מרן שר התורה
Active member
נאמר במסכת סוכה דף כח ע"ב ירדו גשמים, מותר לפנות משתסרח המקפה. וכתב הרמ"א (תרלט ס"ז) שכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם אינו מקבל עליו שכר ואינן אלא הדיוטות. מתי לא נחשב להדיוט, ואף מחויב להשאר בסוכה [אני מכיר ג' אופנים]
אבל אם אינו מצטער רשאי להחמיר.
ואף מחויב להשאר בסוכה [אני מכיר ג' אופנים]
ז"ל שם : "אבל בלילה ראשונה אפילו מצטער חייב לאכול שם כזית.בלילה הראשון. רמ"א תר"מ.
וע"ע בביאור הלכה סימן תרל"ט ס"ז ד"ה וכל, שכתב שדווקא בירדו גשמים שהוא מצטער' ויש בו צד איסור' דהוי חילול יו"ט דאפילו בחול המועד חייב לכבדו ולכך נקרא הדיוט אבל אם אינו מצטער רשאי להחמיר.
אמת כדבריכם מקרה א' מתוך ג'בלילה הראשון. רמ"א תר"מ.
וע"ע בביאור הלכה סימן תרל"ט ס"ז ד"ה וכל, שכתב שדווקא בירדו גשמים שהוא מצטער' ויש בו צד איסור' דהוי חילול יו"ט דאפילו בחול המועד חייב לכבדו ולכך נקרא הדיוט אבל אם אינו מצטער רשאי להחמיר.
אמת מקרה נוסףבמקום שאין לו לאן ללכת להינצל מהגשמים
מחילה מכת"ר, אני דברתי על מקרה מחוייב רק היכא שהסיבה לפטור הוא משום הגשמים ולא שאר מיליא שבנה הסוכה מראש במקום שיש צער ב אם גם כשייצא מהסוכה יצטער ג אם רק הוא מצטער אינו נפטר מסוכה [אלא אם כן הוא אדם מפונק במיוחד]
מנין ליה למר חידוש מעין זהאולי במקום שיש דופן עקומה (עד מטר תשעים - ד' אמות) אז יש חיוב להישאר תחת הדופן שאמנם אסור לישון ולאכול אך הסוכה עדיין כשרה.
או שלמעשה אין חיוב סוכה כלל ואין משמעות לשהייה תחת הדופן העקומה רק נחשב לדופן לעניין מניין הדפנות
אחר המחילה, האי גוונא חשיב שלא יורדים גשמים בסוכתו, והרי"ז נחשב כאילו יורד גשם בעיר אחרת.אם במקום מושבו בסוכה יש סכך עבה ויורד גשם שלא חודר לסוכה צריך לאכול בסוכה
על עצם הענין שיש ראשונים הסוברים שאפשר לישון גם תחת דופן עקומה, ויש לה דין סוכה, דין זה ידוע, וכך בעבר גם נהגו מבני תימן בחו"ל, והרב רצאבי הביא לזה סימוכין.מנין ליה למר חידוש מעין זה