שנוסחה רק על היוצא מהאדמה, וברכת העץ מבוררת יותר שנוסחה רק על היוצא מהעץ. (אלא שיש לדון שברכת מזונות מבוררת יותר מעץ ואדמה, לפמש"כ הראש יוסף [לה: ד"ה והא דאמר כל] ש"זן" הוא פועל, ו"מזון" הוא תואר. וא"כ מזונות היא על מה שנכלל בתואר מזון שהוא רק מיני דגן שעליהם יחיה האדם
[1]). וברכת הגפן והמוציא מבוררות יותר. [ויש לדון מי מהם מבוררת יותר, הגפן כיון שמברך "גפן" בלבד, משא"כ לחם שמברך את היוצא מ"הארץ" שהוא כללי יותר. או שהמוציא "לחם" מבורר יותר. וצ"ע].
ומד' התוס' רא"ש (מא. ד"ה אבל) שכ' "ותימה דהא מסתמא בפה"ע חשיב מבפה"א משום דמבוררת טפי דבורא פרי האדמה
כוללת כל הגדל באדמה אבל בורא פרי העץ מברר דוקא כל מה שגדל באילן וכו'". משמע דלא כצד הראשון שברכה מבוררת היינו שנתקנה על פחות דברים.
ברכת מזונות על אורז האם קודמת לעץ ואדמה
ב) והנה לענין ברכת מזונות דאורז כאמור, כ' הפמ"ג (,,,,) שאינה קודמת לבפה"ע ואפי' לבפה"א, וכ"פ באול"צ ובחזו"ע ויבי"א וכו'.
אולם בס' ברכת ה' ח"ג (עמ' רכג-ד) כ' שברכת מזונות דאורז קודמת. ובהע' 23 כ' שברכת מזונות מבוררת יותר מברכת האדמה והעץ. אולם אחהמ"ר, בלשונות הראשונים שהביא לא מבואר שהיא מבוררת אלא שהיא "חשובה". ["דודאי ברכת המוציא או במ"מ
חשיבי מברכת בפה"ע" [רא"ש], "דשוויה מיני מזונות דאשבחא" [הלכות גדולות] (ויש לדון האם האשבחא חוזר על ברכה או על המאכל)].
ומצאתי בתשב"ץ (מא. סד"ה נמצא) שכ' להדיא שברכת מזונות דאורז קודמת וז"ל "ואם שניהן הן משאר מינין נראה דברכת בופה"ע קודמת לברכת בופה"א וברכת בופה"א לשהכל וברכת בומ"מ אפי' של כוסמין שאינו משבעת המינין או
אפי' של אורז שאינו מחמשת המינין
קודם לכולן כנ"ל". (וציינו הברכת ה' בעמ' ,,, ופלא שלקמיה [עמ' ,,,] כשדן בזה גופיה לא הביאו). שוב הראוני שכ"כ בהלכה ברורה (סי' ריא סעי' יז) מכח ד' הרשב"ץ. ע"ש. (וע"ע בס' נתיבות הברכה ברונר פרק כד הע' צא מש"כ בזה).
[ולכאו' יש לדון שעכ"פ ברכת האורז לא תקדום משום שעצם ברכת האורז שנויה במח' אם האדמה או מזונות, וגם שכאן מיירי בברכת אורז שאינו לבדו שג"כ ברכתה שנויה במח' (וכמו שהרחבתי לעיל סי' ,,,,), וא"כ י"ל דאף שמצד המנהג יש לברך מזונות, אך אין לו דין קדימה. ויל"פ בזה].
[ובמש"כ בברכת ה' שם (עמ' רכו ד"ה ומ"מ) שאין ברכת מזונות על אורז קודמת לבפה"ג, כיון שאינו מין דגן ואין מברכים עליו המוציא וברהמ"ז, א"כ אין לו חשיבות על היין, ואיזה שירצה יקדים, או יקדים החביב לו. ע"ש. יש לעיין מד' התשב"ץ הנ"ל שכ' שאורז "קודם לכולן"].
ברכת מזונות על שעורה והעץ על זית מה קודם
ג) בברכת ה' (שם עמ' רכה) כ' שברכת העץ על זית קודמת לברכת מזונות על שעורה, כיון שקודמת לארץ (בתרא). ושכן מבואר בתשב"ץ (מד סע"א) שכ' לענין ברכת מעין ג' שהאוכל מעשה קדירה דשעורים וזית, מקדים על העץ לעל המחיה. ונראה שה"ה לברכה ראשונה דמאי שנא. ע"ש.
