נאמר במסכת סוכה דף כח ע"ב ירדו גשמים, מותר לפנות משתסרח המקפה. וכתב הרמ"א (תרלט ס"ז) שכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם אינו מקבל עליו שכר ואינן אלא הדיוטות. מתי לא נחשב להדיוט, ואף מחויב להשאר בסוכה [אני מכיר ג' אופנים]
בלילה הראשון. רמ"א תר"מ.
וע"ע בביאור הלכה סימן תרל"ט ס"ז ד"ה וכל, שכתב שדווקא בירדו גשמים שהוא מצטער' ויש בו צד איסור' דהוי חילול יו"ט דאפילו בחול המועד חייב לכבדו ולכך נקרא הדיוט אבל אם אינו מצטער רשאי להחמיר.
בלילה הראשון. רמ"א תר"מ.
וע"ע בביאור הלכה סימן תרל"ט ס"ז ד"ה וכל, שכתב שדווקא בירדו גשמים שהוא מצטער' ויש בו צד איסור' דהוי חילול יו"ט דאפילו בחול המועד חייב לכבדו ולכך נקרא הדיוט אבל אם אינו מצטער רשאי להחמיר.
בלילה הראשון. רמ"א תר"מ.
וע"ע בביאור הלכה סימן תרל"ט ס"ז ד"ה וכל, שכתב שדווקא בירדו גשמים שהוא מצטער' ויש בו צד איסור' דהוי חילול יו"ט דאפילו בחול המועד חייב לכבדו ולכך נקרא הדיוט אבל אם אינו מצטער רשאי להחמיר.
אולי במקום שיש דופן עקומה (עד מטר תשעים - ד' אמות) אז יש חיוב להישאר תחת הדופן שאמנם אסור לישון ולאכול אך הסוכה עדיין כשרה.
או שלמעשה אין חיוב סוכה כלל ואין משמעות לשהייה תחת הדופן העקומה רק נחשב לדופן לעניין מניין הדפנות
אולי במקום שיש דופן עקומה (עד מטר תשעים - ד' אמות) אז יש חיוב להישאר תחת הדופן שאמנם אסור לישון ולאכול אך הסוכה עדיין כשרה.
או שלמעשה אין חיוב סוכה כלל ואין משמעות לשהייה תחת הדופן העקומה רק נחשב לדופן לעניין מניין הדפנות
על עצם הענין שיש ראשונים הסוברים שאפשר לישון גם תחת דופן עקומה, ויש לה דין סוכה, דין זה ידוע, וכך בעבר גם נהגו מבני תימן בחו"ל, והרב רצאבי הביא לזה סימוכין.
אפשרות נוספת - כשפירש עליה ניילון לנוי, והוא מונע את ירידת הגשמים, הגם שלכתחילה יש להמנע מכך כפי שכתב המשנ"ב, אבל בכל אופן אם עשה כן אין לו כבר הכרח לצאת מן הסוכה.