יש להקשות: כיצד היה מותר לתמר להתחתן עם יהודה, ואמר "צדקה ממני", והלא היא הייתה כלתו, ואיכא למ"ד שכל קורבה שישראל ממיתין עליה בן נח מוזהר עליה?
ומצינו בזה מספר יישובים:
א. הרמב"ן (יבמות צ"ח א') כתב להוכיח מזה שקרובות שע"י אישות לא נאסרו לבן נח.
ב. אולם הרשב"א (שם) דוחה הראיה שהיבום הקיומי שקודם מתן תורה – יכול לדחות האיסור; ועי' ריטב"א שחולק כי לא מצאנו שיבום ידחה איסור של בן נח, ולכן וס"ל כהרמב"ן.
[מיהו מצד הסיבה שקיימו התורה קודם נתינתה, שפיר י"ל שהיבום התיר].
ג. ובהגהות יעב"ץ [נדפס במהדורת טלמן ואולי גם בוגשל] נזיר כ"ג ב' כתב, וז"ל: דאכתי לא מיפקדא כלתו לאחר מיתה.
ובפשוטו כוונתו שגם אם נימא שבת אשתו נאסרה, וכן באשת בנו בחיי בנו יהיה מלבד איסור אשת איש גם איסור כלתו – מ"מ לאחר מיתת בנו, לא זוכרים -לגבי בן נח- שפעם הייתה אשתו.
ד. רש"י (סוטה י' א' ד"ה יתומה) כתב [יתכן שנידונו היה מצד שקיימו את התורה קודם נתינתה], שנישואי תמר לער ואונן היו בקטנותה ע"י אמה ואחיה לאחר מיתת אביה, וממילא אין זה נישואין גמורים.
ה. שמעתי לתרץ שהיה זה ע"פ הדיבור; ואולי אפשר למצוא לכך מקור במדרש הגדול, שדרש על הפסוק "ויוגד לתמר הנה חמיך עולה" – שהיה זה ברוח הקודש, ולכאורה הגילוי הזה היה כדי שתעשה מה שעשתה.
ליישוב נוסף ראה ריטב"א קידושין ט' ב' ד"ה בביאה [על קושיא אחרת], וטור על התורה.
ומצינו בזה מספר יישובים:
א. הרמב"ן (יבמות צ"ח א') כתב להוכיח מזה שקרובות שע"י אישות לא נאסרו לבן נח.
ב. אולם הרשב"א (שם) דוחה הראיה שהיבום הקיומי שקודם מתן תורה – יכול לדחות האיסור; ועי' ריטב"א שחולק כי לא מצאנו שיבום ידחה איסור של בן נח, ולכן וס"ל כהרמב"ן.
[מיהו מצד הסיבה שקיימו התורה קודם נתינתה, שפיר י"ל שהיבום התיר].
ג. ובהגהות יעב"ץ [נדפס במהדורת טלמן ואולי גם בוגשל] נזיר כ"ג ב' כתב, וז"ל: דאכתי לא מיפקדא כלתו לאחר מיתה.
ובפשוטו כוונתו שגם אם נימא שבת אשתו נאסרה, וכן באשת בנו בחיי בנו יהיה מלבד איסור אשת איש גם איסור כלתו – מ"מ לאחר מיתת בנו, לא זוכרים -לגבי בן נח- שפעם הייתה אשתו.
ד. רש"י (סוטה י' א' ד"ה יתומה) כתב [יתכן שנידונו היה מצד שקיימו את התורה קודם נתינתה], שנישואי תמר לער ואונן היו בקטנותה ע"י אמה ואחיה לאחר מיתת אביה, וממילא אין זה נישואין גמורים.
ה. שמעתי לתרץ שהיה זה ע"פ הדיבור; ואולי אפשר למצוא לכך מקור במדרש הגדול, שדרש על הפסוק "ויוגד לתמר הנה חמיך עולה" – שהיה זה ברוח הקודש, ולכאורה הגילוי הזה היה כדי שתעשה מה שעשתה.
ליישוב נוסף ראה ריטב"א קידושין ט' ב' ד"ה בביאה [על קושיא אחרת], וטור על התורה.