הלכה יומית יט כסלו.mp4
drive.google.com
לכאורה זה חידוש.
מה דעת החברים היקרים.
drive.google.com
לכאורה זה חידוש.
מה דעת החברים היקרים.
האם מותר לחתוך ענבים בסכין בשבת? הרב אושרי אזולאי | קו ההלכה הספרדי
קו ההלכה הספרדי עונה על שאלות הלכתיות מידי יום. מביא לכם הלכות מכל הסוגים והנושאים, שאלות אל הרב ומשדרי הלכה.
בחזוע התיר לחתוך אשכולית בשבת האם גם מותר לחתוך ענבים שסחיטתם
בחזוע התיר לחתוך אשכולית בשבת האם גם מותר לחתוך ענבים שסחיטתם מדאורייתא לצורך קטן שמסוכן אם יאכל ענב שלם שלכאורה זה פסר דלא ניחא ליה וסוחט כלאחר יד
www.doresh-tzion.co.il
לעניות דעתי שם לא מדובר על חיתוך האשכולית אלא על האכילה ע"י כפית
כתבנו על זה בשו"ת אשר השיב ח"א
אור יעקב
Well-known member
מלבד מה שכתב הרב אושרי אזולאי שליט"א דהוי "כלאחר יד" והופך לאיסור דרבנן.
יש לצרף דהוי חצי שיעור שלרוב הפוסקים איסורו מדרבנן. (כמו שהאריך מרן מלכא זצוק"ל בחזו"ע שבת ח"ד עמ' קמח והלאה, ואע"פ שבעמ' קנ כתב שיש לעיין בשיעור כגורגרת, היינו דווקא במגבונים אולם בדברי אכילה פשוט הוא שהשיעור כגורגרת. ועיין בשו"ת אב"א בם ח"ג סי' ה אות קיח)
- ולכן הלכה למעשה נראה פשוט שמותר לחתוך גם ענבים בשבת מהטעמים הנ"ל.
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
אמנם מצאתי כמה וכמה שכתבו כן:
אך לכאו' למעשה אין לאסור כן לגמרי.
ומה שיש שהביאו מחזו"ע לגבי אשכולית, לכאו' אינו ראיה כ"כ לענייננו, שבחזו"ע כתב: "מותר לחתוך בסכין אשכולית לרוחבה, ולאכול ממנה על ידי כפית, ואין לחוש בזה לאיסור סחיטה, ובלבד שלא יתכוין לסחוט".
א"כ כל הנידון בחזו"ע (וכמבואר שם בהערות) הוא לגבי לאכול את האשכולית בכפית, אבל לא לגבי עצם חיתוך האשכולית שע"ז כלל לא דן ונראה שהיה פשוט לו שמותר. [וגם החוט שני שהובא שם להחמיר כתב: "אסור לאכול אשכוליות (ע"י שחותכה לשנים) ולאוכלה עם כפית", והיינו שפשוט שלחתוך את האשכולית מותר ולא חש למיץ שזב בעת החיתוך, ורק הנידון לגבי כשאוכל עם כפית].
וא"כ לכאו' אין כלל מקום לדון גבי ענב, וכן אין להביא ראיה מהחזו"ע הנ"ל. (ואולי היה מקום לדון שבענב הקליפה לחה ונסחטת, ויל"ע).
עריכה: הוסתר מכיון שהחזו"ע עצמו בעמ' קמ"ה כותב להדיא גבי חיתוך פירות, ואין מקום לדון בדברים אלו שנכתבו לעיל, שבאמת אין להם צורך.
עכ"פ, גם את"ל שכן יש מקום לדון מעצם חיתוך הפרי, הרי שלדידן דקי"ל שפס"ר בדרבנן מותר, הרי שגם סחיטת ענבים בכה"ג היא דרבנן, כיון שאין דרך סחיטה בכך (וגם הוא חצי שיעור, וגם אינו מתכוון כלל לסחיטה ואינו צריך את המשקה שיוצא [והוי כסוחט לתוך אוכל, וגם למ"ד משאצל"ג חייב הרי הוא פטור כמש"כ הרמב"ם, וכן דהוי תולדה שבזה הביא בילקו"י שבת ג' סי' שכ"א ס"ק ג' שלכו"ע פטור במשאצל"ג]), וא"כ נראה שאין מקום לאסור. אך מ"מ כן נראה שיש מקום להיזהר ולהחמיר ככל פס"ר בדרבנן, אבל לא לאסור. (ואולי אם יעשה כן בשינוי דאז הוי תרי דרבנן יהיה לדידן מותר לגמרי, וצ"ע).
ואכן, לפי מי שסובר שפס"ר בדרבנן אסור (וכן לסוברים שפס"ר אפי' בתרי דרבנן אסור), באמת נראה שיהיה אסור לחתוך הענבים.
אך לכאו' למעשה אין לאסור כן לגמרי.
