גדולים אשכנזים שכתבו שמשנה ברורה זה לאשכנזים בלבד

[בן יוסף]

בזה ודאי אני מסכים אתך.
אך ודאי שלפוסקים המפורסמים (כנה"ג, פר"ח, פר"ת, ועוד כהנה וכנה) יש משקל רב יותר.

איני יודע מפני מה, וכי הפר"ח והפר"ת לא חולקים על מרן, ודאי שכל אחד מהני הוא גדול עולם, אך משום להחשיב אחד על פני גדול אחר, מיהו הסומך על המשנ"ב יש בזה מעלה דהוא כולל בדבריו פוסקים רבים וראה דברי האחרונים שלפניו וכמ"ש למעלה

שמרן זצ"ל היה נותן חשיבות מיוחדת בפסיקה לשולחן ערוך הרב, והסביר הטעם מפני שכמו שהב"י עשה חיבור שכלל בתוכו גדולי העולם שהיו לפניו, כמו"כ שלחן ערוך הרב עשה חיבור שכלל בתוכו מגדולי העולם שהיה לפניו

 

[אבי רביבו]

איני יודע מפני מה, וכי הפר"ח והפר"ת לא חולקים על מרן, ודאי שכל אחד מהני הוא גדול עולם, אך משום להחשיב אחד על פני גדול אחר, מיהו הסומך על המשנ"ב יש בזה מעלה דהוא כולל בדבריו פוסקים רבים וראה דברי האחרונים שלפניו וכמ"ש למעלה

עדיין הטענה במקומה עומדת, לרוב נתנו משקל רב לפוסקי ספרד, כיון שבקהילות שלנו הלכו על פיהם.
אין זה סותר שהמ"ב ליקט מהרבה פוסקים, וכן השו"ע הרב.

 

[במאמר פיו]

אינני מאמין שאמר דבר כזה!
ידוע שהוא אוחז מפסקי המ"ב, אבל גם הוא יודע שבהרבה מאוד מקומות המ"ב לא נחית להלכה לדעת פוסקי ספרד.

אמר אף אמר.
זו היא דעתו.
כתב ג"כ כך באחד מספריו, אבדוק היכן.

 

[זכירת יציאת מצרים]

לא כ"כ מחייב, דאפשר שמשום רוב פרישותם וחסידותם רצו להחמיר על עצמן וסמכו על הני מורי הוראה מובהקים דידעו להורות להם לחומרא

הכללים של הספרדים לא תמיד מורים דוקא לקולא לפעמים זה חומרא דבר שני הבבא אלעזר ומרן הגהצ דוד אביחצירא שליטא שלחו אחרים לשאול מורי הוראה אשכנזיים

בברכת התורה

 

[יואח]

אז תסביר איך לפי דבריך ג' מגדולי רבני משפת אובחצירא הה מרן בבא סאלי זיעא מרן בבא אלעזר זיעא ולהבדיל בהחלח מרן רבי דוד שליטא שולחים או פסקו לעצמם הוראות הלכתיות עי מורי צדק אשכנזים ובהכרח שלא סברו כמוך

בברכת התורה

שאלה לא לעניין, אנחנו מדברים כאן לפי מרן זיע"א וממשיכי דרכו בקודש. למשפחת אבוחצירא יכול להיות הנהגות משלהם, אל תערבב בין קודש לקודש. אתה צריך לשאול אותם, הקושיות עליהם לא עלינו, יכול להיות שהם מחמירים על עצמם או שהפוסק ההוא יודע גם דעת הספרדים, בכל אופן זה לא קשור.

