הגומל על שחיה
- Thread starter יוסף דהן
- תאריך התחלה
-
- תגיות
- ברכות ברכת הגומל
מה שזכור לי שזו בדיוק המחלוקת בין מרן זצ"ל לבין הרב אויערבאך.
אם אין מציל זה יותר פשוט שיברך, רק השאלה מה יהיה הדין כשיש מציל.
הרב אויערבאך אמר שמכיון שיש מציל אז זה לא סכנה ולא יברך, ובחזו"ע השיג עליו שאע"פ שיש מציל מ"מ המציאות היא שגם אז יש סכנות של טביעות ולכן יברך.
הרב כתב בחזו"ע:
ודע שהשוחה והשט בים, ואפילו בים כנרת שהוא סמוך למקום ישוב, ואפילו יש שם מציל באופן קבוע, אע"פ כן דינו כדין יורדי הים, שהרי כמה פעמים אירעו שם אסונות ונטבעו בים. ודלא כמ"ש בספר הליכות שלמה (עמוד רעז בדבר הלכה). ע"ש.
ומה שבא להדגיש, שאפי' אם יש מציל באופן קבוע, אעפ"כ מברך.
ולא כמו שכתב בהליכות שלמה:
שכל הטעם שההליכות שלמה כתב שלא יברך, הוא מכיון שאם יארע לו דבר ח"ו, יצילוהו מיד, ומשמע דאם לא יצילוהו מיד, כן היה מברך.
וע"כ העיר מרן, שלא שייך טענה של "יצילוהו מיד" כיון שפוק חזי שיש פעמים שאע"פ שיש מציל ושהוא סמוך לישוב, ואנשים טובעים.
(אא"כ נפרש שההליכות שלמה כתב על מי ששט בספינה ולא ששוחה בים, אך ממש"כ בחזו"ע נראה שהבין דבריו במי ששוחה).
יוסף דהן
Well-known member
הליכות שלמה לא דיבר בכלל על שוחה כמבו' בקובץ בי אלא רק על שט וכמו שכתבת במוסגר וכמו שהעיר בס' שגמלני כ"ט שלמד מרן זצל בהליכות שלמ שה"ה
נערך לאחרונה:
יוסף דהן
Well-known member
לענ''ד מדברי החזו'ע שכ' אפילו יש מציל ניתן לדייק ל2 כיוונים לא מיבעיה אם אין מציל שלא יברך כי מכניס עצמולסכנה כמו המתאבד כי זה סכנה אפי' שיש מציל וזה לא סכנה כ''כ אע''פ כן יברך או אפי' בין זה ובין זה יברך
בהלכה ברורה כתב שהטעם שלא יברך הגומל על שחיה, מכיון שזה נחשב כמו שאר סכנה ולא כאחד מארבעה דברים, ואע"פ שזה דומה ליורדי הים, אבל מכיון שזה לא יורדי הים ממש, לא מברכים על מה שדומה.
ולא הבנתי, הרי גם מי שנוסע בדרך זה לא ממש "הולכי מדבריות", אלא מכיון שזה דומה מברכים. אז מאי שנא משחיה שזה לא ממש יורדי הים אלא רק דומה?
ולא הבנתי, הרי גם מי שנוסע בדרך זה לא ממש "הולכי מדבריות", אלא מכיון שזה דומה מברכים. אז מאי שנא משחיה שזה לא ממש יורדי הים אלא רק דומה?
בוגר חזון עובדיה
Active member
שגם בזמנם היו שוחים בימים ובנהרות ולא שמענו שברכו.
זה הכל.
פשוט שמרן זיע"א - שכיודע מעולם לא רחץ בים - לא ידע מהמנהג וזה הכל.
למה לא שמענו? הרי כל שני וחמישי בימי הקיץ מסתמא היו עולים לתורה ומברכים הגומל על שחייתם.
מאיזה מנהג לא ידע?
בוגר חזון עובדיה
Active member
שלא מברכים הגומל על שחיה בכנרת.
ולא שמענו ולא ראינו בשום מקום בשום ספר ובשום ביהכנ"ס שמברכין על שחיה בים.
מה כ"כ תמוה?
לשיטת מרן הראש"ל, הבא"ח הוטעה להורות נגד מרן ע"י חכם אשכנזי שבא לבגדד ובלבל המנהגים והבא"ח לא ידע וכו' וכו'
ומאה אלף ק"ו בנ"ד.
א. איפה ראית מנהג שלא מברכים?! פחמע"ד.
ב. מה שלא הוזכר בספרים - כבר השיב ע"כ בהליכות שלמה (שהבאתי לעיל) שהוא מחמת שאין בדבר כ"כ סכנה. אך אם המציאות שיש סכנה - אין סיבה שלא לברך.
בוגר חזון עובדיה
Active member
מעולם לא ראיתי מברכים וגם שהלכנו עם מרן שליט"א לכנרת כ"פ בישיבה מעולם לא עלה ע"ד לברך ואז עוד לא יצא חזו"ע,
ולשיטת מרן זיע"א אין נפק"מ אם יש סכנה זה כמו אניה רגילה והבן.
מחילה.
האמת אהובה מכל.
ולשיטת מרן זיע"א אין נפק"מ אם יש סכנה זה כמו אניה רגילה והבן.
מחילה.
האמת אהובה מכל.
אולי אתה לא רואה שמברכים כי בד"כ כשהולכים לים/לכינרת יש גם נסיעה, וממילא נראה בעיניך שמברכים על הנסיעה.
אבל אני באשדוד שאנשים נוסעים לים ולא מתחייבים בברכה על הנסיעה, רואה שכן מברכים על הים. (אם כי בד"כ בבין הזמנים מתחייבים גם מחמת דברים אחרים, או שבלאו הכי מישהו אחד מברך ופוטר את כולם).
כתוב באחרונים שבארבעת הדברים שתיקנו לברך זה רק מחמת ששייך בהם סכנה, אבל בדבר שלא שייך כלל סכנה אפי' מארבעת הדברים לא יברך.
ממילא כן צריך שיהיה סכנה, וכ"כ בהלכ"ב שהיה צריך לברך, רק שדחה שלא יברכו מכיון שזה רק דומה ליורדי הים ולא יורדי הים ממש, וע"כ הקשיתי לעיל.
אכן בקובץ בית יוסף גליון מ"ח סי' ק"ע, הביא מהספר "שגמלני כל טוב" (עמ' ל"ב) שהעיר כן:
ובפשטות כן נראה מלשונו שכתב "השט", וכוונתו שיש חילוק בין נהר וכינרת לבין ים.
וכנראה שבחזו"ע כוונתו על עיקר הטעם שכתב שמכיון שהוא סמוך לישוב אין לו לברך.
נערך לאחרונה:
נושאים דומים בפורום
