ראיתי למרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז זצוק"ל שנדבר בזה בספרו שו"ת 'בית נאמן' חלק שלישי חאו"ח סי' י"ב (עמ' ל"ד), בתשובה מחשון התשמ"ט. ושם ציין לדברי הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סי' ק"ד), ולהערת הראש"ל הגר"ד יוסף שם. והוסיף הגר"מ כי "הסכים לו מר אביו הגאון (נר"ו) בספר ילקוט יוסף החדש (עמוד נ"ז בהערה)".
נערך לאחרונה:
אתמול שאלתי שאלה זו, ואמנם מצד נטילת ידיים פחות עלתה השאלה, כיון שיכול לנקות במידי דמנקי, אך השאלה היתה מצד ברכות התורה, שלכתחילה גם לצורך תפילה כגון סליחות או שירים וכד' אנחנו מצריכים לברך ברכות התורה, אמנם הוא רק לכתחילה (כמו שכתב השו"ע שנכון לחוש לסברא ראשונה וכו'), וא"כ בשעת הדחק כגון זו לכאו' יהיה אפשר להקל. (וראה כאן מכתב בעניין אחר ודון מיניה ואוקי באתרין).
אתה מביא רק ציטוטים של מקומות, ושהסכימו וכו'. אבל מה אמרו שם ומה הסכימו. שמה? שמותר? שאסור? שאפשר?.....
אין לפני את כל הנ"ל. אז אולי תצטט מה כתבו.
אז הנה הבאתי את צילום דברי הגר"מ מאזוז זצ"ל.
נוסף לזה כעיקרון: מרן כתב בשלחן ערוך או"ח סי' מ"ו סעיף ט' וז"ל: "לא יקרא פסוקים קודם ברכת התורה אף על פי שהוא אומרם דרך תחנונים. ויש אומרים שאין לחוש כיון שאינו אומרם אלא דרך תחנונים, ונכון לחוש לסברא ראשונה". וכתבו ב'הערות איש מצליח' שם בזה"ל: "ובחזון עובדיה (ימים נוראים עמוד ה') כתב שגם דעת מרן מעיקר הדין כיש אומרים, אלא שנכון לחוש לסברא ראשונה. ומ"מ למעשה צריך להקדים ברכות התורה, כיון שכן דעת הרמב"ם בתשובה (פאר הדור סימן ק"ד). ולכן הקמים לסליחות צריכים לומר ברכות התורה, ובפרט שאומרים תפילה לדוד קודם הסליחות" עכ"ל.
ועי' למרן פוסק הדור הגר"ע יוסף זצוק"ל בספרו שו"ת 'יביע אומר' ח"ד חאו"ח סי' ז' אריכות דברים בזה (וכן בחזו"ע ימים נוראים שציינו ב'הערות אי"מ' הנ"ל).
נוסף לזה כעיקרון: מרן כתב בשלחן ערוך או"ח סי' מ"ו סעיף ט' וז"ל: "לא יקרא פסוקים קודם ברכת התורה אף על פי שהוא אומרם דרך תחנונים. ויש אומרים שאין לחוש כיון שאינו אומרם אלא דרך תחנונים, ונכון לחוש לסברא ראשונה". וכתבו ב'הערות איש מצליח' שם בזה"ל: "ובחזון עובדיה (ימים נוראים עמוד ה') כתב שגם דעת מרן מעיקר הדין כיש אומרים, אלא שנכון לחוש לסברא ראשונה. ומ"מ למעשה צריך להקדים ברכות התורה, כיון שכן דעת הרמב"ם בתשובה (פאר הדור סימן ק"ד). ולכן הקמים לסליחות צריכים לומר ברכות התורה, ובפרט שאומרים תפילה לדוד קודם הסליחות" עכ"ל.
ועי' למרן פוסק הדור הגר"ע יוסף זצוק"ל בספרו שו"ת 'יביע אומר' ח"ד חאו"ח סי' ז' אריכות דברים בזה (וכן בחזו"ע ימים נוראים שציינו ב'הערות אי"מ' הנ"ל).
הזמן קצר ורוצים הגנה. וכן רוגע לילדים שמשהו שומר עליהם. ולהעסיק אותם בזה
תברך איתם! הם גם חייבים בברכת התורה
תלמיד מר"ן
Well-known member
וכן פסק מרן שליט"א שאפשר אף קודם נט"י
מרן הגר"ע יוסף זצ"ל ביאר (בספריו חזו"ע ימים נוראים עמ' ה', ובשו"ת יביע אומר ח"ד חאו"ח סי' ז') כי בעלמא אכן כך הוא. אולם כאן שמרן הוסיף כתב "ונכון לחוש לסברא ראשונה", שאני. ומשמע שמעיקר הדין ההלכה כיש אומרים רק טוב ונכון להחמיר כדעת הסתם. ואם לא כן, היה סותם דבריו והיה מובן כפי הכלל הרגיל של "סתם ויש הלכה כסתם", ומזה ששינה משמע כדפירש.
גלעד יצחקוב
Active member
לכבוד הרב מוצפי שליט"א
כשקמים באמצע הלילה לאזעקה וחוזרים אחר כך לישון האם מותר לקרא תהלים באזעקה בלי ברכת תורה, או לברך ברכות תורה ובבוקר כשקמים לברך שוב ?
יורנו רבנו עטר
תשובהמותר לקרוא תהלים מיד.
נושאים דומים בפורום