שאינך צודק בדבריך- לאור העובדה שרוב פוסקי הספרדים המקורות שלהם הם מהפסוקים האשכנזים השונים כאשר הרחבתי לעיל

ותו- גם מרן גופיה בספריו הרבה מהפסקים הן לקוחים ממקורות של פוסקים אשכנזיים

ללמדך- שאין קשר בין מה שכתבת לבין המציאות עצמה, כי בעניין פסק ההלכה אין כללים וכו' כאשר ציטטת לעיל, כי כל זה אינו נכון במציאות למי שמכיר את ספרי מרן זיע"א, וכן את פוסקי הספרדים לדורותיהם שהרבה מהמקורות של ההלכות שלהם זה מקורות מפוסקי אשכנז

כך- שכל מה שהארכת גבי הכללים... אין לזה שחר במציאות ההלכה

אתה בכלל לא עונה על גופן של טענות, זה שיח חרשים, ברור שמתחשבים גם בפוסקים אשכנזים מה השאלה בכלל, על זה אין שום חולק, תפסיק לחזור על זה, ההבדלים הם בכללי הפסיקה, ובדרך הפסיקה כגון כמה להתייחס לרוב מניין ולאיזה פוסק לתת יותר משקל וכו'...מה לא מובן???

ובקיצור לשיטתך: 1.כל "עין יצחק" 3 כרכים מיותר ואין לו שחר.
2.הבן איש חי בהקדמה שהביא באורך את הבדלים בין דרך הפסיקה האשכנזית והספרדית גם אין לו שחר.
יפה לך.

 

[ממרן עד מרן]

ובקיצור לשיטתך: 1.כל "עין יצחק" 3 כרכים מיותר ואין לו שחר.
2.הבן איש חי בהקדמה שהביא באורך את הבדלים בין דרך הפסיקה האשכנזית והספרדית גם אין לו שחר.
יפה לך.

לא ראיתי באף בעל כלל מימות נתינת הר סיני עד הלום
שיש הבדל בין פוסק אשכנזי לבין פוסק ספרדי

מה שכן יש הבדל- הוא במנהגים, או כלפי מח' שו"ע ורמ"א

אך מה שלא קשור למנהגי ספרדים, ולא קשור למח' שו"ע ורמ"א, לא תמצא בעולם שום אחד שיגיד לך ללכת אחר איזה פוסק בגלל מוצאו
אלא אך ורק- לפי הראיות והסברות שמביא.

ואם החכם הביא ראיות חזקות וסברות ישרות אזאי זה מה שקובע בלבד, ולא משנה התעודת זהות שלו והלאום שלו

 

[זכירת יציאת מצרים]

שאלה לא לעניין, אנחנו מדברים כאן לפי מרן זיע"א וממשיכי דרכו בקודש. למשפחת אבוחצירא יכול להיות הנהגות משלהם, אל תערבב בין קודש לקודש.

לא ראיתי שכתבת שכז לדעת מרן ובניו אלא דיון כללי בדעת רבני הספרדים

אתה צריך לשאול אותם, הקושיות עליהם לא עלינו, יכול להיות שהם מחמירים על עצמם

ובכל זאת שלחו אחרים גם כן

או שהפוסק ההוא יודע גם דעת הספרדים, בכל אופן זה לא קשור.

אם הרב אלישיב או הרב רובין יודעים דעת הספרדים אז למה אתה לא יכול לשאול אותם

בברכת התורה

 

[אוריאל סינ]

איני יודע מפני מה, וכי הפר"ח והפר"ת לא חולקים על מרן, ודאי שכל אחד מהני הוא גדול עולם, אך משום להחשיב אחד על פני גדול אחר, מיהו הסומך על המשנ"ב יש בזה מעלה דהוא כולל בדבריו פוסקים רבים וראה דברי האחרונים שלפניו וכמ"ש למעלה

בבקשה וידאו של הרב יצחק יוסף בין משנה ברורה לאשכנזים ועל החיבור החדש המלווה אליה לפי פסיקת גדולי חכמי ספרד

 

[בן יוסף]

ח

בבקשה וידאו של הרב יצחק יוסף בין משנה ברורה לאשכנזים ועל החיבור החדש המלווה אליה לפי פסיקת גדולי חכמי ספרד

חסום בנטפרי

 

[אבי רביבו]

אמר אף אמר.
זו היא דעתו.
כתב ג"כ כך באחד מספריו, אבדוק היכן.

קצת תימה, שאין להכחיש את המצוי לפנינו, שיש המון מקומות שפוסקי ספרד פסקו אחרת מהמ"ב.

