הנחת לחם קפוא על הפלאטה

[בנימין לוריא]

בילקו"י שבת כרך א' ח"ג סי' רע"ב סעיף כ"ט (עמ' תת"ה) כתב:

למה יש מקום להחמיר מחשש בישול הקרח שבתוך הלחם? הרי זה טפל לגמרי.
וכמו כן א"א לדבר שלא יהיה בו לחות מסויימת, וא"כ נחשוש בכל דבר (עכ"פ שלא בושל) למים שבתוכו. וגם לחם שאינו קפוא יהיה מקום להחמיר לפי"ז.

 

[אור ישראל]

הקרח לא עבר בישול כלל

 

[בנימין לוריא]

הקרח לא עבר בישול כלל

לכן כתבתי:

נחשוש בכל דבר (עכ"פ שלא בושל) למים שבתוכו

כלומר, הקרח שבתוך הלחם נוצר ממים שבתוך הלחם, וא"כ המים האלה לא בושלו, אז גם את הלחם כשאינו קפוא יהיה בעיה לשים.
וכמו שכתבתי, לכאו' למה להחמיר בזה אם הוא כ"כ טפל, ולא ניתנה תורה למלאכי השרת (ולכן כתוב שאע"פ שבכל דבר יבש יש לחלוחית מותר לחממו).
ובמקורות לא ראיתי שהתייחס לדין זה.

 

[אד יעלה]

לכן כתבתי:

כלומר, הקרח שבתוך הלחם נוצר ממים שבתוך הלחם, וא"כ המים האלה לא בושלו, אז גם את הלחם כשאינו קפוא יהיה בעיה לשים.
וכמו שכתבתי, לכאו' למה להחמיר בזה אם הוא כ"כ טפל, ולא ניתנה תורה למלאכי השרת (ולכן כתוב שאע"פ שבכל דבר יבש יש לחלוחית מותר לחממו).
ובמקורות לא ראיתי שהתייחס לדין זה.

המיים שבתוך הלחם אינם נכרים וכמו רובו יבש
אבל כאשר יש גושי קרח הם נידונים לעצמם ואינם טפלים.

 

[בנימין לוריא]

המיים שבתוך הלחם אינם נכרים וכמו רובו יבש
אבל כאשר יש גושי קרח הם נידונים לעצמם ואינם טפלים.

אבל אם הלחם שלם גם הקרח שבפנים אינו ניכר, ולמה לחשוש לו?

 

[אד יעלה]

אבל אם הלחם שלם גם הקרח שבפנים אינו ניכר, ולמה לחשוש לו?

זה שאינו ניכר אינו מכריח שטפל
שסוכ''ס עומד לעצמו אע''פ שאינו ניכר

 

[תלמיד מר"ן]

אבל אם הלחם שלם גם הקרח שבפנים אינו ניכר, ולמה לחשוש לו?

הקרח מעל הלחם רק אז מנערים לא חוששים לקרח שבפנים

 

[אור ישראל]

וכמו כן א"א לדבר שלא יהיה בו לחות מסויימת, וא"כ נחשוש בכל דבר (עכ"פ שלא בושל) למים שבתוכו. וגם לחם שאינו קפוא יהיה מקום להחמיר לפי"ז.

מה כוונתך
דבר שלא בושל ויש בו מים? אם כן פשוט שאסור לחמם אותו בשבת משום הדבר עצמו

 

[בנימין לוריא]

הקרח מעל הלחם רק אז מנערים לא חוששים לקרח שבפנים

בילקו"י כתב להחמיר בגלל הקרח שבפנים.

מה כוונתך
דבר שלא בושל ויש בו מים? אם כן פשוט שאסור לחמם אותו בשבת משום הדבר עצמו

דבר יבש, שבכל דבר יבש יש לחלוחית (ולכן הוא מתחמם במיקרוגל וכו' ואכמ"ל)

 

[אור ישראל]

דבר יבש, שבכל דבר יבש יש לחלוחית (ולכן הוא מתחמם במיקרוגל וכו' ואכמ"ל)

הדבר היבש הזה התבשל כבר?

 

[בנימין לוריא]

הדבר היבש הזה התבשל כבר?

אפי' אם כן, גם הלחם הקפוא נאפה כבר.

 

[תלמיד מר"ן]

שו"ר ובהערות נראה שלא חשש לבישול במים בתוך הלחם

 

[בנימין לוריא]

שו"ר ובהערות נראה שלא חשש לבישול במים בתוך הלחם
הצג קובץ מצורף 35266

עברתי על המקורות של הילקו"י, וגם חיפשתי באוצה"ח מקורות נוספים, ולכן אני שואל למה בהלכה החמיר מחמת המים שבתוך הלחם.

 

[יואח]

אפי' אם כן, גם הלחם הקפוא נאפה כבר.

כמובן המים שהקמח נילוש בהם, לאחר שנעשה בצק כבר אין להם שם מים כלל, ונהפכו לדבר אחר לגמרי.
וע"כ כשהם יוצאים מהלחם פנים חדשות ומים חדשים באו לכאן, ונחשבים כמו שלא נתבשלו כלל. וא"כ אין לצרף את הרמב"ם וכו' כידוע.
ואפשר שזו כוונת הרב @אור ישראל .
ומה שהוא רק תע"ב, בפשטות הוא משום שאפשר שכלל אין גושי קרח בתוך חורי הלחם. כך נראה פשוט.

