תוצאות חיפוש

כנראה בעקבות ספר ברכות החיים קרויס

בקיצור. לא מבוסס. וניתן לדיון. ואחרי שהרב נאמ"ן הביא שאצל הרב חיד"א אצל כולם בא בקיצור - אין השגה ממש על הגהה זו. [אלא רק אפשר לא לרצות לקבל אותה].

מה המקור של הוורט שהבאת?

הסבר מאד מעניין. השאלה אם הוא וורט או כן כוונת המחבר. לפו"ר במחזורים יש נוסח שונה. וגם אצל החיד"א ראיתי נוסח אחר משלנו. ושו"ר בקונטרס לאוקמי גירסא לסוכות:

יפה מאד. אהבתי מה שהוכיח מהמחברת של מרן זצ"ל בילדותו... אגב, אם אני מבין נכון, נראה שהיה משהו לפני המכתב הזה. כלומר, כנראה מרן זצ"ל דיבר עם הגר"מ מאזוז על זה, וע"ז חוזר המכתב. כן נראה לכאורה.

פורסם השבוע מכתב מהגאון הנאמ"ן למרן זצ"ל בענין. זכור לי משם דבר מעניין, ע"פ מחברות מרן בילדות בכללי הדקדוק שפורסמו בקונט' מלך ביפיו. אם מישהו יכול להעלות, יבורך.

ואיך בנובהרדוק?...

לצערי אני רואה כאן בעיה בהבנת הנקרא.... מקווה שזה נקודתי, ולא בעיה כללית...

שמת לב על איזה קטע ציינו לי לעיין במחזור עיו"ח?

לכאורה כן דרך הפייטנים, ובפיוטים אין להקפיד בזה אם לא במקום כפירה. אבל בפסוקים יש להיזהר, וכההיא דצור-דבש אשביעך. כנלע"ד מסברא

מה קשור האר"י? אנחנו דיברנו על ההגהה של האחרונים כהרב שלמי ציבור וכיו"ב (ולא האר"י!), שמחקו מסברא הגירסא המקורית בכל הראשונים: בהביאך את מי המבול לשחת כל בשר מפני רוע מעלליהם, על כן זכרונו בא לפניך וכו'. ע"ז ציין לי אחד הכותבים לסידור עוי"ח, ועניתיו שאין שם חדש. ודל האר"י החי מהכא.

וכמו שכתבתי לעיל. צרף לכאן

אין שם חדש. סיכם את שיטות האחרונים. ולא התייחס לזה שזה הגהת האחרונים מסברתם הרחבה נגד כל הראשונים...

בראש השנה (התשפ"ה) שמתי לבי למ"ש בשער הכוונות שהאר"י הגיה ותקוה טובה לדורשיך, ונימוקו עמו (ע"פ הפשט כיעו"ש). אמנם הוא נגד כל כל הראשונים! ועוד, במוסף דר"ה היתה הנוסחא המקורית בכל הראשונים (וכן הוא בספרי אשכנזים ותימנים): בהביאך את מי המבול לשחת כל בשר מפני רוע מעלליהם, על כן זכרונו בא לפניך...

אז תמחק את ההודעות שלנו לגמרי

אולי ו' תשרי?

לא בטח שזה ה"א השאלה. כנראה זה כמו שאלה רטורית. שמואל א פרק ב, כז כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְקֹוָ֔ק הֲנִגְלֹ֤ה נִגְלֵ֙יתִי֙ אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יךָ בִּֽהְיוֹתָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם לְבֵ֥ית פַּרְעֹֽה: רד"ק שם: והמפרשים פירשו הה"א לאמת הדבר כפשוטו של עניין וכן ה"א הרצחת גם ירשת, [ועיי"ש.]

יש כיו"ב עכן - עכר. אשר אין לה קצין -קציר (ע' תרגום במשלי שן). מובא בספרים שאותיות מאותו מוצא מתחלפות זו בזו, וכיו"ב. וכאן ג"כ יש קשר ביניהם בלשון, ואיני זוכרו.

כיון שלא כל עם ישראל נמצאים בא"י, אין לשנות. וידועים דברי מרן זצ"ל בשו"ת יחו"ד ח"א על השינויים בנוסח נחם, ומינה לנ"ד.

אז מה אתה צריך את החוברת הנ"ל? עכ"פ, עיקר שאלתי מה התוכן הפלאי שמצאת בתשובת הגאונים?