אולם צ"ע דלעיל (מא: הנ"ל) כ' להדיא ד"מזונות" קודם
לכולן, ואפי' מזונות דכוסמין ואורז דאינם מין שבעה כלל. שו"ר להמו"ל לרשב"ץ (מהדו' אהבת שלום, הע' 608) שעמד בזה דלכאו' ד' הרשב"ץ סותרים, דלעיל (מא סע"א ד"ה אמר רב יוסף) כ' "ומיהו במעשה דקדרה דחטין ושעורים קודמין לברכה לשאר מינין כדין פת". וכ' "ואולי לא דק במש"כ לעיל דבומ"מ דשעורים קודם לשאר ברכות, וכוונתו לכולן חוץ מזית". אולם כאמור לעיל מיניה (מא. סד"ה נמצא) כ' הרשב"ץ דמזונות קודם אפי' אינו מין שבעה כלל. (ואין לומר דמש"כ שם "קודם לכולן" קאי רק אמש"כ בסו"ד גבי עץ ואדמה, ולא על מין שבעה. א. דכיון שבא לסכם כל דיני קדימה, אמאי ישמיט דין קדימה דמין שבעה ומזונות. ב. דא"כ מאי נפק"מ במש"כ ""שאינו מז' המינין". ודו"ק).
וצ"ל דברכה ראשונה שאני שהם ברכות חלוקות, ולכן יש להקדים ברכת המזונות בכל גווני, כיון שהיא חשובה יותר. משא"כ בברכה אחרונה דמעין שלש, שהקדימה היא רק ב"נוסח" הברכה, שיש להקדים הקודם בפסוק. (וידי"נ מהר"ש גלעדי נר"ו הטעים הדבר, דכיון דנוסח הברכה הוא על "הארץ" ועל ... יש להקדים הקודם ל"ארץ").
והנה התשב"ץ (מא סע"א ד"ה אמר רב יוסף) כ' שמה שאמרו בגמ' "כל המוקדם בפסוק וכו' וחטה קודמת לכולן", "הני מילי בעושה ממנה לחם [דהא בקרא דז' המינין כתיב ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם (נוסף בכת"י עה"ג)], אבל בכוסס את החטה אינו קודם לשאר מינין דכתיב בקרא, תדע דהא אינו מברך עליה לא בומ"מ ולא ברכה אחת מעין ג' כדאמרי' לעיל (לז.) וכיון שכן לא חשיבא ההיא כסיסה לאקדומה לברכה. וכ"כ הרשב"א ז"ל. ומיהו במעשה דקדרה דחטין ושעורים קודמין לברכה לשאר מינין כדין פת, וכ"כ רבותינו הצרפתים ז"ל". והמו"ל (הע' 381) ציין ללהלן דף מד, ולהע' הנז'.
ונראה דמש"כ בדף מא (סע"א) הוא רק מדיני קדימה דז' המינים, אך מדיני קדימה דמעלת הברכה, מזונות קודם. וכמו שיין קודם לזית ותמר (רמ"א סי' ריא ס"ד), אע"פ שזית ותמר קודמים לענבים (ש"ע שם. דזית ראשון לארץ בתרא, וענבים שלישי). והנפק"מ בדיני קדימה דז' המינים, היא רק כלפי דברים שברכתם שווה [ולרשב"ץ רק כשאין א' מהם חביב
[2]], ונפק"מ בכך היא כלפי מי שאינם מז' המינים, או כלפי זית תמר וענבים שברכתם שווה, או כלפי חיטה ושעורה שיש להקדים חיטה. אך לעולם מזונות קודם לכל ברכת העץ והאדמה, מצד חשיבות ברכתו.
וראיה לדבר, שכ' התשב"ץ שחיטה קודמת רק בעושה ממנה
לחם, [כיון שבפס' כתוב "ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה
לחם"]. וא"כ היאך מסיים "ומיהו ב
מעשה דקדירה דחטין ושעורים קודמין לברכה לשאר מינין כדין פת, וכ"כ רבותינו הצרפתים ז"ל". והרי מעשה קדירה אינו לחם, ובעל כרחך דמש"כ "ומיהו" וכו', היינו מדין קדימה דחשיבות ברכת מזונות.