ומה שיש שהביאו מחזו"ע לגבי אשכולית, לכאו' אינו ראיה כ"כ לענייננו, שבחזו"ע כתב: "מותר לחתוך בסכין אשכולית לרוחבה, ולאכול ממנה על ידי כפית, ואין לחוש בזה לאיסור סחיטה, ובלבד שלא יתכוין לסחוט".
א"כ כל הנידון בחזו"ע (וכמבואר שם בהערות) הוא לגבי לאכול את האשכולית בכפית, אבל לא לגבי עצם חיתוך האשכולית שע"ז כלל לא דן ונראה שהיה פשוט לו שמותר. [וגם החוט שני שהובא שם להחמיר כתב: "אסור לאכול אשכוליות (ע"י שחותכה לשנים) ולאוכלה עם כפית", והיינו שפשוט שלחתוך את האשכולית מותר ולא חש למיץ שזב בעת החיתוך, ורק הנידון לגבי כשאוכל עם כפית].
וא"כ לכאו' אין כלל מקום לדון גבי ענב, וכן אין להביא ראיה מהחזו"ע הנ"ל. (ואולי היה מקום לדון שבענב הקליפה לחה ונסחטת, ויל"ע).
עריכה: הוסתר מכיון שהחזו"ע עצמו בעמ' קמ"ה כותב להדיא גבי חיתוך פירות, ואין מקום לדון בדברים אלו שנכתבו לעיל, שבאמת אין להם צורך.
עכ"פ, גם את"ל שכן יש מקום לדון מעצם חיתוך הפרי, הרי שלדידן דקי"ל שפס"ר בדרבנן מותר, הרי שגם סחיטת ענבים בכה"ג היא דרבנן, כיון שאין דרך סחיטה בכך (וגם הוא חצי שיעור, וגם אינו מתכוון כלל לסחיטה ואינו צריך את המשקה שיוצא [והוי כסוחט לתוך אוכל, וגם למ"ד משאצל"ג חייב הרי הוא פטור כמש"כ הרמב"ם, וכן דהוי תולדה שבזה הביא בילקו"י שבת ג' סי' שכ"א ס"ק ג' שלכו"ע פטור במשאצל"ג]), וא"כ נראה שאין מקום לאסור. אך מ"מ כן נראה שיש מקום להיזהר ולהחמיר ככל פס"ר בדרבנן, אבל לא לאסור. (ואולי אם יעשה כן בשינוי דאז הוי תרי דרבנן יהיה לדידן מותר לגמרי, וצ"ע).
ואכן, לפי מי שסובר שפס"ר בדרבנן אסור (וכן לסוברים שפס"ר אפי' בתרי דרבנן אסור), באמת נראה שיהיה אסור לחתוך הענבים.
- כל הנ"ל הוא כשחותך את הענבים על קרש חיתוך וכד', אבל כשחותך לתוך אוכל יש עוד צירופים להקל, ואכמ"ל.
נערך לאחרונה:
אור יעקב
Well-known member
מה המקור לכך בדברי מרן זצוק"ל?
ובכל מקרה הוי תרי דרבנן (חצי שיעור וכלאחר יד) ולא ניחא ליה וודאי יש להקל.
כל המקומות שהשו"ע כותב להיזהר, לדוג' גבי ניגוב במפה שצובע וכמו לגבי פתיחת מקרר, וגם הכא מה שהשו"ע כותב לגבי סחיטה.
יש מקום לדון לגבי חצי שיעור. אמנם במלאכות יש מי שסובר שחצי שיעור יותר קל, אבל עדיין יש לעיין למעשה, ולא בטוח לצרף את זה.
אור יעקב
Well-known member
כבר כתב בחזו"ע (ח"ד עמ' טו) שלשון צריך להזהר אינה אלא מידת חסידות וזהירות בעלמא.
ובילקו"י הוסיף שהכא הוי בנקל להחמיר.
זה שמרן זצוק"ל החמיר לגבי עצמו, בספריו לא כתב כלום.
היכן?
למה לא?
בחזון עובדיה כתב לצרף זאת גבי מגבונים ורק בסוף קצת פקפק בזה שמא זה שיעור יותר מועט כדרך תשמישו. (וגם על זה האריך הרב אלקנה שליט"א בתשובתו גבי מגבונים)
משא"כ בנידון דידן פשיטא לשיטתו דהוי דרבנן.
החזו"ע כתב במפורש (בחזו"ע שבת ד' עמ' קמ"ה):
וממילא אין עניין במה שהובא לעיל גבי לאכול אשכולית בכפית, שבאמת אינו נצרך לעניין, אלא כתב במפורש להקל בכל.
החוט שני עצמו (בח"ב עמ' נו), כתב לחתוך לשניים ע"ג צלחת.
עיין במצורף שלא כ"כ פשוט לצרף בכה"ג.
אור יעקב
Well-known member
מצינו רק במשאצל"ג שמרן זצוק"ל מעט החמיר בכך בכמה מקומות.
אבל פה שיש לצרף שזה חצי שיעור נראה להקל.
