הב"י של מכון המאו"ר יצא לאור כבר זה שנים במהדורה חדשה, ואין בו שום שיבושים, הוא עולה על שירת דבורה בהרבה הרבה
מהדורת הטור ושו"ע, הב"י כמובן מעולה, אבל השו"ע זה של תבנית הדף מיר על כל שיבושיו רק בעימוד מחודש. כך שמי שבאמת רוצה טור ושו"ע טוב, יצטרך לקנות בנפרד טור של המאור ושו"ע של מכון...
אפשר להרגע, סך הכל נדיב יקר רצה להוציא לאור משהו משמעותי לע"נ אביו, על הדרך הוא פירנס שורה ארוכה של אברכים (עורכים). זה לא יחליף את שוטנשטיין [אולי את חברותא (למי שזוכר אותו)] זה רק ביאורי מילים פחות או יותר, אבל אני בטוח שהוא יתרום את זה לבתי מדרשות ויהיה מי שישתמש.
עכשיו הוא עושה מעמד יפה...
יש לדון שכל ענייני השמחה בחגים, משמחים גם את הסובבים. ודוק
דהיינו בשר ויין זה דבר שעושים ביחד וכן קליות ואגוזים לתינוקות. וה"ה בגדים לאשה זה דבר שמשרה חגיגיות ושמחה לבעלה ומשפחתה, מיקסר חשמלי לא בדיוק אלא א"כ כולם נהנים מהעוגות שעשתה...
ראיתי כעת מאמר של הרב יחיאל אומן בירחון האוצר (גיליון פו) שכותב ככה:
דהיינו הוא רוצה לטעון שכל הקולא זה רק על הגזירה של מחיאת כפיים, אבל בגזירת כל שיר כלול גם תיפוף על השלחן ובזה אין היתר גם בזמן הזה.
למעשה הרבה הרבה נוהגים בזה קולא, בפרט בשמחת תורה.
יש מי מאחרוני זמננו שדן בזה?
מוזכר בספר רבינו שהרב עובדיה אמר שבספרי ההלכה של הרב קוק לומדים אבל לא בספר ההשקפה.
ליקוטי מוהר"ן נראה לי מזכיר פעם אחת או שתיים (תבדוק באתר של מהורא"ש)
העיתונים האלה אמורים להשמר באוצר, זה חלק מההסטוריה, כיום אין בכך שום זלזול במרן אלא בהם. זה פשוט לכל מבין. אוצר החכמה זה ארכיון, הכל אמור להיות שם בלי צנזור. אם מישהו אמור לבקש צנזור זה מו"לי העיתונים שכעת מתביישים.