 

[במאמר פיו]

קצת תימה, שאין להכחיש את המצוי לפנינו, שיש המון מקומות שפוסקי ספרד פסקו אחרת מהמ"ב.

אין סתירה בין הדברים.
תחשוב היטב.
מה שהוא אומר שכאשר מרן הח"ח כתב את ספרו הוא ייעד אותו גם לבני ספרד.
מה שחלק מבני ספרד עושים- זו דרכם ובחירתם.
ואין בדבר סתירה.
.
זה כמו שאני אביא לך משהו עבורך, אבל אתה תבחר לא להשתמש בו.
אין סתירה, באמת הבאתי אותו עבורך, ובאמת בחרת לא להשתמש בו

 

[אד יעלה]

ולכן אחוז האשכנזים שהולכים אחרי הבא"ח/כה"ח/אול"צ/מרן הגרע"י זצוק"ל, שוה לאחוז הספרדים...
די לדבר שטויות.
בכל הדורות היתה משמעות גדולה למוצא המחבר, הספרדים הלכו אחרי השו"ע והאשכנזים אחר הרמ"א, הספרדים אחר החיד"א האשכנזים אחר הגר"א וכן ע"ז הדרך עד דורינו אנו.

פעם היה קשור למוצא כיון שלא הכירו אחד את השני
אבל כהיום שיש ויכוח בסברא האם פתיחת בקבוק הוי עשיית כלי בין החזו''א להגר''ע
האם ספרדי צריך לפסוק כהגרר''ע ואשכנזי כהחזו''א???
אין בזה שום היגיון.

 

[אבי רביבו]

אין סתירה בין הדברים.
תחשוב היטב.
מה שהוא אומר שכאשר מרן הח"ח כתב את ספרו הוא ייעד אותו גם לבני ספרד.
מה שחלק מבני ספרד עושים- זו דרכם ובחירתם.
ואין בדבר סתירה.
.
זה כמו שאני אביא לך משהו עבורך, אבל אתה תבחר לא להשתמש בו.
אין סתירה, באמת הבאתי אותו עבורך, ובאמת בחרת לא להשתמש בו

הבנתי.
אתה מתכוין לומר שהמ"ב דעתו שהפסיקה שלו תהיה גם לספרדים. בזה אני יכול להסכים אתך. אבל:

והוא אומר שהדברים היחידים שהספרדים לא פוסקים כמוהו זה רק איפה שיש סתירה בין הפשט לקבלה

ע"ז אני מדבר. זה משפט כלל שאינו נכון! גם הרבה מקומות שאין סתירה, הספרדים לא פוסקים כמותו!

 

[במאמר פיו]

פעם היה קשור למוצא כיון שלא הכירו אחד את השני
אבל כהיום שיש ויכוח בסברא האם פתיחת בקבוק הוי עשיית כלי בין החזו''א להגר''ע
האם ספרדי צריך לפסוק כהגרר''ע ואשכנזי כהחזו''א???
אין בזה שום היגיון.

צודק לגמרי
מעלה פה דברים חוצבי להבות שדיבר בזה הרב נבנצל

"תורה אשכנזית ותורה ספרדית"

​

 

[אבי רביבו]

צודק לגמרי
מעלה פה דברים חוצבי להבות שדיבר בזה הרב נבנצל

"תורה אשכנזית ותורה ספרדית"

​

ודאי שאין קשר לזה.
רק שיש הבדל בין איך שרוב פוסקי ספרד דנו בתשובות לבין רוב פוסקי אשכנז, ראה ברב פעלים בהקדמה:

ולכן, בדרך כלל יש להעדיף לנו הספרדים את הפוסקים הספרדים.
שוב, אין זה קשור לפוסק זה או אחר וכד', אלא שהספרדים יותר מסתכלים בדעות, והאשכנזים מסתכלים בסברות.
דוגמא בעלמא, ידוע דעת החזו"א שבחשמל יש בונה ומתקן מנא, ורוב דבריו הינם לפי סברתו והבנתו העמוקות. אך מה שרוב הפוסקים דחו דבריו, מכוח זה שבהרבה מקומות לא הזכירו דין של 'יצירת דבר חדש' (כגון בשעון, שהפוסקין נשאו ונתנו מה האיסור למלאות שעון, והחזו"א חידש שזה יצירת דבר חדש, אך כל הפוסקים הקודמים לו לא הזכירו סברא זו כלל. ולכן הרבה חלוקים בזה על דעת החזו"א, כי מסברא לבד א"א לאסור סתם.).
והדברים ארוכים ואכמ"ל.