 

[אושרי רביב]

עברתי על המקורות של הילקו"י, וגם חיפשתי באוצה"ח מקורות נוספים, ולכן אני שואל למה בהלכה החמיר מחמת המים שבתוך הלחם.

@ישראל ...

 

[יואח]

לכן כתבתי:

כלומר, הקרח שבתוך הלחם נוצר ממים שבתוך הלחם, וא"כ המים האלה לא בושלו, אז גם את הלחם כשאינו קפוא יהיה בעיה לשים.
וכמו שכתבתי, לכאו' למה להחמיר בזה אם הוא כ"כ טפל, ולא ניתנה תורה למלאכי השרת (ולכן כתוב שאע"פ שבכל דבר יבש יש לחלוחית מותר לחממו).
ובמקורות לא ראיתי שהתייחס לדין זה.

מחילה יש כאן אי הבנה בהגדרה:
"קרח שבתוך הלחם" אין הכוונה למים שממש בתוך העיסה ואף לאחר האפיה הם חלק גמור מהלחם ממש, לזה אף אחד כמובן לא חושש, וכמ"ש שבכל דבר יש לחלוחית, ואה"נ בדיוק כמו בלחם יבש. וכמ"ש.
"קרח שבתוך הלחם" הכוונה למים שיצאו החוצה מחמת ההקפאה ועכשיו הם נמצאים באוירים שבתוך הלחם, ונראים בעין, כלומר אם תפתח את הלחם או את הפרוסה תוכל לראות באורירים טיפות זעירות קפואות, והם נחשבות אינן מבושלות, לזה הכונה. כנלע"ד כוונת מרן בפשטות.
האם לא למדתם כך? אם יש למישהו הבנה אחרת אשמח שתאירו את עיני.

 

[בן יוסף]

יש להביא מה ששאלתי את מרן הראש"ל בנידון דומה לזה

 

[אביאל קומלי]

מחילה יש כאן אי הבנה בהגדרה:
"קרח שבתוך הלחם" אין הכוונה למים שממש בתוך העיסה ואף לאחר האפיה הם חלק גמור מהלחם ממש, לזה אף אחד כמובן לא חושש, וכמ"ש שבכל דבר יש לחלוחית, ואה"נ בדיוק כמו בלחם יבש. וכמ"ש.
"קרח שבתוך הלחם" הכוונה למים שיצאו החוצה מחמת ההקפאה ועכשיו הם נמצאים באוירים שבתוך הלחם, ונראים בעין, כלומר אם תפתח את הלחם או את הפרוסה תוכל לראות באורירים טיפות זעירות קפואות, והם נחשבות אינן מבשולות, לזה הכונה. כנלע"ד כוונת מרן בפשטות.
האם לא למדתם כך? אם יש למישהו הבנה אחרת אשמח שתאירו את עיני.

נראה שיש בזה מיחזי כמבשל

 

[בנימין לוריא]

מחילה יש כאן אי הבנה בהגדרה:
"קרח שבתוך הלחם" אין הכוונה למים שממש בתוך העיסה ואף לאחר האפיה הם חלק גמור מהלחם ממש, לזה אף אחד כמובן לא חושש, וכמ"ש שבכל דבר יש לחלוחית, ואה"נ בדיוק כמו בלחם יבש. וכמ"ש.
"קרח שבתוך הלחם" הכוונה למים שיצאו החוצה מחמת ההקפאה ועכשיו הם נמצאים באוירים שבתוך הלחם, ונראים בעין, כלומר אם תפתח את הלחם או את הפרוסה תוכל לראות באורירים טיפות זעירות קפואות, והם נחשבות אינן מבושלות, לזה הכונה. כנלע"ד כוונת מרן בפשטות.
האם לא למדתם כך? אם יש למישהו הבנה אחרת אשמח שתאירו את עיני.

כך הבנתי. לא חושב שיש אי הבנה.
אבל כוונתי שהמים שכרגע ניכרים הם המים שהיו מעורבים בעיסה והם חלק גמור מהלחם (שכעת יצא החוצה).
ולא הבנתי למה כתבת שהטיפות נחשבות כלא מבושלות, הרי אלו לא מים חדשים אלא מים שהיו בתוך העיסה ועברו אפיה.

 

[יואח]

כך הבנתי. לא חושב שיש אי הבנה.
אבל כוונתי שהמים שכרגע ניכרים הם המים שהיו מעורבים בעיסה והם חלק גמור מהלחם (שכעת יצא החוצה).
ולא הבנתי למה כתבת שהטיפות נחשבות כלא מבושלות, הרי אלו לא מים חדשים אלא מים שהיו בתוך העיסה ועברו אפיה.

יופי, חששתי כבר שאנו לא מדברים על אותו עניין.
לענ"ד ברגע שהמים נעשו חלק מהעיסה אין להם כבר שם "מים" והם עבור ובטלו מן העולם, ולכן אין אפיה אחר אפיה ביבש.
וממילא כשמים מהלחם יוצאים החוצה מחמת הקפאה וכדו' אנו דנים אותם בתור מים "חדשים" שלא היו אף פעם בעולם, וע"כ חיישינן לבישול, ומה שמקודם הם היו בתוך הלחם, אין להתייחס לזה כלל, שכשהם שם, הם לא נחשבים בעולם כלל אלא הם חלק מהעיסה ואינם נידונין בפנ"ע כלל והם בטילין ומבוטלין, ותדע, כמו שאמרת שלכן אין אפיה אחר אפיה ביבש. כנלע"ד פשוט.