ומש"כ שכ"כ רבותינו הצרפתים, ציין המו"ל להגה' סמ"ק (סי' קנא הע' כא) והגהות מיימוני (על הרמב"ם ברכות פ"ח הי"ג) ודבריהם הובאו להלכה בשו"ע (סי' ריא סעי' ו) וז"ל "היה לפניו תבשיל מקמח כוסמין ושבולת שועל ושיפון וגפן ותאנה ורימון, כיון דמברך על התבשיל במ"מ ברכתו קודמת, אע"ג דהנך ממין ז'
ואיהו לאו ממין שבעה, מ"מ כיון דחשיבי דעבדי מינייהו פת ומברך עלייהו המוציא וברהמ"ז, קודמת אע"ג דלא עבדינהו פת", ומוכח כנ"ל. ולפי"ז צ"ב מש"כ המשנ"ב (שם ס"ק לה) "וגם הם בכלל חטה ושעורה דקרא עכ"פ". (ועי' במשנ"ב עוז והדר המבואר הע' פח מהט"ז ס"ק ד, וע"ש הע' צא-צב, צד).
ויסוד הדברים הנ"ל הוא כמש"כ הרמ"א בהגה' שם, שענבים אינם קודמים לתמר רק כשלא עשה מהם יין, "אבל אם עשה מהם יין, שקובע ברכה לעצמו, בפה"ג
חשובה והיא קודמת לברך עליו תחלה. אבל מעשה קדירה מחמשת מיני דגן, היא
חשובה יותר
מברכת היין". הרי שמבואר להדיא בדבריו שברכת הגפן חשובה יותר, וחשיבות ברכה קודמת לקדימה מדיני קדימה דז' המינים.
ובאמת שמדקדוק ההגהות מיימוניות שכ' "היה לפניו תבשיל שיש בה קמח כוסמין או שיפון ושבולת שועל וגפן או תאנה ורמון, נ"ל כיון דמברך על התבשיל במ"מ דברכתו קודמת ואע"ג דהני ממין ז' וכוסמין ושבולת שועל לאו ממין ז' כיון דחשיבי דעבדי מינייהו פת ומברך עליהם המוציא וברהמ"ז דברכתן קודמת אע"ג דלא עבדינהו פת. עכ"ל מורי רבינו שיחי'". יש לדקדק שהשמיט זית, וי"ל דבזית ס"ל דקודם לשעורה. אולם מטעמו שכ' שכיון שברכתו מזונות ואי עבדינהו פת מברך המוציא, אפי' אינו מין שבעה קודם למין שבעה, חזי' דגם בזית לא יקדום לשעורה.
העולה מן האמור
א. ברכת מזונות קודמת לעולם לברכת שהכל לברכת האדמה ולברכת העץ, בין ברכת מזונות על ה' מיני דגן, בין ברכת מזונות על אורז, וקודמת בין לברכת העץ על שאר פירות ובין לברכת העץ על ז' המינים.
ב. לפיכך האוכל דבר שברכתו מזונות ודבר שברכתו שהכל או האדמה או העץ, ויש ספק האם הוא טפל למזונות ונפטר בברכת המזונות, אין לו להקדימו לברכת מזונות בכדי לצאת מהספק, אלא יש לו לאכול מהמזונות קודם, ולכוון בברכת המזונות להדיא שאינו פוטר את הבשר, ואח"כ יקח חתיכה מהבשר ויברך עליה שהכל, ואח"כ ימשיך לאכול מיתר המאכל.
וכגון האוכל אורז עם חתיכות בשר (הניתנות להטעימו), אין לו להקדים ברכת הבשר אף אם רוצה לצאת מהספק האם הבשר נפטר בברכת האורז. ואף אם חביב עליו הבשר. (ודלא כמו שכתב מרן רשכבה"ג זיע"א בחזו"ע).
[1] אלא דלפי"ז צ"ב למה ברכת מזונות פוטרת כל דבר חוץ ממים מלח כמהים ופטריות.
לעי' אם הראש יוסף בפמ"ג ס"ל שמזונות פטר הכל.
[2] וכן ס"ל לס' ההשלמה (מהדו' ראשית ההשלמה עמ' סז)
ולשטמ"ק.