 

[אד יעלה]

ודאי שאין קשר לזה.
רק שיש הבדל בין איך שרוב פוסקי ספרד דנו בתשובות לבין רוב פוסקי אשכנז, ראה ברב פעלים בהקדמה:
הצג קובץ מצורף 35634
ולכן, בדרך כלל יש להעדיף לנו הספרדים את הפוסקים הספרדים.
שוב, אין זה קשור לפוסק זה או אחר וכד', אלא שהספרדים יותר מסתכלים בדעות, והאשכנזים מסתכלים בסברות.
דוגמא בעלמא, ידוע דעת החזו"א שבחשמל יש בונה ומתקן מנא, ורוב דבריו הינם לפי סברתו והבנתו העמוקות. אך מה שרוב הפוסקים דחו דבריו, מכוח זה שבהרבה מקומות לא הזכירו דין של 'יצירת דבר חדש' (כגון בשעון, שהפוסקין נשאו ונתנו מה האיסור למלאות שעון, והחזו"א חידש שזה יצירת דבר חדש, אך כל הפוסקים הקודמים לו לא הזכירו סברא זו כלל. ולכן הרבה חלוקים בזה על דעת החזו"א, כי מסברא לבד א"א לאסור סתם.).
והדברים ארוכים ואכמ"ל.

ולכן הספרדים צריכים לפסוק כהפוסק שהולך לפי דעות
ואשכנזי צריך ללכת אחר פוסק שהולך אחר סברא????????????
ממ''נ אם הדעות זה החשוב שכולם יילכו לספרדי
ואם הסברא עיקר שכולם ילכו לאשכנזי
אבל מה החלוקה של ספרדי לספרדים

 

[אבי רביבו]

ואשכנזי צריך ללכת אחר פוסק שהולך אחר סברא????????????

להוסיף הרבה סימני שאלה לא יעזור....
הבאתי רב פעלים, תתמודד....
אולי אסביר שוב, דרך הפסיקה של רוב חכמי ספרד היה להשען יותר על הפוסקים ופחות סברות, ודרך הפסיקה של רוב חכמי אשכנז היה להשען יותר על הסברה ופחות על הפוסקים (שוב, בדרך כלל, לא תמיד, ולא כולם.).
איזו דרך פסיקה טובה יותר? אינני יכול לדעת, מה שברור הוא שבכל הדורות זו דרך הפסיקה שהספרדים נהגו.
זה קשור למחלוקת של הרב עובדיה והחזון איש בפתיחת בקבוקים שהספרדים צריכים לפסוק כמו הרב עובדיה? בכלל לא, אבל, כשאתה רואה את התשובה של הרב על בקבוקים, רוב התשובה הוא נשען על פוסקים, וכשאתה רואה תשובות של אשכנזים (ח"ו בלי זלזול!) רוב התשובה היא על סברות וכדומה.
אז תחליט בעצמך, כמו מי לפסוק?

 

[אבי רביבו]

ממ''נ אם הדעות זה החשוב שכולם יילכו לספרדי
ואם הסברא עיקר שכולם ילכו לאשכנזי
אבל מה החלוקה של ספרדי לספרדים

כי הספרדי יודע לפסוק בדרך שהספרדים פסקו.
לא יצויר שבאמת יהיה אשכנזי שיפסוק לפי דרכי הספרדים, ודאי שנוכל לקבל דעתו!

 

[יואח]

ובקיצור לשיטתך: 1.כל "עין יצחק" 3 כרכים מיותר ואין לו שחר.
2.הבן איש חי בהקדמה שהביא באורך את הבדלים בין דרך הפסיקה האשכנזית והספרדית גם אין לו שחר.
יפה לך.

ודאי שאין קשר לזה.
רק שיש הבדל בין איך שרוב פוסקי ספרד דנו בתשובות לבין רוב פוסקי אשכנז, ראה ברב פעלים בהקדמה:
הצג קובץ מצורף 35634
ולכן, בדרך כלל יש להעדיף לנו הספרדים את הפוסקים הספרדים.
שוב, אין זה קשור לפוסק זה או אחר וכד', אלא שהספרדים יותר מסתכלים בדעות, והאשכנזים מסתכלים בסברות.
דוגמא בעלמא, ידוע דעת החזו"א שבחשמל יש בונה ומתקן מנא, ורוב דבריו הינם לפי סברתו והבנתו העמוקות. אך מה שרוב הפוסקים דחו דבריו, מכוח זה שבהרבה מקומות לא הזכירו דין של 'יצירת דבר חדש' (כגון בשעון, שהפוסקין נשאו ונתנו מה האיסור למלאות שעון, והחזו"א חידש שזה יצירת דבר חדש, אך כל הפוסקים הקודמים לו לא הזכירו סברא זו כלל. ולכן הרבה חלוקים בזה על דעת החזו"א, כי מסברא לבד א"א לאסור סתם.).
והדברים ארוכים ואכמ"ל.

אם הרב אלישיב או הרב רובין יודעים דעת הספרדים אז למה אתה לא יכול לשאול אותם

לא ראיתי באף בעל כלל מימות נתינת הר סיני עד הלום
שיש הבדל בין פוסק אשכנזי לבין פוסק ספרדי

לעיונכם. אין בית מדרש בלא חידוש. למרות שאתם לא עונים על גופן של טענות.
תחזרו אחרי שתלמדו עין יצחק חלק ג', חבל על הזמן של כולנו.

אשריך הרב @אבי רביבו על הסבלנות.

 

[אד יעלה]

להוסיף הרבה סימני שאלה לא יעזור....
הבאתי רב פעלים, תתמודד....
אולי אסביר שוב, דרך הפסיקה של רוב חכמי ספרד היה להשען יותר על הפוסקים ופחות סברות, ודרך הפסיקה של רוב חכמי אשכנז היה להשען יותר על הסברה ופחות על הפוסקים (שוב, בדרך כלל, לא תמיד, ולא כולם.).
איזו דרך פסיקה טובה יותר? אינני יכול לדעת, מה שברור הוא שבכל הדורות זו דרך הפסיקה שהספרדים נהגו.
זה קשור למחלוקת של הרב עובדיה והחזון איש בפתיחת בקבוקים שהספרדים צריכים לפסוק כמו הרב עובדיה? בכלל לא, אבל, כשאתה רואה את התשובה של הרב על בקבוקים, רוב התשובה הוא נשען על פוסקים, וכשאתה רואה תשובות של אשכנזים (ח"ו בלי זלזול!) רוב התשובה היא על סברות וכדומה.
אז תחליט בעצמך, כמו מי לפסוק

אתה לא עונה על גוף הטענה
לא התווכחתי עם הרב פעלים שהספרדים הולכים בקיאות יותר [ואע''פ שגם בזה יש לדון]
אבל ספרדי לא צריך לפסוק לפי הספרדים כיון שהולכים לפי ספרים
[ולא הבנתי מש''כ בהמשך פתחת בזה שהתשובה של הגר''ע על פקקים יש הרבה ספרים וכשאתה רואה תשובות של אשכנזים וכו' ולא ידעתי האם כוונתך על בקבוקים שהחזו''א לא הזכיר ספרים כיון שכתבת תשובות של אשכנזים
הלא שם העניין הוא תלוי בסברא האם נחשב עשיית כלי וגם תלוי במציאות עשיית הפקק ואם כן מה יעזור ריבוי הספרים אבל זה טענת אגב ועיקר טענתי כנ''ל שאף אם יש איזה חלוקה כללית בין הפוסקים הספרדים לאשכנזים עדיין אי'ז סיבה שהספרדים ילכו אחר הספרדים